חמאס שולח צעירים בעזה להתפרע על גדר הגבול
לפני חודש הסתיים מועד הגשת הרשימות שמתמודדות לבחירות בפרלמנט הפלסטיני. 36 סיעות נרשמו בוועדת הבחירות המרכזית, אבל תשומת הלב צריכה להיות מופנית לארבע: רשימת פתח הרשמית (נקרא לה פתח 1), רשימת מרואן ברגותי (פתח 2), רשימת מוחמד דחלאן (פתח 3) והרביעית היא רשימת חמאס.
מרגע סגירת הרשימות היה ברור שבמצב הנוכחי, כאשר פתח מפוצל ומפולג, לחמאס יש סיכוי גבוה מאוד לזכות בקלות יחסית ברוב בפרלמנט. למעשה, מדובר על תסריט כמעט זהה למה שקרה בבחירות הקודמות לפרלמנט הפלסטיני בשנת 2006, שהסתיימו בניצחון של חמאס ולאחריו בהפיכה בעזה שהותירה את הפלסטינים עם שתי ישויות מדיניות יריבות מאז ועד היום.
מרגע ההכרזה על סגירת הרשימות החלה ההנהגה ברמאללה להפנים שהיוזמה הדמוקרטית עלולה להפוך להשפלה והצבעת אי-אמון גדול בה. חמאס, מצידו, הבין שהוא נמצא על הדרך לניצחון שעשוי לטלטל את כל המערכת הפלסטינית ולהשיב לו דריסת רגל חלקית בגדה עם תמיכה ציבורית גדולה. למעשה, מדובר בהתגשמות הפנטזיה שנמצאת בראשם של מנהיגי חמאס כבר זמן רב. גם התזמון של קיום הבחירות, כאשר אבו מאזן נמצא בסוף דרכו, הופך את ההזדמנות לאטרקטיבית יותר. איך אמרו בישראל אחרי חיסול בהאא אבו אל-עטא? ''הכוכבים הסתדרו''. אז עכשיו הכוכבים הסתדרו גם עבור חמאס.
אלא שכאן החלה התפנית בעלילת החלומות של חמאס. ישראל, בחוכמתה, בחרה שלא להשיב לפנייה הפלסטינית הרשמית לקיים את הבחירות באופן מסודר גם במזרח ירושלים. סוגיית קיומן של הבחירות בירושלים הגבירה באופן מתואם את הקולות בפתח שקראו לבטל את הבחירות כליל אם ישראל לא תאפשר לערוך אותן גם במזרח העיר. המחנה היריב, ובראשו חמאס, האשים את הנהגת פתח בכך שהיא מחפשת תירוץ נוח לביטול הבחירות לאור הסיכוי הגבוה להפסד שלהם.
ואיך כל זה קשור להסלמה מול ישראל? כבר שבועיים שחמאס מאותת במילים ובמעשים שביטול הבחירות יערער את היציבות בכל הגזרות. לכן בארגון נתפסו להחלטה הישראלית למנוע את הישיבה במדרגות המובילות לשער שכם כאמצעי לערעור היציבות תחת התירוץ שישראל מפרה את הסטטוס קוו באל-אקצא. ובימי הרמדאן המתוחים ממילא, השימוש בירושלים ואל-אקצא הם הפתרון האולטימטיבי להבעיר את השטח. שער שכם הוא רק התירוץ, ולא הסיבה האמיתית.
גם לאבו מאזן ולהנהגת פתח היה אינטרס בשמירת הלהבות משום שכאשר ירושלים מתקוממת, נוח יותר להכריז שבלעדיה לא יתקיימו בחירות. אמש התכנסה הנהגת פתח ברמאללה לדיון על הבחירות שבמהלכו הבהיר אבו מאזן כי הבחירות לא יתקיימו מבלי שירושלים תהיה חלק אינטגרלי מהן. לאבו מאזן היה טיעון מעניין נוסף, לפיו בחירות ללא ירושלים הן למעשה קבלה של תכנית טראמפ. בתום הישיבה התגברו ההערכות במערכת הפלסטינית כי ביממות הקרובות יודיע אבו מאזן רשמית על דחיית הבחירות למועד לא ידוע, עד שישראל תסכים לקיימן בירושלים.
חמאס הבהיר מצידו שהוא מתנגד בתוקף לדחיית הבחירות ביודעו כי דחייה משמעה ביטול הבחירות. בחמאס סבורים שאפשר לאלץ את ישראל להיכנע לתכתיב הפלסטיני באמצעות כוח, ואמש החליט המפכ"ל להסיר את המחסומים בשער שכם. למרות זאת, נורו במהלך הלילה שני מטחי רקטות מרצועת עזה. מדוע? כי כאמור, שער שכם היה רק התירוץ ולא הסיבה האמיתית.
לפיכך, אנחנו נכנסים כעת למה שבמערכת הביטחון הישראלית אוהבים לכנות ''דינמיקה של הסלמה'': אם אבו מאזן יודיע על ביטול הבחירות – הוא יטיל את האשמה על ישראל. אם הוא יטיל את האשמה על ישראל – חמאס יבין שהפסיד הזדמנות לניצחון ויפעל לערער את היציבות השברירית בירושלים ובגדה. אם חמאס ינסה לערער את השטח – הוא יתדלק זאת באמצעות ירי רקטות מהרצועה. אם חמאס יחל בירי מהרצועה – הג'יהאד האיסלאמי יצטרף בהתלהבות. אם חמאס והג'יהאד יפתחו במטחי ירי – ישראל כבר לא תוכל להכיל את האירוע ולהסתפק בסגירת מרחב הדיג.
התסריט הזה מקשה על כל הצדדים לסגת מהתחייבותם ולכן הסיכוי להסלמה בימים הקרובים גובר. חמאס מאותת כל העת לגורמי התיווך הבינלאומיים כי הוא יראה בישראל כאחראית לביטול הבחירות משום שלראייתו, באי מתן אישורה לקיומן במזרח ירושלים, היא מספקת לאבו מאזן סולם נוח לרדת מהעץ ובכך היא מצילה אותו מהשפלה בקלפי. ומבחינת חמאס – מי שאחראי על הביטול הוא גם זה שישלם את המחיר.
