יותר ויותר רשויות מקומיות בישראל עורכות בתקופה האחרונה ערבי הוקרה לבית המלוכה במרוקו, לציון חגיגות יום השנה להכתרת המלך מוחמד השישי ולרגל הסכם הנורמליזציה בין שתי המדינות. זה קרה כבר בנתניה, יקנעם, דימונה, חדרה והיד עוד נטויה. כל אחת עושה זאת בסגנון שלה אך קו אחיד מחבר בין כולן: כבוד למלך. אורח הכבוד בכל האירועים הללו הוא שגריר מרוקו ונציג המלך בישראל, עבד-רחים באיוד, שמגיע ללחוץ ידיים ולשמוע זיכרונות של היהודים מארץ המגרב. וכאן עולה השאלה: למה נחוצות חגיגות הכתר הללו לעם היושב בציון?
ההערכה של יהודי מרוקו לבית המלוכה אינה מובנת מאליה. נהוג לציין את מלחמת העולם השנייה כנקודת זמן חשובה בדברי ימי יהודי מרוקו, משום שבמהלכה פרשו בית המלוכה ומוחמד החמישי - סבו של המלך הנוכחי – את חסותם על היהודים כדי למנוע פגיעה של משטר וישי הנאצי (מרוקו הייתה מדינת חסות של צרפת) במעמדם וברכושם של היהודים ולעצור את החלת חוקי הגזע.
המלך מוחמד החמישי אף הצהיר שאם יהודי מרוקו יאלצו לענוד טלאי צהוב – יעשו זאת גם הוא ובני משפחתו לאות הזדהות. לא בכדי ביקשו נציגים מהקהילה היהודית במרוקו להעניק לו אות חסיד אומות עולם.
האמירה המדינית מקבלת ביטוי בתוך ישראל: הרשויות המקומיות וגופים נוספים מתחילים להפנים את החשיבות והמסרים הערכיים של אירועי תרבות מהסוג שראינו בנתניה, ביקנעם ובחדרה
גם לפני ואחרי המלחמה ראתה שושלת המלוכה העלאווית ביהודים במרוקו תושבים שווי זכויות. הברית שכרת מוחמד החמישי עם יהודי מדינתו אינה צעד מובן מאליו בעולם המוסלמי, שגרר בזמנו גינויים ממדינות ערב אחרות. שגריר מרוקו בארץ באיוד מזכיר זאת תדיר בנאומיו באירועים השונים שאליהם הוא מוזמן, ומקפיד לציין שהמלך מוחמד השישי רואה גם כיום בחברי קהילה הקטנה שחיה במרוקו אזרחים לכל דבר ועניין.
המלך הנוכחי מוחמד השישי הושבע ב-30 ביולי 1999, לאחר מות אביו המלך חסן השני. מאז, זהו יום חג למדינה כולה ובמהלכו הוא נושא נאום לאומה ומברך את העם. ליום אחד, המפלגות והקבוצות השונות במדינה שמות את המחלוקות בצד ומתאחדות סביב הכתרת המלך.
השר לפיד בבית הכנסת בית אל בקזבלנקה, השבוע
(צילום: איתמר אייכנר )
מדינת ישראל ידעה לאורך השנים עליות ומורדות ביחסיה עם ממלכת מרוקו, אלא שתמיד נשמרו היחסים על אש קטנה. אפילו במלחמת ששת הימים, כשהמלך חסן השני שלח גדודי צבא לסייע למדינות שנלחמו בישראל, המגעים נמשכו מאחורי הקלעים.
אבי נחמניכעת, בעקבות הסכמי הנורמליזציה שנחתמו לאחרונה, התרחב חלון התקווה בין העמים, שנשמרה עד כה על אש קטנה, והיא תכלול שיתופי פעולה בתחומי ביטחון, כלכלה, מסחר ותיירות. ביקורו של שר החוץ יאיר לפיד במרוקו בשבוע החולף הוא ייחודי לא רק בגלל משך השנים שעברו מאז ביקר שם השר סילבן שלום ב-2003, אלא משום שהוא מהווה אמירה ברורה מצד ישראל לגבי חיזוק הקשרים המדיניים והפוטנציאל העצום לשתי המדינות.
האמירה המדינית הזאת מקבלת ביטוי בתוך ישראל: מוסדות המדינה, הרשויות המקומיות וגופים נוספים מתחילים להפנים את החשיבות והמסרים הערכיים של אירועי תרבות מהסוג שראינו בנתניה, ביקנעם, בחדרה ובערים אחרות. ב-30 ביולי הבא נראה מן הסתם מספר גדול יותר של אירועים כאלה ברחבי הארץ. הכבוד כולו שלנו. "הוי מתפלל בשלומה של מלכות", אמרו חז"ל במסכת אבות. אולי עכשיו גם נבין זאת. מרחבא ביקום.
- אבי נחמני הוא דובר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
