תיעוד רוסי: שיגור טילי שיוט מצוללת בים השחור
נחשפים פרטים חדשים על הניסיון הרוסי להשתלט בפתיחת המלחמה על קייב וללכוד את הנשיא וולודימיר זלנסקי - בזמן שבירת אוקראינה שוב נמצאת על הכוונת הרוסית. במתקפת הטילים אתמול על קייב, בזמן ביקורו של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, נהרגה העיתונאית ורה גיריך שבעבר עבדה בשגרירות ישראל, ולפחות עשרה בני אדם נפצעו.
גיריך, ששימשה כדוברת השגרירות באוקראינה ועבדה במחלקה המדינית, הייתה בביתה בעת שאחד משני הטילים שהרוסים שיגרו פגע בבניין של 25 קומות ליד מרכז העיר. גופתה נמצאה הבוקר בין ההריסות. בארבע השנים האחרונות עבדה גיריך כעיתונאית ומפיקה ב"רדיו ליברטי", כלי תקשורת הממומן על ידי אמריקנים, לפני כן עבדה בכמה תחנות טלוויזיה אוקראיניות.
הרוסים אמרו כי יעד שני הטילים ששוגרו אמש היה מתחם הייצור בחברת תעשיות החלל "ארטם". משרד ההגנה במוסקבה טען כי השמיד את אותו מתחם בקייב בעזרת טילים מדויקים ארוכי-טווח. במקביל, פרסם משרד ההגנה סרטון שמראה לטענתו שיגור טילי שיוט מסוג קליבר לאוקראינה מצוללת בים השחור. לפי אותו פרסום, יעד הטילים היה "תשתיות צבאיות". זו הייתה הפעם הראשונה מתחילת המלחמה שרוסיה מצהירה על שימוש בצי הצוללות שלה. צפו בסרטון.
אמריקני ששירת בנחתים נהרג באוקראינה
בסרטון שפרסם הלילה אמר זלנסקי כי מתקפת הטילים על קייב אתמול אירעה מיד לאחר שיחתו עם מזכ"ל האו"ם, "והדבר אומר הרבה על היחס האמיתי של רוסיה למוסדות הבינלאומיים". הוא האשים את המנהיגות הרוסית "בניסיון להביך את האו"ם ואת כל הארגונים שאותם הוא מייצג".
צעיר אמריקני בן 22, ששירת בעבר בנחתים של צבא ארצות הברית, נהרג ביום שני כשנלחם לצד הכוחות האוקראיניים. "בעלי מת באוקראינה", אמרה ל-CNN בריטני, אשתו של וילי ג'וזף קנסל. "הוא הגיע לשם כדי לעזור לאנשים, הוא תמיד חשב שזו המטרה שלו בחיים. הוא גיבור".
דובר הפנטגון אמר כי הממשל "ממשיך להפציר באמריקנים לא להגיע לאוקראינה. זהו אזור מלחמה פעיל, זה לא מקום שצריך לנסוע אליו". הוא שלח את תנחומיו למשפחת קנסל, ואמר כי אף שהוא מבין את "המניעים האלטרואיסטיים, יש דרכים אחרות ובטוחות לתמוך באוקראינה".
הניסיון הרוסי לפרוץ ל"משולש"
הבוקר פרסם המגזין האמריקני "טיים" את השתלשלות האירועים סביב הניסיונות של הרוסים לחסל את נשיא אוקראינה זלנסקי בתחילת המלחמה. העיתון מתאר כיצד הפכו הרחובות שמסביב ללשכתו של זלנסקי למתחם מבוצר היטב, "מבוך של מחסומים ובריקדות" שאליו לא יכולים להיכנס כלי רכב אזרחיים, כשחיילים מבקשים מהולכי רגל ססמאות סודיות שמשתנות מדי יום ושאותן לרוסים קשה לבטא.
מעבר למחסומים הללו ניצב המתחם הממשלתי, המכונה "המשולש", שאותו ניסו הרוסים לתפוס כבר בתחילת הפלישה כחלק מהניסיון שלהם להשיג ניצחון בזק. זלנסקי סיפר ל"טיים" כיצד הוא ורעייתו אולנה העירו את ילדיהם - בת 17 ובן 9 - והסבירו להם שההפגזות הרוסיות החלו. לפי "טיים", עד מהרה התברר שהלשכה הנשיאותית אינה המקום הבטוח ביותר להיות בו, שכן הצבא הודיע לזלנסקי שכוחות מיוחדים רוסיים צנחו לתוך קייב כדי להרוג או ללכוד אותו ואת משפחתו. "לפני אותו לילה ראינו דברים כאלה רק בסרטים", אמר אנדריי ירמק, ראש הסגל של הנשיא.
בעיתון תואר כיצד בזמן שחיילים אוקראינים נלחמו ברוסים ברחובות עם תחילת המלחמה, המשמר הנשיאותי ניסה לאטום את המתחם בעזרת כל דבר אפשרי. כך, למשל, שער בכניסה האחורית נחסם בערימה של מחסומי משטרה ולוחות דיקט, במה שהיה נראה כמו ערימת גרוטאות יותר מאשר ביצורים. בלילה פרצו קרבות ירי סביב הרובע הממשלתי. השומרים במתחם כיבו אורות והביאו אפודים חסיני כדורים ורובעי סער לזלנסקי ולכעשרה מעוזריו.
כשנשק ניתן ליועצי הנשיא: "זה היה בית משוגעים"
רק מעטים מהם בכלל ידעו כיצד להשתמש בנשק. אחד מהם הוא אולקסיי ארסטוביץ', יועץ בלשכת הנשיא ומוותיקי שירות הביון הצבאי של אוקראינה. "זה היה בית משוגעים מוחלט", אמר. "נתנו נשק אוטומטי לכולם". לדבריו, חיילים רוסים ניסו להסתער על המתחם פעמיים - בזמן שזלנסקי, אשתו וילדיו שוהים בתוכו. זה קרה ביום הראשון של הלחימה.
בשלב זה הגיעו הצעות מהאמריקנים ומהבריטים לפנות את הנשיא וצוותו, כדי לעזור להם להקים ממשלה בגלות - ככל הנראה במזרח פולין. איש מיועציו של זלנסקי לא זוכר שהנשיא שקל את ההצעות הללו ברצינות. "אני צריך תחמושת, לא טרמפ", אמר אז. בכיר אמריקני שמעורה בפרטי השיחה התייחס לכך: "חשבנו שזה אמיץ, אבל מאוד מסוכן". גם מאבטחיו של זלנסקי סברו כך, והפצירו בו לעזוב את המתחם מיד.
הסרטון האייקוני של זלנסקי בלילה השני ללחימה: "אנחנו כאן, בקייב. מגינים על אוקראינה"
מחוץ לבירה חיכה לנשיא האוקראיני בונקר מאובטח ומצויד לעמידה בפני מצור ממושך, אך הוא סירב ללכת לשם. במקום זאת, בלילה השני של הפלישה - ובזמן שכוחות אוקראיניים נלחמים ברוסים ברחובות סמוכים - החליט זלנסקי לצאת החוצה לחצר ולצלם סרטון בטלפון שלו. "כולנו כאן", אמר ומנה את אנשי הצוות שלצדו, בסרטון שהפך לאייקוני. כולם היו לבושים בחולצות טריקו ירוקות צבאיות, ובמעילים שיהפכו למעין מדים עבורם בזמן המלחמה.
בשלב זה, לפי המגזין האמריקני, הבין זלנסקי את תפקידו במלחמה. "אתה מבין שהם צופים", אמר בריאיון ל"טיים", "אתה סמל, עליך לפעול כפי שמצופה מראש המדינה". תחושת האחדות שהציג זלנסקי באותו סרטון אייקוני הייתה מטעה: הוא נבהל ממספר הפקידים וקציני הצבא שנמלטו, אך לא הגיב באיומים או באולטימטומים. הוא התיר לאלו שרצו בכך לפנות את משפחותיהם, ורק אחר כך ביקש מכולם לחזור. רובם עשו זאת.
"טיים" תיאר כיצד הבידוד של זלנסקי בבונקר אילץ את הצוות שלו לעתים קרובות לחוות את המלחמה דרך המסכים. כך, למשל, צילומי קרבות ומתקפות רוסיות הופיעו לא פעם ברשתות החברתיות לפני שהצבא תדרך את זלנסקי לגביהן. אך לא עבר זמן רב עד שזלנסקי החליט לצאת ולראות בעיניו מה קורה. בתחילת מרץ יצא בחשאי מהבונקר, מלווה בשניים מחבריו ובצוות קטן של מאבטחים. כמה מעוזריו של זלנסקי למדו על הסיור הזה רק כמעט חודשיים לאחר מכן, בריאיון זה.
זלנסקי בסרטון ממרכז קייב, בתחילת הלחימה: "לא נניח את הנשק"
(מתוך טוויטר)
באותו סיור הקבוצה הלכה לגשר שהתמוטט וסימן את קו החזית בקצה קייב, וזו הייתה הפעם הראשונה שזלנסקי ראה את השפעת הקרבות מקרוב. הוא התפעל מגודלו של מכתש בכביש. כשדיברו עם חיילים אוקראינים, מאבטחיו של זלנסקי "איבדו עשתונות". לנשיא לא הייתה כל סיבה להיות קרוב כל כך לעמדות הרוסיות. הוא רק רצה, לדבריו, להסתכל ולדבר עם האנשים שבקו החזית. בפעם אחרת זלנסקי יצא לסיור שאותו כינה "טיול הבורשט". הוא פגש במחסום בפאתי קייב אדם שהביא סיר בורשט מדי יום לחיילים. "הוא אמר לי כמה הוא שונא את הרוסים", נזכר זלנסקי.
בית החולים שדה הישראלי סיים את פעילותו
אתמול סיים בית החולים שדה הישראלי "כוכב מאיר" את פעילותו בעיר מוסטיסקה במערב אוקראינה, לאחר שישה שבועות של פעילות שבהם טיפל הצוות בלמעלה מ-6,000 פניות. עם סיום המשימה ההומניטרית חזר צוות בית החולים לפנות בוקר לישראל.
במשרד החוץ אמרו כי ישראל ממשיכה להעניק סיוע הומניטרי לאוקראינה בערוצים שונים. בית החולים "כוכב מאיר" היה פרויקט משותף למשרד החוץ ומשרד הבריאות בשיתוף עם בית החולים שיבא ובתי חולים וקופות חולים נוספים בישראל.
