הריאיון עם השר פרוש
(צילום: כיכר השבת)
"אנחנו צריכים לפני הקמת הממשלה להעביר את חוק הגיוס". כך אמר היום (שלישי) השר לענייני ירושלים מאיר פרוש מיהדות התורה על-רקע דרישת החרדים מראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם בכנס החורף הקרוב של הכנסת חוק שייתן פטור לבני הישיבות מגיוס לצה"ל.
בריאיון ל"כיכר השבת", ציין השר פרוש עוד: "טעינו מראש כאשר לא הכנסנו את זה, כמו שהיה 'חוק סמוטריץ' ו'חוק בן גבי' וחוק לא יודע מה. אנחנו דורשים, כבר נאמר לפני חודשיים, משהו שיהיה 'עמיד' שלא יהיה פגיע".
בבג"ץ?
"אני לא יודע מה שזה, כשנשמע. מבטיח לך שכשנדע מה יש שם - אני אספר לך".
לפני כמה שבועות ביקש ראש הממשלה נתניהו לרכך את המתווה המבוקש לחוק הגיוס, אך נתקל בסירוב. תשובת המפלגות החרדיות הייתה חדה וברורה: חוק הפטור מגיוס יעבור בדיוק כפי המופיע בהסכם הקואליציוני, כולל פסקת התגברות - וזה יהיה הדבר הראשון שהכנסת תקדם לאחר חזרתה מפגרת הקיץ באוקטובר.
על השאלה האם מפלגתו יורדת מהדרישה לפסקת התגברות, השיב היום השר פרוש: "אני מאיר פרוש, בתוך יהדות התורה, איש אגודת ישראל אומר - יש לי הסכם שנתניהו חתום עליו, יחד עם אופיר כץ יו"ר הקואליציה. כתוב שם 'חוק גיוס' וכתוב שם 'חוק יסוד' ו'פסקת התגברות'".
חוק יסוד: לימוד תורה?
"כן. אתה שואל אותי מה יהדות התורה אומרת, יהדות התורה אומרת 'יש לנו הסכם כתוב וחתום'. כך צריך להיות. יבואו ויגידו לנו 'אי אפשר', נשמע למה אי אפשר, מה אתה מציע במקום שיהיה מסודר".
נסיים את כנס החורף עם חוק גיוס שעבר בקריאה שנייה ושלישית?
"עם חוק שמאפשר לנו חוק גיוס, זה חוק 'אנטי גיוס'".
חוק פטור מגיוס לתלמידי ישיבות?
"אני בשביל זה כל הזמן, חוק שמסדיר את מעמדם של בני הישיבות מול שלטונות הגיוס. זה חייב לעבור".
ויהיה "עמיד" בבג"ץ?
"אמרו לנו 'פסקת התגברות לא פגיע', לא יודע מה. זה צריך כי כך כתוב וחתום. אני לא יודע איך זה יכול לעמוד בלי פסקת התגברות, אבל בוא נשמע. אולי יש פטנט".
ראש הממשלה נתניהו חושש כי חוק הפטור מגיוס שהובטח לחרדים ירחיב את מחאת המשרתים ויכניס את איומי הסרבנות גם אל תוך הצבא הסדיר. אחרי יותר מ-20 שנה של ניסיונות מצד המדינה לקדם את השוויון בנטל, לפחות למראית עין, זונחת הקואליציה הנוכחית לראשונה את הערך הזה, המקודש למיליוני ישראלים, ובכוונתה לעגן את האפליה בחוק ואף לחסנה מביקורת שיפוטית.
עד שנת 2015, שבה נחקק חוק הגיוס האחרון, קיבלו ממשלות ישראל, כולל הימניות והחרדיות ביותר, את עיקרון השוויון בנטל, והוא בא לידי ביטוי במתווים השונים להסדרת מעמד תלמידי הישיבות. בכולם נקבעו יעדים שנתיים עולים לגיוס חרדים, כשהמטרה היא לשכנע את בית המשפט שיש התקדמות, גם אם איטית, בדרך לשוויון. אלא שבג"ץ, כמו בניסיונות הקודמים, שוב לא קנה את הסחורה. ב-2017 שופטי העליון פסלו גם את החוק הזה.
מאז ועד עתה - במשך כמעט שש שנים - לא אושר מתווה חלופי, ולפני כחודש וחצי אף פג תוקפו של הקודם, שהוארך על ידי בית המשפט בגלל המשבר הפוליטי בישראל בשנים 2022-2019, והצעירים החרדים מחויבים כולם בגיוס, כמו כל אזרח בן 18. עד למציאת פתרון חלופי, הנחתה הממשלה את צה"ל שלא לאכוף עליהם את חוק שירות הביטחון, ועתירה נגד ההחלטה תלויה ועומדת בבג"ץ.
כעת, אחרי עשרות שנים של משחקי חתול ועכבר עם בית המשפט, כשהמטרה המוצהרת היא להרוויח בכל פעם עוד קצת זמן, משנות המפלגות החרדיות אסטרטגיה. במקום לנסות שוב להונות את בית המשפט וליצור מצג שווא התקדמות אל השוויון בנטל, הן מתעקשות על חקיקה שתבטיח הסדרה ארוכת טווח, אחת ולתמיד, של מעמד תלמידי הישיבות - כולל חסינות מפני ביקורת שיפוטית.
כדי לסתום את כל הפרצות שבאמצעותן עלול בג"ץ לבטל חוק עתידי המעניק דה-פקטו פטור גורף למגזר אחד, התכוונה הקואליציה לבצר אותו מאחורי כמה אמצעי הגנה. האחד, חוק יסוד המכיר בלימוד התורה כתרומה למדינה (חוק יסוד: לימוד תורה). השני, סעיף התגברות שיוכנס לחוק עצמו ויתייחס לנושא זה בלבד (בשונה מפסקת ההתגברות שנכללה במהפכה המשפטית, שנתניהו הודיע על הקפאתה).
האמצעי השלישי, שלא נולד כדרישה של החרדים אלא משיקולים אחרים, אך נועד לעזור גם להם, הוא כריכת החוק המוצע עם חוק שיקנה זכויות והטבות רבות למי שכן יתגייסו לצבא, באופן ההופך את צה"ל לצבא מעין מקצועי ויוצר שוויון מכיוון הפוך, לפחות למראית עין: המשרתים יתוגמלו היטב, ומי שלא - "יפסיד".
