בן גביר: "עשרות שנים של חוסר משילות מתפוצצות לנו בפנים"
(צילום: שמיר אלבז)
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר האשים אמש (שבת) את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה באחריות לאירועי רצח שהתרחשו לאחרונה בחברה הערבית - בתגובה לפרסום ב-ynet ולפיו היא ושב"כ צפויים להתנגד היום בוועדת השרים לחקיקה להצעת החוק שלו ושל מפלגתו עוצמה יהודית להתיר שימוש במעצרים מינהליים בתוך הקו הירוק ושלא לצורכי ביטחון, כחלק מהמאמץ למיגור הפשיעה המשתוללת אחרי שמספר הנרצחים מתחילת השנה הגיע כבר ל-103.
"התנגדותה של היועמ"שית לביצוע מעצרים מינהליים נגד בכירי ארגוני הפשע במגזר הערבי מקוממת", אמר בן גביר - וטען כי "כבר לפני חודש הגישה המשטרה בקשה למעצרים מינהליים למספר בכירים בארגוני פשיעה גדולים, חלקם היו מעורבים בעצמם באירועי רצח, שניתן היה למנוע אלמלא היועצת לא הייתה מטרפדת את מעצרם". לדבריו, "הקלות שבה מאשרת היועצת מעצרים מינהליים לנערים שנחשדו בהפרות סדר בחווארה, למול התנגדותה למעצר מינהלי לראשי מאפיה עם דם על הידיים חסרת אחריות".
לנוכח ההאשמה של בן גביר שממנה עולה כי זהות הרוצחים למעשה ידועה לו ולמשטרה - חשוב לציין כי מתוך כל מקרי הרצח השנה בחברה הערבית, הצליחה המשטרה לפענח רק 13 מקרים.
מעצרים מינהליים הותרו עד היום כחלק מתחיקת הביטחון לשם המאבק בטרור, רובם המובהק מבוצע בשטחים ולעיתים נדירות חותם שר הביטחון גם על מעצרים שכאלה נגד פעילי טרור יהודים. הצעת חוק "סמכויות מינהליות" של ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) מתארת בין היתר את המצב המשפטי, שם הוא מסביר מדוע סמכויות השר לביטחון לאומי צריכות להיות דומות לאלה של שר הביטחון בנושא זה.
"ניתנו לשר הביטחון ולרמטכ"ל סמכויות להוציא צווי מעצר מינהליים מטעמים של ביטחון המדינה או ביטחון הציבור, ולמפקד צבאי ניתנו סמכויות להוציא צווי הגבלה מינהליים מטעמים של ביטחון המדינה, כמו חובת מגורים באזור מסוים ואיסור הגעה לאזורים מסוימים". לדברי פוגל, הצורך במתן סמכות דומה, אף אם לא זהה, עולה בעקבות עיסוק המשטרה הגובר בפעילויות בעלות אופי ביטחוני, כגון אחריות המשטרה על מתחם הר הבית, אירועי "שומר החומות" ונושאים פליליים שנוטים להתערבב בנושאים ביטחוניים, בכך עיסוק המשטרה כיום אינו מתמקד רק בנושאי "הסדר הציבורי", אלא גם ב"ביטחון הציבור".
במסגרת הצעת חוק זו, מוצע לתת לשר לביטחון לאומי ולמפכ"ל המשטרה את הסמכות להטיל צווים מינהליים בתוך שטחי מדינת ישראל, בדומה לסמכותם של שר הביטחון ושל הרמטכ"ל להטיל צווים כאלה, כל זאת מטעמים של ביטחון הציבור, "הן בהתמודדות, הן מול גורמי טרור והן מול ארגוני פשיעה".
ואולם במערכת המשפטית ובשב"כ מובעת התנגדות גורפת למהלך. הם צפויים לומר בוועדת השרים לחקיקה שמעצרים מינהליים, מטבעם הם הגבלת חירות חמורה וגורפת שכוללת בתוכה שלילת חירות של אדם, על סמך ראיות מודיעיניות, שאינן מוצגות בפניו. הגבלה כה מרחיקת לכת, יכולה להיעשות רק מטעמים חמורים של צורכי ביטחון. לדבריהם, הליך שבו לא מוצגות נגד החשוד ראיות בבית המשפט, צריך להיות שמור רק לצורך ביטחוני חמור ולמצבי קיצון. הם חוששים מפני "מדרון חלקלק": הרחבת השימוש במעצרים מינהליים לצורך מסוים אחד, עלול לעבור לשימוש בכלי זה במצבים אחרים. לדעתם, בארגז הכלים של המשטרה מצויים כבר עתה כלי אכיפה מצוינים ויש להשתמש בהם.
בהצעת החוק של ח"כ פוגל נכתב כי "בשנים האחרונות אנו עדים להתגברות משמעותית של הפשיעה החמורה ולעלייה דרסטית באירועי הרצח, במיוחד בחברה הערבית, הפוגעת גם באזרחים חפים מפשע. ארגוני הפשיעה שמעורבים על בסיס יומי באירועי אלימות ורצח עושים שימוש תכוף בכלי נשק בסביבה אזרחית".
"במצב שבו יש למשטרה מידע מודיעיני על אפשרות קרובה לוודאי לביצוע פשע חמור, אך ללא תשתית ראייתית מוצקה, למשטרה אין הכלים לבצע מעצר מניעה של אותם החשודים. צו השעה מחייב לאפשר למשטרת ישראל את השימוש בכלים אלה גם במקרי פשיעה חמורה. שימוש בכלים אלה יסייע למשטרת ישראל על סמך מידע מודיעיני ובמקרים חריגים להרחיק עבריינים בכירים מחוללי פשיעה, ובכך לצמצם מאוד את האלימות והפגיעה בחפים מפשע. כלים אלה יאפשרו למשטרת ישראל להתמודד עם ארגוני טרור ומול אירועי הפס"ד המוניים המהווים איום אסטרטגי של חזית פנימית בעת מערכה רב זירתית מורכבת".
פורסם לראשונה: 23:21, 17.06.23
