3 צפייה בגלריה
ההחלטה עלולה לפגוע ביחסים בין המדינות. נפתלי בנט וראש ממשלת נורבגיה יונס גר סטיורה
(צילום: רויטרס)
ממשלת נורבגיה החליטה שלשום (שישי) לסמן מוצרי מזון שהגיעו מההתנחלויות כדי למנוע "הטעיה" של צרכנים בנוגע למקור המוצר. לפי נורבגיה, ההחלטה נשמעת לפסיקת בית הדין האירופי לצדק משנת 2019, אך יש לציין כי המדינה לא חברה באיחוד האירופי וכך או כך הפסיקה אינה מחייבת. בין המוצרים שהוזכרו בהחלטה: יין, שמן זית ופירות וירקות.
בהחלטה נכתב כי מבחינת נורבגיה, רק השטחים שהיו תחת שליטה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים נחשבים "טריטוריה ישראלית", ואילו עזה, יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן נחשבים שטחים כבושים. כל מוצר מהשטחים המוזכרים בהחלטה יקבל סימון מיוחד, גם אם הוא נוצר ביישובים פלסטיניים, וסימון נוסף אם הוא נוצר בהתנחלות. עוד נכתב כי נורבגיה מחשיבה את השליטה הישראלית בשטחים המדוברים כ"מנוגדת לחוק הבינלאומי".
3 צפייה בגלריה
משרד החוץ: "ההחלטה לא תתרום לקידום היחסים בין ישראל לפלסטינים". השר לפיד
(צילום: ניב מוסמן, לע״מ)
משרד החוץ גינה את ההחלטה, ומסר כי "מדובר בהחלטה שלא תתרום לקידום היחסים בין ישראל לפלסטינים ותשפיע לרעה על היכולת של נורבגיה להשפיע על יחסים אלו. כמו כן, היא עלולה להשפיע לרעה על היחסים בין ישראל לנורבגיה".
לפי גורמים במשרד החוץ, ישראל ניסתה להניא את נורבגיה מההחלטה, אך ללא הועיל. לדברי אותם גורמים, מדובר בהחלטה פוליטית של נורבגיה ואין צפי כי היא תשפיע על מדינות אחרות ללכת בדרכה. כבר בשנת 2015, הפרלמנט האירופי אישר ברוב של 525 מול 70 החלטה הקוראת לסימון מוצרים מההתנחלויות. ההחלטה אושרה על ידי הנציבות האירופית, אך גם היא אינה מחייבת ובפועל מעט מדינות אימצו אותה.
3 צפייה בגלריה
"פלסטינים רבים עובדים לצד ישראלים במפעלים ביהודה ושומרון". מפעל בברקן
(צילום: אלכס קולומויסקי)
יו"ר מכון הייצוא איילת נחמיאס ורבין מסרה כי "במפעלים המייצרים ביהודה ושומרון ומייצאים מישראל עובדים פלסטינים רבים לצד ישראלים. כך נשמר מרקם היחסים העדין וכך בונים יחדיו פעילות כלכלית משותפת שתורמת לשני הצדדים. הבעיה אינה רק החלטת ממשלת נורבגיה, אלא חשש מזליגת ההחלטה גם למדינות נוספות. אנחנו נפעל יחד עם משרד הכלכלה כדי לסייע ליצואנים שימצאו עצמם מתמודדים עם השלכות ההחלטה".
