"שבוע השיתוק" החל, יום לפני ההצבעה על הוועדה לבחירת שופטים: מאות בני אדם הפגינו הערב (ראשון) מול בתים של חברי כנסת ושרים בליכוד, לקראת ההצבעה שצפויה מחר (יום שני) בכנסת על השינויים בוועדה לבחירת שופטים. בין השאר "זכו" לביקור שר המשפטים יריב לוין, שר הכלכלה ניר ברקת, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, שר החקלאות אבי דיכטר. מפגינים מחו גם מול ביתה של שרת המודיעין גילה גמליאל בתל אביב, ולאחר מכן חלקם חסמו לתנועה את איילון צפון במחלף קק"ל. הוא נפתח מחדש לאחר זמן קצר, אך לאחר מכן, המפגינים עברו לחסום באותו המחלף את איילון דרום - שנפתח גם כן.
גם מוחים שהפגינו מול ביתו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה חסמו לאחר מכן את איילון דרום סמוך לשדרות יהודית, אך לדקות ספורות בלבד. בהפגנה מול ביתו של אדלשטיין בהרצליה, המשטרה עצרה את סא"ל (במיל') רון שרף, איש סיירת מטכ"ל, בחשד להפרת סדר. לאחר מעצרו של שרף, המפגינים החלו לקרוא: ""למה רון במעצר? לא עשה שום דבר". כמו כן, נעצר חשוד בריסוס גז פלפל לעבר המוחים באותה ההפגנה.
במקביל למחאות, נמשכות ההצבעות בוועדת החוקה ובוועדה המיוחדת, בהן מכינים את התיקון לחוק יסוד:השפיטה ואת "חוק דרעי 2" לקריאה שנייה ושלישית במליאה, כאשר השינוי בוועדת השופטים יעלה להצבעה ככל הנראה כבר מחר בלילה או בשלישי. ההצבעות בוועדות מתעכבות, מה שמעכב את כינוס המילאה לדיון בהצבעה על חוק החמץ בקריאה שנייה ושלישית והצבעה על מינוי דודי אמסלם לשר במשרד המשפטים. כמו כן, פגישת ראשי הקואליציה, שהייתה אמורה להתקיים היום, נדחתה למחר בגלל עיכוב ההצבעות בכנסת.
מול ביתו של שר הביטחון יואב גלנט בעמיקם הפגינו מאות עם דגלי ישראל וזמבורות, אך הפעם קראו לעברו קריאות תמיכה - אחרי שקרא אמש לעצור את החקיקה, והזהיר מהשלכות של המהפכה המשפטית והמחאות סביבה. "אל תישבר", קראו לו המפגינים. אילן בוצר מיקנעם שהגיע לתמוך בגלנט אמר כי "הוא שם את המדינה במקום הראשון, וביקש לנסות ולמצוא נוסח אחר עד ליום העצמאות. הוא אמיץ ובאנו לעודד אותו". עופר רוזמן שהגיע מקיסריה הוסיף כי "כולנו מקווים שנתניהו יבין שטובת המדינה היא מעל הכול".
מול ביתו של ברקת הפגינו כ-300 בני אדם, כחלק ממחאת "אחים לנשק" של אנשי המילואים. הם אמרו כי "ברקת מעדיף את הפוליטיקה הקטנה מאשר את ביטחון ישראל. הוא אפילו לא מוכן להיפגש עם חיילי המילואים. האצבע אשר תביא לפגיעה בביטחון המדינה ולמלחמת אחים אפילו לא זזה לפגישה עם מי שמגינים על המדינה, זו בושה". ברקת, נזכיר, הזהיר את הממשלה בישיבת התקציב מפני השלכות המהפכה המשפטית על הכלכלה - אך לפי שעה לא אמר שיצביע נגד.
מול ביתה של גמליאל בתל אביב הגיעו להפגין כ-2,000 בני אדם, וליד ביתו של ח"כ דני דנון ברעננה הגיעו למחות יותר מאלף בני אדם. המפגינים פרצו את מחסומי המשטרה והצליחו להגיע ממש מול הבית של דנון. עם זאת, לבסוף המשטרה הצליחה לפנות אותם למרחק של 250 מטרים מהבית. מול ביתו של שר המשפטים במודיעין, הגיעו להפגין כ-400 בני אדם, שקראו "יריב לוין, בושה למודיעין".
בהרצליה הפגינו כ-500 איש מול ביתו של אדלשטיין, ח"כ נוסף שסומן כמתנגד פוטנציאלי בהצבעה. הם קראו לו "לקבל את ההחלטה", ובמקום הונף שלט עם הכיתוב "עצור את הקרע בעם, אולי תהיה מנהיג". המוחים קראו, בין השאר, "לא ניתן למושחתים למנות את השופטים" ו-"ישראל היא לא דיקטטורה". עוד קראו המוחים: "אנחנו אוהבים אותך, מקווים שתהיה בצד הנכון של ההיסטוריה". עוד ח"כ שסומן כמתנגד פוטנציאלי הוא אלי דלל, וכ-500 בני אדם הגיעו להפגין מול ביתו בנתניה.
גם מחוץ לביתו של אוחנה התקיימה הפגנה, שבה המוחים החזיקו שלט שבו נכתב: "אוחנה, כל מה שיש לך זה בזכות בג"ץ". לאחר ההפגנה מול ביתו של יו"ר הכנסת, המוחים החלו להתקדם גם לכיוון נתיבי איילון וכאמור חסמו את איילון לזמן קצר. לדיכטר, שהוזכר כמועמד לשר הביטחון אחרי שהודיע - חרף אזהרותיו - שיצביע בעד השינויים בוועדה לבחירת שופטים, קראו המפגינים "רד מהגדר". הם ביקשו שיצטרף לגלנט ויודיע על התנגדות למהפכה המשפטית ללא ניסיון להגיע להסכמה רחבה.
אחד המוחים שהגיע להפגין מול ביתו של דיכטר הוא ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון. גילון קרא לדיכטר, שהיה ראש שב"כ בעצמו: "בג"ץ הוא ההגנה האחרונה. אתה יודע שהעזת בקבלת החלטות בידיעה שבג"ץ מגן עלייך ועל הלוחמים . הלוחמים מסכנים את עצמם בפני בית הדין הבינלאומי, ואתה בהרמת יד אחת מסכן אותם".
גם לביתו של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הגיעו מאות מפגינים, שדרשו ממנו להצטרף למאבק נגד המהפכה המשפטית. הם אחזו שלטים שבהם נכתב "אחרי בית המשפט והמשטרה, גם ההסתדרות תהיה על הכוונה" ו"אין ארגוני עובדים בדיקטטורה. תתעורר".
כ-200 בני אדם הגיעו להפגין גם מחוץ למוזיאון ראשון לציון, שם עורך חבר מועצת העיר מטעם הליכוד עידן מזרחי הרמת כוסית, אליה הוזמנו חברים כנסת ושרים מהסיעה.
בינתיים, באוניברסיטה העברית בירושלים קראו לממשלה לעצור את החקיקה - והתריעו מפני "פגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית". האוניברסיטה תיקח חלק במאבק הציבורי, ובהמשך תקבע יום אחד - בתיאום עם אוניברסיטאות נוספות - שבו לא יילמדו שיעורים, ובמקום תתאפשר פעילות בקמפוסים ומחוצה להם. בשאר ימות השבוע תאפשר האוניברסיטה למרצים ולסטודנטים לקחת חלק בפעולות מחאה שונות, ולא תנקוט צעדים נגדם. באוניברסיטה הדגישו כי "אוניברסיטאות נוספות קיבלו היום או צפויות לקבל מחר החלטות דומות".
לפי רקטור האוניברסיטה העברית, תמיר שפר, "כאשר כמעט כל המומחים שלנו מהתחומים הרלוונטיים מרימים דגל אדום - מומחים שביום-יום לא תמיד מסכימים על מדיניות זו או אחרת - איננו יכולים להתעלם מכך. זה העיקרון המנחה את ההחלטות שלנו. כבר עתה ניכרים סימנים מדאיגים ראשונים לפגיעה באקדמיה, כמו למשל כנס לכבוד חתן פרס נובל שתוכנן להתקיים אצלנו ובוטל על-ידי המשתתפים, כולם חוקרים בעלי שם מחו"ל. תורם מרכזי לאוניברסיטה אחרת מאיים למשוך באופן מיידי את המשך תמיכתו ממנה. חוקרים בכירים מבטלים את קבלתם לתוכנית במכון היוקרתי שלנו. ויש עוד מקרים רבים כאלה".
התיקונים בחוק יסוד: השפיטה יאפשרו לקואליציה למנות בעצמה שני שופטים לבית המשפט העליון בכל קדנציה - מאחר ויהיה לה רוב של שישה נציגים מתוך 11 בוועדה החדשה והמינויים ייעשו ברוב רגיל. החל מהשופט השלישי, תידרש הסכמה של נציג אופוזיציה, והחל מהמינוי הרביעי - תידרש גם הסכמה של שופט.
כמו כן, החוק קובע כי הקואליציה תוכל למנות גם את נשיא בית המשפט העליון, לו הסמכות להחליט על גודל וזהות כל ההרכבים שדנים בתיקים בבית המשפט. בנוסף, הקואליציה יחד עם נשיא העליון מהווים שבעה קולות בתוך הוועדה לבחירת שופטים - הרוב הנדרש בכל הערכאות הנמוכות יותר של מערכת המשפט. תפקיד נוסף של נשיא בית המשפט העליון - לבחור את נשיאי בתי המשפט המחוזיים והשלום, יחד עם שר המשפטים.
מבקרי החוק מזהירים כי השליטה של הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים תהיה אבסולטית - שכן גם נשיא בית המשפט העליון ימונה מטעמם, וגם ממילא שר המשפטים הוא זה שמכנס את הוועדה, ויכול להחליט שלא לכנסה אחרי מינוי שני שופטים.