הם מציגים את עצמם כחברת פרסום או טלמרקטינג, יוצרים קשר עם אנשים תמימים שרוצים להרוויח כסף ומשכנעים אותם להשקיע מאות אלפי דולרים. אך מאחורי ההבטחות עומד העוקץ החדש של ארגוני הפשיעה: גביית דמי חסות - אאוט, הונאות רשת - אין.
במשטרת ישראל מצביעים על תופעה שהחלה כבר ב-2015 ומתרחבת בשנים האחרונות, במסגרתה מתבצעות עבירות בהיקפים של מאות מיליוני דולרים בשנה שנכנסים לכיסם של ארגוני הפשיעה, בעיקר במגזר הערבי. מרבית הקורבנות הם אזרחי סעודיה, כווית ומדינות נוספות, שבהן אין למשטרת ישראל יכולת ונגישות לפעול מול קורבנות.
איך עובדת השיטה? עבריין מטעם ארגון הפשיעה מגיע לסעודיה ומקים חברה להפקה של "לידים", שמובילים לקורבנות פוטנציאליים. הוא שותל מודעות באתרי אינטרנט בסעודיה, ומזמין אנשים להשקיע בקריפטו ובנפט עם הבטחה לתשואות גבוהות. החברה אוספת את הפרטים שהושארו באתר - לרוב תהיה זו אוכלוסייה ענייה שנופלת ברשת של ארגוני הפשיעה - והלידים מועברים לארץ. בשלב זה, הטלפנים של ארגוני הפשיעה יוצרים קשר ומשכנעים את האנשים להשקיע. מי שמגלה נכונות, עובר לטיפול של צוות "ריטנשין" (שימור לקוחות) שמייצר מצג שווא של תשואות ורווח כספי גבוה.
הקורבנות מקבלים שם משתמש וסיסמה לאתר, שבו הם יכולים לראות את "תיק ההשקעות" ולעקוב אחר התשואות. מי ששולט בנתונים ומזייף אותם - הוא הצוות שיושב בישראל. הם גורמים לקורבן להמשיך ולהשקיע, כאשר הוא צופה ב"תיק ההשקעות" הפיקטיבי שלו שהולך ותופח. אך ברגע שבו הלקוח מבקש למשוך את הכסף, מתחילים התירוצים, והכסף כמובן לא מגיע.
3 צפייה בגלריה
"לנציגים יש תסריטי שיחה ותעודות מזויפות של יועצי השקעות שהם יכולים לשלוח". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
"יש רמת מידור גבוהה במוקד הטלפוני עצמו. כל המוקד מרושת במצלמות אבטחה כאשר יש עובד שיושב ועוקב אחרי התנועות של הטלפנים במוקד", מסביר סנ"צ דודי קץ מפקד יחידת הסייבר בלהב 433, "אם יש חשד לפשיטה משטרתית, יש לארגוני הפשיעה אפליקציה שבאמצעותה הם יכולים 'להפעיל' מרחוק את כל המערכות". לנציגים במוקדים הטלפוניים, שבדרך כלל ממוקמים בצפון הארץ יש תסריטי שיחה, ותעודות מזויפות של יועצי השקעות שהם יכולים לשלוח ללקוח. המספר של המוקד הוא מספר סעודי, ולמשקיע אין מושג שהוא מדבר עם ישראל. "יש לארגוני הפשיעה מערך שלם של משאבי אנוש שממש נלחם על העובדים", מספר סנ"צ דודי קץ, "זה יצר רובד חדש של מתעשרים. בנצרת יש כמות בלתי נתפסת של עושר בקרב אוכלוסיות שאין להן הכנסה מוסדרת והן מועסקות בתוך המפעל הזה שנקרא 'פורקס'. הם לכאורה מקבלים שכר כדין".
העוקץ המתוחכם מקשה על המשטרה לתפוס את העבריינים. "ביצענו פעילות של מעצרים של העבריינים ששולטים במערכות, הבאנו שיחות טלפון עם קורבנות, שמעידים על המיזם, חלק מהחשודים גם שיתפו פעולה וסיפרו על הפעילות", מסביר סנ"צ דודי קץ, "אך דרישות החוק כיום הן שאין די בחומר הזה לבדו בכדי לבסס תשתית ראייתית לעבירת מרמה. לכן נאלצים במשטרה לקחת את זה לעבירות המעטפת כמו העלמת הכנסות או הלבנת הון". בנוסף, במצב המשפטי היום הרשות לניירות ערך אחראית רק על ציבור המשקיעים בישראל, וכך נוצר מצב שבו אדם שמבקש לבצע פעילות של ייעוץ והנגשת השקעות מישראל לחו"ל, לא נתון לרגולציה של הרשות.
