סוהרת לשעבר לאולפן ynet: "אסור שחיילות ישרתו באגפים של אסירים"
(צילום: נויל האריס)
יומיים לאחר שהממשלה הודיעה על הקמת צוות שיבחן את אופי השירות של משרתי ומשרתות החובה בשב"ס בעקבות פרשת "הסרסור בסוהרות", ורד שרעבי אליהו, סוהרת לשעבר, הסבירה בריאיון לאולפן ynet מדוע היא מתנגדת לכך שבאגפי אסירים ישרתו חיילות - שבינתיים עד להשלמת עבודת הצוות המשותף אכן לא ישהו לבדן במחיצת אסירים ביטחוניים.
"אני חושבת שיש להפריד בין שירות חובה לבין שירות קבע", אמרה ורד, שהשתתפה בעבר בפיילוט שירות נשים באגף אסירים גברים. "לדעתי, שירות חובה זה גיל שבו שיקול הדעת הוא מאוד מבולבל, ויכול להיות מוטעה. שיקול הדעת יכול להיות מושפע מכל מיני דברים, וזה גיל צעיר מדי לשירות של חיילים וחיילות בשב"ס".
"ראיתי דוגמאות כאלה, ולא פעם אחת", המשיכה ורד, ופירטה: "פעם עמדתי ליד אסיר שחשף בפניי את איבר מינו, וזה לא היה לי קל. נאלצתי להתמודד עם זה. אם הייתי אז בגיל 20, רכה, צעירה ועדינה, אני חושבת שלא הייתי עומדת בזה. הייתי יכולה להתפרק מזה". לדבריה, "סוהרת חייבת להיות עם חוסן נפשי מאוד חזק כדי לעבוד שם. הגיל הזה לדעתי הוא מאוד צעיר, אני לא חושבת שזה גיל מתאים.
"אני חושבת שסוהרות בקבע דווקא כן יכולות לעבוד בבתי סוהר של גברים - יש להן את הכוח והכושר למתן תגובות של אסירים. אסיר לא ידבר לסוהרת בצורה שהיא לא מכבדת. אני כמעט ולא נתקלתי בדבר כזה, וגם אם כן - עלייך להיות מאוד אסטרטיבית ולדעת לעצור את התגובות שלו בזמן ולהעמיד אותו במקום".
הסוהרת לשעבר הבהירה: "חיילות לא צריכות לשרת באגפים של אסירים ביטחוניים, וגם לא באגפים פליליים. לא תמיד יש את הגיבוי הנכון, ולפעמים הן יכולות להיקלע לסיטואציה ולטעות בשיקול הדעת, ואף אחד לא יגבה אותן אחר כך. אני חושבת שכן נכון להעסיק אותן בעבודות מנהליות כלשהן, לא חסרות כאלה בשב"ס. אני חושבת שכן אפשר לתת להן את האפשרות לשרת, ועבודה מנהלית לא פחות חשובה מעבודה מבצעית. אבל בשום פנים ואופן לא הייתי נותנת להן לעבוד עם אסירים".
- את מבינה את הריקבון בפיקוד הבכיר? איך זה קרה? מתי התקלקלו שם הנורמות?
"אני לא יכולה לקרוא לזה ריקבון. עבדתי עם אנשים שנתנו את הנשמה שלהם. יש חשש מאוד גדול מלא להתקדם, מלהיתקע כי אין גיבוי. זה מגיע עקב מדיניות. ברגע שאסירים מחליטים לשבות רעב למשל אז לא יעזור שום דבר, כולם מתקפלים. וזה מגיע ממדיניות".
- העדויות מדברות על כך שבכירים בשב"ס ידעו ובעצם סרסרו בחיילות.
"הם ידעו ולא הגיבו, בעיניי זה חמור מאוד. עצוב לי מאוד על הסוהרות האלה ובחלק מהדברים הזדהיתי איתן, אבל אני לא יכולה להגיד שכולם בשירות בתי הסוהר נוראיים. זה לא נכון להגיד את זה. יש אנשים שפועלים עם הנשמה שלהם, זו עבודה עם שליחות. יש כאלה שטועים בשיקול הדעת שלהם ושעושים מעשים חמורים, ובהם צריך לטפל".
הסוהרת שהתלוננה נגד עטאללה מדברת
(צילום: נדב אבס)
שלשום, חצי שנה אחרי הגשת התלונה ופתיחת החקירה ובעקבות ביקורת ציבורית נרחבת, בית המשפט המחוזי מרכז התיר לפרסם כי אסיר העולם שחשוד כי אנס חיילת ששירתה כסוהרת הוא מחמוד עטאללה - שעומד במרכז פרשת "הסרסור בסוהרות". בית המשפט התיר לפרסם זאת בעקבות בקשת ynet ו"ידיעות אחרונות" להסרת צו איסור הפרסום ולאחר דחיית ערעורו של עטאללה.
פרשת "הסרסור בסוהרות" התפוצצה כבר לפני ארבע שנים, וחזרה לכותרות בשנה שעברה בעקבות עדותו של מפקד כלא גלבוע פרדי בן שטרית בוועדת הבדיקה של בריחת האסירים. החודש, בעקבות ההסרה החלקית של הצו, נחשפה ב-ynet תלונתה המפורטת של הילה (שם בדוי) נגד האסיר הביטחוני, שבה סיפרה כי עוד לפני כן, בשנת 2016, הוא אנס אותה שלוש פעמים בעת ששירתה כסוהרת בכלא גלבוע. עתה גם הותרה לפרסום זהותו של אותו מחבל החשוד באונס חיילת.
