משפט נתניהו נמשך, ובמוקד הדיונים שוב עומדת "פגישת ההנחיה": בבית המשפט המחוזי בירושלים התקיים הבוקר (רביעי) דיון בבקשת הפרקליטות לתקן את כתב האישום בשוחד נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, בנוגע למועד הפגישה שבה לכאורה הנחה נתניהו את מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר, איש אמונו שהפך לעד מדינה בתיק 4000 (פרשת "בזק-וואלה") - וזאת בעקבות הראיות שהציגה ההגנה שסתרו את לוח הזמנים העולה מכתב האישום. בפרקליטות טענו כי בקשת התיקון אינה מהותית, אך הטענה הזו התקבלה בספק רב בקרב השופטים. בהמשך הדיון הבוקר שב פילבר להעיד בחקירה הנגדית שמובילים סנגורי הנאשמים.
הפרקליטות, נזכיר, פנתה לפני שבוע לשופטים בבקשה לתקן את סעיף 64 לכתב האישום נגד נתניהו, שעומד בליבת תיק 4000, ונוגע למועד "פגישת ההנחיה" בין נתניהו לבין פילבר. באישום נכתב כי ב"פגישת ההנחיה" נתניהו הורה לפילבר לפעול במסגרת תפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת באופן שייטיב עם עסקיו של שאול אלוביץ', בעלי בזק לשעבר.
בסעיף המקורי נכתב שהפגישה נערכה "זמן קצר מאוד לאחר אישור המינוי" של פילבר למנכ"ל משרד התקשורת ב-2015 - אולם בחקירתו הנגדית לפני כשבועיים הצליחה ההגנה להראות שבין פילבר לנתניהו לא הייתה פגישה בימים הראשונים שאחרי מינויו. כעת מבקשת הפרקליטות לשנות את הנוסח כך שיהיה כתוב בסעיף שהפגישה נערכה רק לאחר שנתניהו החליט למנות את פילבר לתפקיד, ולא אחרי שהמינוי כבר אושר. סנגורו של יו"ר האופוזיציה, בעז בן צור וסנגורו של הנאשמים בני הזוג אלוביץ' הודיעו בתחילת השבוע לשופטים כי הם מתנגדים לבקשה.
בדיון הבוקר טענה עורכת הדין יהודית תירוש, ראש צוות התביעה בתיק 4000, כי סוגיית המועד אינה מהותית, וכי אף שהפרקליטות טעתה אולי בכך שלא העניקה תשומת לב מספקת לסוגיה הזו, היא סבורה שהראיות מצביעות שפגישת ההנחיה אכן התרחשה – גם אם לא ברור מתי בדיוק. לדבריה השינוי שמרחיב את התקופה האפשרית של מועד קיום הפגישה לטווח של כמה שבועות אינו "שינוי עובדתי משמעותי". היא טענה עוד כי כיוון שטענת ההגנה המרכזית היא שכלל לא הייתה פגישת הנחיה, שינוי המועד באישום לא יפגע ביכולת של הסנגורים להגן על הנאשמים.
"העיקר בסעיף הזה הוא עצם ההנחיה", אמרה תירוש. "המועד לשיטתנו מלכתחילה הוא לא הדבר המרכזי. השינוי לא משנה את כתב האישום משפטית ומהותית, סדר הדברים נותר כשהיה. לטעמינו בוודאי שלנאשמים ניתנה הזדמנות להתגונן: טענת ההגנה המרכזית שלהם במענה לכתב האישום היא שלא הייתה הנחיה כזו. המועד הוא עיגון שההגנה משתמשת בו כדי להוכיח שלא הייתה לטענתם הנחיה".
היא הוסיפה: "מלכתחילה העד זכר את האירוע ולא תאריך ספציפי. תאריך ההיזכרות בהודעותיו נעשה על דרך של הסקת מסקנות במשטרה, לפי אירועים חיצוניים, אבל הוא נתן עוגן אבן דרך - לאחר המינוי הרשמי. הוא נקב בחקירות מספר מועדים אפשריים - 7,8,9,10 ליוני 2015. אבל שוב כל הזמן חזר ועמד שהוא לא זוכר מועד ספציפי". סנגורו של נתניהו בן צור, נזכיר, הביך את הפרקליטות כשהציג הוכחות, בהן איכוני טלפון, שהקשו על הטענה שהפגישה נערכה בימים הראשונים שאחרי המינוי הרשמי, כאשר גם האפשרות שהיא נערכה מאוחר יותר נשללה.
תירוש טענה עוד כי התביעה בניסוח כתב האישום התמקדה בעצם ההנחיה לכאורה לסייע לאלוביץ': "האם הייתה או לא. נחה דעתנו ממכלול ראיות שאכן הייתה". היא הודתה כאמור כי אינה יודעת לומר באיזה מועד בדיוק הייתה הפגישה: "גם העד לא יודע. החקירה הנגדית, הווטסאפים שהוצגו על ידי חברי הסנגור – צמצמו משמעותית עד כדי שללו את האפשרות לפגישה ב-7 לחודש. אנחנו מסכימים שהיו צריכים לבחון את התכתובת ולתת לה משקל גדול יותר".
לדבריה, "זה קרה כי מרכז הכובד שלנו בכלל בשאלה האם הייתה הנחיה או לא - ולא המועד. היינו צריכים לתת משקל לווטסאפים האלו". הווטסאפים עליה מדברת תירוש הם תכתובות של פילבר עם אדם אחר, שההגנה הציגה כדי להראות שלא נפגש עם נתניהו בחלק מהמועדים האפשריים שהוצגו תחילה.
תירוש הוסיפה כי "נעשתה טעות באופן בחינת אותן תכתובות, ואולי טעות בכך שכתב האישום לא נוסח באופן רחב יותר. השאלה האם בגלל זה יש הצדקה לחסום את התביעה ואת בית המשפט ככל שישתכנע שהייתה פגישה רק בגלל שזה לא נוסח באופן זה. התשובה בעינינו חייבת להיות שאסור לכבול את התביעה ובית המשפט".
השופטים לא מיהרו לקבל את טענות הפרקליטות, במיוחד זו שנוגעת לאי-פגיעה ביכולת הסנגורים להגן על הנאשמים. השופטת רבקה פרידמן-פלדמן אמרה: "קו ההגנה מראה שבמועדים שהייתה פגישה לא הייתה היתכנות, זה מה שעשו כאן עד היום בחקירתו של פילבר. גבירתי אומרת 'אם ההגנה הראתה שלא יכלה אז להיות פגישה, בואו נשנה את המועדים'. מה זאת אומרת אין פגיעה בהגנה? ההגנה בנתה את הראיות לפי האישום – ואת אומרת 'אוקי, נניח את זה הצידה'?".
בהתייחסות לדבריה של תירוש שבבקשת התיקון אין "שינוי חזית", אמר השופט משה בר עם כי כן יש פה "שינוי חזית" – ותירוש השיבה לו: "אני חולקת על כך כבודו, יש פגישת הנחיה. אנחנו לא מספרים סיפור אחר, זה אותו סיפור. פותחים את המנעד לעוד ימים. זה מצריך את חבריי להוסיף עוד חקירה אבל לא פוגע במהות".
השופטים המשיכו להקשות על התביעה, ותהו האם יש לה ראיות לקיום הפגישה לפני אישור המינוי הרשמי של פילבר. השופטת פרידמן פלדמן שאלה: "האם יש לכם ראיות נוספות על קיומה של פגישת הנחיה וראיות נוספות לגבי המועד שלה? אני שואלת כי גברתי באה ואומרת 'הוא לא זכר את היום', אחרי שההגנה הראתה שזה לא ייתכן. אז ננסה להזיז את הפגישה אחורה. האם יש ראיות נוספות?".
תירוש השיבה: "יש מכלול ראיות - עדים אחרים שמספרים מה שהעד אמר להם, ופילבר שאומר במשטרה ש'לא היה משתמש בשם נתניהו בשווא', גם עניין תוכן ההנחיה של פילבר וסימני האמת מההודעות עצמם, ומכלול ראיות נסיבתיות שמצביעות על כך שהוא קיבל הנחיה מראש הממשלה".
גם השופט עודד שחם הקשה, ואמר: "אתם אומרים 'אנחנו עכשיו מזיזים את המועדים'. לבצע מהלך כזה זה לא טריוויאלי". השופט משה בר-עם טען כי התובעת תירוש מנסה בבקשת התיקון לקבל "פוליסת ביטוח". הוא רמז שהצביעה יכולה לנסות לשכנע את בית המשפט בקיומה של פגישת ההנחיה גם מבלי לתקן את כתב האישום. הוא הציע לה להשתמש בסעיף בחוק שלפיו בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן עובדות שהוכחו לפניו - אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, וכל עוד ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
הסנגורים: "האישום אינו פלסטלינה"
סנגורי הנאשמים כאמור מתנגדים נחרצות לבקשת התיקון. סנגורו של שאול אלוביץ', ז'ק חן, אמר בדיון הבוקר שאם תאושר הבקשה ייפגע קשות קו ההגנה שבו הם נוקטים כעת, שמבוסס על טענתו של פילבר כי הפגישה הייתה לאחר מינויו: "אי אפשר לערבב כל הזמן את הכלים, כי אז אנחנו תועים בדרכי ההתגוננות שלנו והן נפגעות. גילינו את קו החקירה שלנו, ועכשיו אומרת התביעה: 'שנייה, פוס, חומר הראיות לא תומך בעובדות שבכתב האישום ונשנה את העובדות'. אין כאן ראיות חדשות אלא חשיבה חדשה, תוך הנחת המבוקש. אם לוקחים את הקו אחורה, מחריבים את היכולת שלנו להתגונן. אי אפשר לעשות מעובדות כתב האישום פלסטלינה, כאשר על בסיסן אנחנו תוקפים אותן בהצלחה".
עו"ד חן הוסיף: "העד אמר כל הזמן שזה היה אחרי המינוי, וזה העוגן שלנו. זה לא שיח אינטלקטואלי. זה הדבר המרכזי. הם לא ביקשו לתקן את כתב האישום אחרי הרענון ואחרי העדות הראשית. אלו הם כלי העבודה שלנו לתקוף את ההנחיה. התביעה משנה חזית מהותית ודרמטית, שעל בסיסה הכנו את כלי התקיפה שלנו כדי להוכיח את קו ההגנה". בשלב זה פנה אליו השופט בר-עם, ותהה האם זכות הנאשמים להתגונן לא תיפגע במקרה שבו יוצגו ראיות חדשות, והסנגור חן השיב: "יש כללים לחשיפת האמת. כרגע אין ראיות חדשות. יהיו – נתמודד איתן. כרגע יש חשיבה חדשה, אין ראיות חדשות".
בהמשך שטח את טענותיו גם סנגורו של נתניהו, עו"ד בן צור, ולדבריו אין שינוי נסיבות שמצדיק את בקשת התיקון - ושאם היא תאושר לא רק שתיפגע יכולת הנאשמים להתגונן, אלא שהמסר שיעביר בית המשפט לתביעה הוא ש"אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים". בן צור הוסיף שאינו מכיר פסיקות קודמות שמאפשרות תיקון אישום על בסיס "הערכה מחדש". לדבריו "ליבת הראיות" שוללת את קיומה של פגישת ההנחיה: "בית המשפט הנכבד שאל את חברתי אם יש להם אולי ראיות נוספות. היא אמרה 'יבואו עדים', אני אומר שליבת הראיות המרכזי - 'לא היה ולא נברא'".
מינויו של פילבר למנכ"ל משרד התקשורת אושר בממשלה ב-7 ביוני 2015. באישום המקורי נטען כי במועד לא ידוע, זמן קצר מאד לאחר אישור מינויו של פילבר, זימן נתניהו את פילבר לפגישה בלשכתו – שם, נטען, הוא הנחה את פילבר לפעול באופן שיטיב עם אלוביץ'. לפי כתב האישום, נתניהו הורה לפילבר לפעול בהקדם לאישורה של עסקת בזק-יס, שהייתה שווה הון עתק לאלוביץ'. נטען גם שנתניהו הנחה אותו למתן את ירידת המחירים במסגרת רפורמה נוספת, השוק הסיטונאי – דבר נוסף שהיטיב עם בזק. כפועל יוצא של פגישת ההנחיה ומיד לאחריה, נטען בכתב האישום, החל פילבר לפעול נמרצות כדי להביא לאישור עסקת בזק-יס בהקדם.
כעת אבל מבקשת כאמור הפרקליטות לתקן את הניסוח באישום, כך שמועד פגישת ההנחיה יוכל להיות גם לפני אישור המינוי הרשמי, מרגע שבו החליט נתניהו למנות את פילבר, כבר בחודש מאי 2015. פילבר, כאמור, טען כי לא זכר את המועד המדויק שבו נערכה הפגישה עם נתניהו, אך טען שהיא נערכה לאחר המינוי. סנגורו של נתניהו, עו"ד בן צור, הציג לפני כשבועיים שורת ראיות – במטרה להוכיח כי פגישה ראשונית עם נתניהו כלל לא התקיימה בשבוע הראשון לאחר מינוי פילבר.
בין הראיות שהציג הסנגור היו איכונים טלפוניים, וכך הראה בן צור כי ב-8 וב-9 ביוני פילבר כלל לא היה במיקום הפגישה בלשכת ראש הממשלה. ההגנה הוכיחה הוכיחה שגם ב-7 ביוני וגם בימים שלאחר מכן לא הייתה פגישה. האפשרות שהפגישה נערכה מאוחר יותר נשללה גם היא מעדותו של פילבר: בחקירתו הראשית התעקש שכאשר נפגש ב-13 ביוני עם יועץ בזק אלי קמיר וב-14 ביוני עם אלוביץ' עצמו, הוא אמר לשניהם כי "בא בשליחות ראש הממשלה".
לפיכך, נראה שהמועד שתואם לתזה של הפרקליטות הינו לפני אישור המינוי הרשמי של פילבר למנכ"ל משרד התקשורת. התובעת תירוש, יש להדגיש, אמרה בדיון הבוקר כי ייתכן שעדייך הייתה פגישה אחרי המינוי, ב-10 ביוני. "אני אומרת מבלי להרחיב שאנחנו עדיין סבורים שה-10 תיתכן בו פגישה", אמרה.
עדות פילבר נמשכת: "כשדפקו לי בדלת לא פחדתי"
בצהריים התחדשה כאמור עדותו של פילבר, שנחקר על ידי הסנגור בן צור. פילבר דיבר על התקופה שבה חתם על הסכם עד מדינה בפברואר 2018 – יומיים אחרי מעצרו – וכן על חקירתו הקודמת ברשות לניירות ערך, ב-2017. הוא ציין כי החקירה והמעצר היו קשים עבור בני משפחתו: "כשדפקו לי בדלת לא פחדתי, אבל הבנתי מיד שאין תוחלת. אז לקח יממה-שניים. בשביל הילדים זה היה אירוע קשה מאוד, גם לרעייתי. הייתי פעם אחת במעצר בית 15 ימים, ואז אמרו לי שעוד אלך למעצר ארוך. כל הזמן התחושה שלי שאולי עשיתי משהו לא תקין מנהלית – אבל בטח לא רצחתי ולא עשיתי פשע נוראי".
לשאלתו של בן צור אמר פילבר כי מצבו הכלכלי באותה עת לא היה אמיד, ובן צור שאל אותו אם החוקרים נתנו לו "שטיח אדום" שיאפשר לו, כלשון בן צור, "לחסוך מחירים" – ולהפוך לעד. פילבר השיב: "בגדול כן. ההצעה אמנם לא הייתה מפורטת על השולחן (בצורה) בוטה, אבל ריחפה באוויר. את העסקה הכרתי. חוקרים בכירים אמרו לי 'לך תחשוב, כדאי לך המשפחה שלך' וכו'".
בן צור ביקש בהמשך מפילבר "לאשר" שהחקירות נגדו "הסתיימו בלא כלום", ומתושבתו של פילבר נשמע כאילו התיק נסגר כבר בשימוע שנערך לו – אך הוא מיהר לתקן את עצמו. התובעת תירוש העירה: "התיק נגד מר פילבר נסגר במסגרת הסדר עד המדינה". יצוין כי אכן הייתה המלצה להגיש כתב אישום נגד פילבר בתיק בזק, והוא נסגר במסגרת הסדר עד המדינה.