במזרח אירופה נמשכת הבוקר (יום ג') הכוננות מחשש לפלישה של רוסיה לאוקראינה ולפרוץ מלחמה. בצל הדיווחים בימים האחרונים על פערים בין חברות נאט"ו על דרכי התגובה הראויות לפלישה רוסית טען הלילה נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, בתום ועידה וירטואלית עם מנהיגי אירופה, כי בין המנהיגים יש "תמימות דעים מוחלטת".
רוסיה בדרך לפלוש? יאיר נבות ואיתמר אייכנר באולפן ynet
(צילום: נויל האריס)
16 צפייה בגלריה
מימין: מתנדבים של צבא אוקראינה נערכים לפלישה רוסית. משמאל: פוטין, שעלול לפלוש בכל רגע
(צילום: AP)
בישיבה השתתפו מנהיגי צרפת, גרמניה, איטליה, פולין והאיחוד האירופי, וכן מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג. בתום הפגישה ביידן שב ואיים על רוסיה ב"סנקציות חריפות וחסרות תקדים" אם תעז לפלוש לאוקראינה, וטען כי הוועידה הייתה "מאוד, מאוד, מאוד טובה".
נשיא צרפת עמנואל מקרון מסר בתום הפגישה שכדי להשיג רגיעה במתיחות עם רוסיה בכל הקשור לאוקראינה יש צורך ב"הרתעה חזקה ואמינה" – אבל גם בהגברת הדיאלוג עם מוסקבה. מקרון אמר כי בימים הקרובים ישוחח עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ועם עמיתו האוקראיני וולודימיר זלנסקי. מחר אמורים להיפגש בפריז נציגים מרוסיה, אוקראינה, צרפת וגרמניה בעוד ניסיון למנוע מלחמה.
מזכ"ל נאט"ו סטולטנברג אמר בתום הוועידה הלילה כי ביידן, המנהיגים האירופים והברית הצפון-אטלנטית ניצבים מאוחדים באזהרתם למוסקבה שהתקפה על אוקראינה תוביל לתגובה חריפה. נשיא פולין אנדז'יי דודה חיזק את הדברים ואמר אחרי השיחה: "נאט"ו מאוחדת. אין כרגע שום חברה בה שתשבור את הסולידריות עם אוקראינה ועם שאר הברית הצפון-אטלנטית".
רוסיה, נזכיר, ריכזה בחודשים האחרונים כ-100 אלף חיילים בגבול אוקראינה, ובמערב חושדים זה זמן רב שהיא נערכת לפלוש אל המדינה. מוסקבה טענה מצדה כי דווקא הממשלה בקייב היא זו שנערכת למבצע צבאי, נגד המורדים הפרו-רוסים בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה, וכי ריכוז הכוחות הרוסי נעשה לכל היותר כדי להגיב על מבצע שכזה. במערב טוענים כי הקרמלין משתמש באוקראינה כקלף מיקוח: רוסיה העבירה לאחרונה לארה"ב רשימת דרישות, שבהן היא תובעת מנאט"ו להפסיק להתקרב לגבולותיה, לחדול מלצרף אליה מדינות במזרח אירופה (בהן אוקראינה), ולהסיג לפחות חלק מהכוחות שהציבה שם בשנים האחרונות. בוושינגטון ובריסל יש המעריכים כי באמצעות האיום הממשי על אוקראינה רוצה מוסקבה לאלץ את המערב להיענות לדרישותיה אלה.
היום בצהריים הודיעה רוסיה כי החלה לערוך בדיקות "מוכנוּת לקרב" בקרב כוחותיה בפיקוד הדרומי, באזור הגובל באוקראינה. לדברי מוסקבה, בתרגיל זה משתתפים יותר מ-6,000 חיילים.
אוקראינה נגד פינוי הדיפלומטים: "יותר בטוח פה מב-LA"
לצד הבעת הערכה לסיוע האמריקני – שבמסגרתו הגיעו אליה בימים האחרונים שני משלוחי נשק נוספים – ממשיכה אוקראינה להזהיר את ארה"ב שלא לגלות רפיון מול רוסיה. אחרי שבשבוע שעבר מתח הנשיא אוקראיני זלנסקי ביקורת חריפה על ביידן משום שהעז לרמוז ש"פלישה קטנה" של רוסיה לאוקראינה לא תיענה בתגובה חריפה, אמש מתחו בסביבתו של זלנסקי ביקורת על החלטת וושינגטון להתחיל להחזיר מקייב משפחות של דיפלומטים. גורם המקורב לזלנסקי אמר לאתר "באז פיד" שזלנסקי בטוח שהאמריקנים יהיו כרגע בטוחים יותר בקייב מאשר בלוס אנג'לס או בכל עיר אמריקנית אחרת הסובלת משיעורי פשיעה גבוהים.
16 צפייה בגלריה
מפגינים למען אוקראינה בסוף השבוע בפראג, צ'כיה. "כרגע אין בעלת ברית שתפר את הסולידריות עם קייב"
(צילום: AP)
16 צפייה בגלריה
נשיא אוקראינה זלנסקי. כעס והדגיש: "אין דבר כזה פלישות קטנות"
(צילום: Ukrainian Presidential Press Service / REUTERS)
לביקורת על המערב הצטרף אתמול ראש העיר קייב, אלוף העולם באגרוף לשעבר ויטאלי קליצ'קו: הוא האשים את גרמניה כי היא "בוגדת" באוקראינה בשל קידומו של פרויקט "נורד סטרים 2", הצינור שאמור להוביל אליה גז מרוסיה, ובשל סירובה לסייע למדינה בנשק נגד הרוסים. בניגוד לחברות אחרות בנאט"ו, נזכיר, מסרבת גרמניה לחמש את הממשלה בקייב בנשק "קטלני", ובסוף השבוע אף ניפק מפקד חיל הים שלה הצהרה מביכה שלפיה "יש לכבד את פוטין". בעקבות הדברים נאלץ להתפטר. הקנצלר החדש של גרמניה, אולף שולץ, אף קרא למערב לנקוט זהירות בצעדי הענישה שלו נגד רוסיה, בשל ההשלכות שיהיו לכך על ארצו.
רבים קושרים את הסירוב הגרמני לחמש את אוקראינה ואת הזהירות המופלגת שברלין מגלה בעניין רוסיה לתלות של הממשלה הגרמנית בגז הרוסי: כ-40% מהגז שצורכת גרמניה מגיע בצינורות רוסיים. שרת החוץ החדשה של גרמניה, אנלינה ברבוק ממפלגת הירוקים, הודתה כי להימנעות משליחת נשק לאוקראינה יש גם סיבה היסטורית – הפלישה של גרמניה אל ברית המועצות במלחמת העולם השנייה וההיסטוריה הצבאית התוקפנית של גרמניה באופן כללי באירופה. בשבוע שעבר, כשלצדה שר החוץ הרוסי, הצהירה ברבוק כי היא מכירה ב"סבל וההרס שאנחנו הגרמנים גרמנו לאנשים באיחוד הסובייטי במהלך העידן הנאצי". מרסל דירסוס מהמכון למדיניות ביטחון באוניברסיטת קיל הסביר אחר כך ב"דויטשה ולה" הגרמני: "הרעיון שגרמניה תשלח נשק שעלול לשמש להרג רוסים קשה לעיכול עבור גרמנים רבים".
16 צפייה בגלריה
קנצלר גרמניה שולץ בוועידה הלילית עם ביידן ומנהיגי אירופה. על הפרק: צינור "נורד סטרים 2"
(צילום: EPA)
במאמר שפרסם בעיתון הגרמני "בילד" מתח אתמול קליצ'קו, ראש העיר קייב, ביקורת על כך שבניגוד לחברות אחרות בנאט"ו, גרמניה אינה מזרימה לאוקראינה סיוע בנשק. "רבים באוקראינה שואלים: איפה בדיוק עומדת ממשלת גרמניה? בצד של החופש ושל אוקראינה, או בצד של התוקפן? דרושים עכשיו מסרים ברורים מהמדינה החשובה ביותר באירופה". קליצ'קו הוסיף: "חייתי בגרמניה תקופה ארוכה ויש לי עדיין חברים רבים שם. לכן אני חש כאב מיוחד כשאני רואה שאוהדי פוטין השיגו שליטה פוליטית בסוגיות רבות".
גרמניה היא אחת מיצרניות הנשק הגדולות בעולם, וגם אחת היצואניות הגדולות בתחום: בשנים 2020-2016 חלה עלייה של 21% בכמות הנשק שהיא ייצאה, ואוקראינה ביקשה ממנה לאחרונה שוב ושוב לחמש אותה לקראת מלחמה אפשרית עם רוסיה. אלא שברלין לא רק מסרבת למסור לידי קייב נשק כזה בעצמה: לפי "וול סטריט ג'ורנל", היא אף אסרה על אסטוניה להעביר לידי אוקראינה נשק מתוצרת גרמנית שנמצא כעת בידיים אסטוניות.
16 צפייה בגלריה
ברבוק עם שר החוץ הרוסי. הכירה ב"סבל וההרס שאנחנו הגרמנים גרמנו בברית המועצות"
(צילום: רויטרס)
בגרמניה, נזכיר, עלתה לאחרונה לשלטון ממשלה חדשה, אחרי ניצחון המפלגה הסוציאל-דמוקרטית מהמרכז-שמאל בבחירות. בכך הקיץ הקץ על 16 שנות שלטון של מפלגת הימין של אנגלה מרקל. ההסכם הקואליציוני שחתמו שלוש המפלגות השותפות בממשלה החדשה – הסוציאל-דמוקרטים, הירוקים והמפלגה הליברלית "הדמוקרטים החופשיים" – קובע כי הן ינהיגו מדיניות מגבילה מאוד בכל הנוגע לייצוא נשק, ובין השאר יימנעו מייצוא נשק לאזורי משבר. לכך יש להוסיף את העובדה שהסוציאל-דמוקרטים נתפסים באופן מסורתי כמי שנוקטים קו רך יחסית נגד רוסיה, ושהירוקים הם מפלגה עם תפיסות פציפיסטיות מובהקות.
ממשלתה החדשה של גרמניה מקפידה להצהיר כי היא תומכת נחרצות באוקראינה וכי רוסיה תשלם מחיר כבד אם תפלוש אליה, אבל הסיוע החומרי היחיד שהציעה עד כה לקייב הוא סיוע רפואי – בדמות שליחת ציוד להקמת בית חולים שדה. הסירוב הגרמני העיקש לסייע בנשק מעורר דאגה לא רק באוקראינה, אלא גם בוושינגטון ובלונדון, שם תוהים אם אפשר לסמוך על הממשלה החדשה בגרמניה.
מלחמת הסייבר של "הפרטיזנים"
בתוך כך, ארגון האקרים בלארוסים הודיע הלילה כי ביצע מתקפת סייבר על חברת הרכבות הלאומית של בלארוס בניסיון לפגוע בתנועתם של הכוחות הרוסיים לתוך המדינה. רוסיה החלה בימים האחרונים לשלוח כוחות צבא לתוך בלארוס בטענה שהיא ומשטרו של הרודן אלכסנדר לוקשנקו נערכים לקיים שם תרגיל, אבל בקייב ובמערב חוששים כי בפועל מתכנן פוטין לפלוש לאוקראינה מתוך בלארוס.
לדברי קבוצת ההאקרים שפרסמה את ההודעה הלילה, "לוחמי הסייבר הפרטיזנים הבלארוסים", אנשיה הצפינו כמה שרתים, מאגרי מידע ותחנות, והצליחו לשבש את מכירת הכרטיסים. הקבוצה מסרה כי ההתקפה בוצעה אתמול, וכי כעת היא עמלה על תיקון התקלות שגרמה – משום שהיא אינה רוצה לפגוע בשגרת יומם של נוסעים תמימים.
חברת הרכבות הבלארוסית הממשלתית אכן הודיעה אתמול כי אתר האינטרנט שלה אינו נגיש לציבור וכי מכירת הכרטיסים נעצרה מ"סיבות טכניות". דוברת ארגון ההאקרים יוליאנה שמטובץ, הפועלת מניו יורק, טענה כי במתקפה נפגעו בעיקר רכבות משא: "אנחנו מקווים שהכוחות הרוסיים נפגעו, אבל אנחנו עדיין לא יודעים זאת בוודאות".
ארגון ההאקרים טוען כי הוא מונה כ-30-20 בני אדם – אנשי קהילת טכנולוגיית המידע הבלארוסית. הוא עלה לתודעה בימי המחאה נגד הרודן לוקשנקו שפרצה באוגוסט 2020. בהודעתו הלילה דרש הארגון לשחרר מהכלא בבלארוס 50 אסירים פוליטיים.
