"למערכת היה נוח לסגור את האירוע בשקט": יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, ביקר הבוקר (חמישי) בחריפות את התנהלות מערכת בתי המשפט, וטען כי היא "ידעה על הקשר הלא תקין בין נוה לאורנשטיין כבר לפני שנים".
ישיבת הפגרה המיוחדת של ועדת החוקה של הכנסת, שיזם ח"כ רוטמן, עסקה הבוקר בפיקוח מעורבותו של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה בהליך מינוי נשיאי בתי משפט וכן התנהלות צוות החקירה שהקים ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, לגילוי מקור הדלפת טיוטת פסק הדין בבג"ץ הסבירות.
ח"כ רוטמן טען בדיון כי מערכת בתי המשפט "סגרה את האירוע" של מינוי נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב לשעבר איתן אורנשטיין בשעתו, וטען: "כששופט פורש אחרי פרסומים מביכים, למערכת מאוד נוח לסגור את האירוע בשקט". לדברי רוטמן, כל ניסיונותיו, שהחלו ב-2019, לקבל מידע על המקרה נענו בשלילה.
בשבועות האחרונים פורסמו שורת הקלטות מהטלפון הנייד של נוה, שעוררו סערה. בחודש שעבר פרסם העיתונאי חיים לוינסון שיחות בין אורנשטיין לנוה מהחודשים מרץ עד אוגוסט 2016, כלומר בזמן שבו פעלה ועדת האיתור לתפקיד נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב וגם אחרי מינויו של אורנשטיין. שיחות אלה חשפו את יחסים מפוקפקים: מינוי נשיא לבית המשפט בתמורה להזזת שופטת שנוה סלד ממנה. אמש, פורסמו הקלטות נוספות בחדשות 12, שבהם נשמעת שקד אומרת: "לא היה שום סיכוי בעולם שהייתי ממנה את אורנשטיין ולא את שנלר (המועמד השני) אחרי החומר מוועדת האיתור".
ח"כ טלי גוטליב (הליכוד), טענה הבוקר בדיון כי הדבר החשוב כעת הוא שהשופט לשעבר אורנשטיין לא ישמש כבורר. "יש משמעות מאוד גבוהה לבחירת המוטב. זה לא דיל אלא שוחד קלאסי שאי אפשר לתפוס, זה בנפשנו. איך אפשר לקבל שהשופט אורנשטיין שהחזקנו ממנו, עושה במחשכים דבר כל כך מחליא. סוגרים דיל נגד שופטים כדי לנצל את התפקיד לחלוקת תיקים, זו קטסטרופה". היא פנתה להנהלת בתי המשפט, ואמרה: "אתם לא יכולים לעמוד מנגד".
ח"כ גלעד קריב (העבודה) אמר: "התגלה אירוע חמור מאוד וכשל חמור מאוד", וטען בביקורת כי "חשוב שמי שיחליט על חקירה יחליט על פי פרמטרים מקצועיים". ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל), אמר כי מדובר ב"התנהגות של ארגון פשע, התנהגות מאפיונרית. כל אזרח, עוד לפני שמדובר באיש מקצוע, עורו צריך לסמור. בנוסף, בנוגע לאמון הציבור הדבר צריך להיחקר ואני מצפה מהיועמ"שית שתורה על חקירה פלילית. יש פה שרשרת עבירות". ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) ציין כי "אין דבר המונע תיקון יותר מאשר הכללה". לדבריו, "בכל ארגון או מערכת יש אירועים קשים הדורשים טיפול, את מה שראינו צריך לבדוק ולחקור.עלינו לקבל תשובות ברורות ואמירה ברמה המינהלית, לא בהקשר של הטלת דופי אלא בירור".
אפי נוה בבית המשפט
(צילום: נדב אבס)
היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, אמר כי הוא למד מהפרסומים בתקשורת שיש הליך בדיקה במשטרה: "דומני שהדברים טעונים בדיקת הגורמים המוסמכים". על טענה של ח"כ גוטליב בנוגע למינויו של אורנשטיין לבורר, הסביר עו"ד לייזר כי "ההחלטה למנות בורר היא החלטה שיפוטית של בית המשפט, שנהנה מעצמאות שיקול דעת שיפוטי, אנחנו כהנהלת בתי המשפט לא רואים רשות או סמכות להתערב בהחלטה שיפוטית או להורות לשופטים לפעול בדרך כזו או אחרת". הוא הדגיש: "אני נותן את הקרדיט לבתי המשפט שמאז פרוץ הפרשה באמצעי התקשורת הם לא ממנים את השופט אורנשטיין כבורר. אנחנו לא מכירים מקרה בודד שמאז פרסום הפרשה הוא מונה".
ח"כ רוטמן תקף את טיפול הנהלת בתי המשפט בפרשה: "זעקנו לכם שמשהו רקוב והשאלה איך זה קורה, כשזה משהו בקודש הקודשים פנימה. לא פותחים בבדיקה וממשיכים למנות את אורנשטיין כבורר? כמה פוליטיקאים חברים בוועדות האיתור למינוי נשיא מחוזי? אף אחד, כולם אנשים מתוך המערכת". הוא ציין כי למיטב ידיעתו "ההתכתבות בין נוה לאורנשטיין פורסמה ברבים ובגלל זה פרש. מיד אחרי פרישתו זה הביא לכך שהועברו אליו תיקים לבוררות והאמירה 'לא ידענו' היא קשה ודורשת הסבר גם מצד הנהלת בתי המשפט וגם מצד מערכת אכיפת החוק".
עו"ד לייזר טען מנגד כי להנהלת בתי המשפט לא היה מידע רשמי שקושר בין נוה לאורנשטיין. היו"ר רוטמן ביקר את תשובתו: "בקשת חופש המידע שהייתם צד לדיון בה, הגיעה באמצעותי אחרי הפרסומים ולכן לא ניתן לומר 'לא ידענו'. הדברים פורסמו והיו חלק מהליך משפטי לחשיפה. כששופט פורש אחרי פרסומים, למערכת מאוד נוח לסגור את האירוע בשקט. זה לא תמיד האינטרס הציבורי או משרת את הפקת הלקחים, ובוודאי לא משרת גילוי נוסף על ידי חלק מהאנשים ששותפים לקבלת ההחלטות שלא לחפור יותר".
לפני שבועיים, הודיעה הנהלת בתי המשפט שהיא מסרבת למסור לעיון ועדת החוקה את פרוטוקול דיוני ועדת האיתור שבחרה בעבר את נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר אורנשטיין, בעקבות פרסום תוכן ההאזנות שמהן עלה כי הליך הבחירה נעשה לכאורה בדרכים פסולות.
עו"ד לייזר, טען אז כי בית המשפט לעניינים מינהליים סירב כבר בשנת 2020 לבקשת היו"ר רוטמן למסור את הפרוטוקולים על פי חוק חופש המידע, בנימוק שהוועדות עוסקות בעניינים אישיים, שפרסומם עלול לפגוע בפרטיותם של המועמדים. "מדובר במי שכיהנו עד לאחרונה כשופטים ועתידים, בין אם ייבחרו לתפקיד ובין אם לאו, להמשיך לכהן בתפקיד זה", הסביר במכתב ששלח ליו"ר ועדת החוקה.
