רוסיה הודתה הבוקר (חמישי) כי פיצוץ אירע בספינת הדגל שלה "מוסקבה", ספינת הטילים שהייתה אחראית בין השאר למתקפה המפורסמת על "אי הנחשים" בתחילת המלחמה באוקראינה, וכי נזק כבד נגרם לה. הכוחות האוקראיניים מיהרו לטעון כי הם אלה שפגעו בספינה בים השחור, אולם רוסיה אינה מאשרת את הטענה הזו לפי שעה. לדבריה תחמושת שהתפוצצה בתוך הספינה בעקבות שריפה שפרצה בה היא שגרמה לנזק. משרד ההגנה הרוסי מסר כי הסיבה לשריפה נחקרת.
המלחמה באוקראינה – עוד כתבות:
• אוקראינה נערכת למתקפה על דונייצק; סרטון רוסי: "שבויי מלחמה במריופול"
• רוסיה: "1,000 חיילים אוקראינים נכנעו במריופול" | כך ייראה הקרב על דונבאס
• אוקראינה לכדה את החבר של פוטין: "שלשלאות מחכות לך, בוגד"
• עדויות על מעשי אונס באוקראינה: "בשביל הרוסים זה נשק"
• מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
ספינת הטילים "מוסקבה" שנפגעה בפיצוץ בים השחור: סרטון שפרסם הצבא האוקראיני
18 צפייה בגלריה
בצילום מהלוויין: הספינה "מוסקבה" בים השחור ב-10 לפני ארבעה ימים בים השחור
(צילום: רויטרס )
הפיצוץ בספינה "מוסקבה" הוא עוד מכה עבור רוסיה, שספגה אבדות כבדות בנפש וברכוש צבאי מאז תחילת המלחמה באוקראינה. לפי הערכות במערב בין 7,000 ל-15,000 חיילים רוסים נהרגו במלחמה באוקראינה, שיעור גבוה בהרבה מאשר במלחמות שניהלה רוסיה בצ'צ'ניה, בגאורגיה או באפגניסטן, ולמעשה כ-20% מהכוח הלוחם שריכז הקרמלין בגבולות אוקראינה ערב המלחמה כבר אבד לו. גם המוני טנקים, משוריינים וכלי טיס רוסיים הושמדו על-ידי האוקראינים.
לפי סוכנות הידיעות הרוסית "אינטרפקס", כל אנשי הצוות שהיו על הספינה "מוסקבה", שמשקלה כ-12,500 טונות, פונו אחרי הפגיעה שספגה. בדרך כלל יש בה כ-500 אנשי צוות. מקסים מרצ'נקו, מושל המחוז האוקראיני הסמוך לנמל אודסה שבים השחור, טען קודם לכן כי הכוחות האוקראיניים הם שפגעו בספינה, באמצעות שני טילי שיוט מסוג "נפטון" מתוצרת אוקראינה, אך הוא לא צירף לדבריו ראיה כלשהי.
18 צפייה בגלריה
הספינה מתקרבת ל"אי הנחשים", שבו הכניעה את החיילים האוקראינים בפברואר
(צילום: MAXAR SATELLITE IMAGE 2022 MAXAR TECHNOLOGIES /EPA)
סוכנויות הידיעות הרוסיות מדווחות כי הספינה "מוסקבה", שנבנתה ב-1983 ואורכה 186 מטרים, הייתה חמושה ב-16 טילי שיוט נגד אוניות המכונים "וולקן" ומגיעים לטווח של לפחות 700 קילומטרים. רק באפריל אשתקד ציטטה סוכנות הידיעות "אינטרפקס" אדמירל רוסי בדימוס כאומר שמדובר ב"ספינה הרצינית ביותר בים השחור". אם היא אכן נפגעה בתקיפה אוקראינית, הרי שלתקיפה הזו יש ערך סמלי חשוב, אך גם משמעות מבצעית: הפגיעה בספינה יכולה לאלץ את את הכוחות הרוסיים לפעול כעת קרוב יותר לחוף, ולהיות חשופים יותר לסכנה.
הממשלה בקייב טוענת כי הספינה "מוסקבה" הייתה מעורבת באחד הקרבות המפורסמים ביותר שאירעו במלחמה עד כה, הקרב שבו קבוצה קטנה של חיילים ממשמר הגבול האוקראיני התבצרה ב"אי הנחשים" בים השחור. כשקיבלו מהספינה אזהרה שעליהם להיכנע ואם לא יעשו כן ימותו – השיבו לה "לכי תזדייני, אונייה רוסית", בהודעה ברשת הקשר שפורסמה אחר כך בכל העולם. תחילה דווח כי בהתקפה שספגו בתגובה נהרגו כל החיילים, אך בהמשך נודע כי למעשה חלקם, אולי אפילו רובם, שרדו – ונפלו בשבי. לפחות כמה מהחיילים האלה הוחזרו מאז לאוקראינה בחילופי שבויים, וזכו לעיטור כבוד על התנהלותם. המושל האוקראיני מרצ'נקו טען הבוקר כי הספינה "מוסקבה" נפגעה בדיוק במקום שבו הייתה כשהחיילים שהגנו על "אי הנחשים" הורו לה לסגת.
"לכי תזדייני, ספינה רוסית": חילופי הדברים בין החיילים האוקראינים לרוסים לפני כיבוש "אי הנחשים"
(מתוך ערוץ היוטיוב של WarLeaks - Military Blog)
18 צפייה בגלריה
תמונה של חיילים אוקראינים שנפלו בשבי ב"אי הנחשים". היא פורסמה על-ידי רוסיה כדי להוכיח שהם חיים
"מוסקבה", שהפכה לספינת הדגל של צי הים השחור הרוסי בשנת 2000, מילאה תפקיד מרכזי גם במבצע הצבאי של רוסיה בסוריה שהחל בשנת 2015, ושבו סייע המשטר הרוסי לרודן הסורי בשאר אסד להשיב לעצמו את השליטה ברוב חלקי המדינה, אחרי שכבר נראה כי שלטונו ניצב בפני קריסה אל מול כוחות המורדים. הנזק הכבד שנגרם ל"מוסקבה" בא אחרי שבחודש שעבר הכריזה אוקראינה כי הרסה ספינה גדולה אחרת, "אורסק" שמה, בים אזוב, צפונית-מזרחית לים השחור. מוסקבה לא הגיבה על הטענה ההיא.
פיצוץ הגשר בחרקוב: "הרוסים נסעו אל מותם"
הדיווחים על תקיפת הספינה "מוסקבה" באים בשעה שאוקראינה נערכת למתקפה הצבאית הגדולה שבה עומדת רוסיה לפתוח באזור חבל דונבאס שבמזרח אוקראינה, חבל שנמצא ברובו בשליטת המורדים הפרו-רוסים. רוסיה הסיגה בשבועות האחרונים את חייליה מאזורים בעומק אוקראינה, כנראה בשל הכישלונות הצורבים שספגה בהם, ולפי הערכות במערב כעת היא מתכוונת למקד את מאמציה בהרחבת אזורי השליטה של המורדים בדונבאס, כדי לרשום לעצמה הישג צבאי משמעותי כלשהו שישקם מעט את כבודה ואת עמדת המיקוח שלה במשא ומתן.
18 צפייה בגלריה
עשן מיתמר ממריופול הנצורה, וחייל בכוחות המורדים הפרו-רוסים נערך לקרב
(צילום: רויטרס, AFP/Satellite image ©2022 Maxar Technologies)
הסרטון שפרסמה רוסיה: חיילים נכנעים לכאורה במריופול
(צילום: רויטרס)
אחד היעדים העיקריים של רוסיה לימים ולשבועות הקרובים הוא להשלים את כיבושה של עיר הנמל האסטרטגית מריופול, הנתונה למצור ולהפגזות בלתי פוסקות של הרוסים כבר חודש וחצי. אוקראינה טוענת שיותר מ-20 אלף אזרחים כבר נהרגו במריופול, ושני הצדדים מאשרים שבעיר מתחולל אסון הומניטרי, הכולל מחסור קשה במים, במזון ובחשמל.
אמש פרסמה הטלוויזיה הממלכתית ברוסיה סרטון שלטענתה מתעד את כניעתם של חיילים אוקראינים במריופול ואת נפילתם בשבי. בסרטון – שלפי שעה אין הוכחה כי הוא אמיתי – נראים החיילים צועדים בידיים מונפות. בהמשך הם נראים בחדר חשוך, ואחד מהם אומר ברוסית: "הייתי בקבוצה של 13 עד 15 גברים. התקדמנו ביחד ושרדנו. היינו חייבים להיכנע, כי הם כיתרו אותנו".
בינתיים אישרו הבוקר גורמים אוקראיניים רשמיים כי קייב פתחה במשא ומתן עם רוסיה על השבתם של 169 חיילים אוקראינים שנלקחו על-ידי הצבא הרוסי כבני ערובה מתחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל עם נסיגת הצבא הרוסי משם בסוף החודש שעבר.
18 צפייה בגלריה
התיעוד שפרסמה אוקראינה מהפצצת הגשר באזור חרקוב, שבו הושמדו לדבריה כלי רכב צבאיים רוסיים
הלחימה נמשכה הבוקר באזורים אחרים באוקראינה. הצבא האוקראיני דיווח הבוקר כי באזור חרקוב, העיר השנייה בגודלה באוקראינה, הוא פוצץ גשר בשעה שכלי רכב צבאיים רוסיים נעו עליו בדרכם לאיזיון, עיר השוכנת לגדת נהר דונייצק. לפי האוקראינים, במבצע הופעל מל"ט אוקראיני, וטור שלם של כלים רוסיים נהרס. אוקראינה צירפה לדיווח הזה שלה תמונות המתעדות לדבריה את הנזק. הכוחות האוקראיניים התגאו ואמרו כי הציבו מארב מתוחכם לשיירה הרוסית: "הכוחות הרוסיים נסעו בלי לחשוד בדבר בדרך אל המפגש עם מותם".
צירוף פינלנד ושבדיה לנאט"ו: רוסיה בעוד איום גרעיני
בתוך כך, רוסיה ניפקה היום עוד איום על צפון אירופה בעקבות כוונתן המסתמנת של פינלנד ושבדיה להצטרף לנאט"ו. נשיא רוסיה לשעבר דמיטרי מדבדב, המכהן כעת כנשיא מועצת הביטחון הרוסית, אמר אמנם כי אם שתי המדינות יצטרפו לברית הצפון אטלנטית לא יהיה בכך הבדל גדול מבחינת רוסיה, משום שיהיו אלה רק "עוד כמה מדינות יריבות" עבורה, אך הוסיף כי אם הצעד אכן יינקט – אי אפשר לדבר עוד על שמירה של האזור הבלטי חופשי מנשק גרעיני: "חייבים להחזיר את האיזון". מדבדב הצהיר כי אם שבדיה ופינלנד אכן יצטרפו לנאט"ו, רוסיה "תנקוט צעדים באזור הבלטי".
18 צפייה בגלריה
ראש ממשלת שבדיה מגדלנה אנדשון וראש ממשלת פינלנד סאנה מרין נפגשות. ארצותיהן עשויות להצטרף לנאט"ו בתוך שבועות
(צילום: EPA)
האזור הבלטי כולל את המדינות ליטא, לטביה ואסטוניה, שהיו בעבר חלק מברית המועצות אבל היום חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו. הן חוששות מאוד שהקרמלין מתכוון לתקוף אותן כפי שעשה באוקראינה, ולאחרונה הגבירה נאט"ו את הכוננות שלה בהן. שבדיה ופינלנד מצדן נמנעו במשך שנים מהצטרפות לנאט"ו למרות הקשרים הענפים שיש להן עם הברית, אבל בשבועות האחרונים, בצל הפלישה הרוסית לאוקראינה שחוללה מהפך בדעת הקהל אצלן, החלו לקדם הליכי הצטרפות לברית. פינלנד הודיע שתכריז על החלטתה בתוך שבועות, ובכירים בשבדיה אותתו שאם פינלנד תצטרף לנאט"ו – גם ארצם תעשה זאת.
מוסקבה, נזכיר, רואה בנאט"ו את האיום הצבאי הגדול ביותר עליה. מאז קריסת ברית המועצות, שרוסיה הייתה הלב הפועם שלה, גדלה הברית הצבאית מארגון של 16 מדינות לארגון של 30, תוך שהיא מצרפת אליה עוד ועוד מדינות שבעבר השתייכו ל"ברית ורשה" שאותה הובילה רוסיה מול נאט"ו בימי המלחמה הקרה. התקרבות נאט"ו לגבולות רוסיה הייתה מהמניעים המרכזיים שהציגה רוסיה לפתיחת המלחמה באוקראינה. החברות בנאט"ו, יש להזכיר, חתומות כולן על סעיף 5 של אמנת הברית, הקובע שאם אחת החברות מותקפת – כל מדינות הברית רואות בכך התקפה על הברית כולה ומתגייסות לסייע לה.
זמן קצר אחרי הצהרת מדבדב הבוקר הגיב שר ההגנה של ליטא, ארבידס אנושאוסקס, ואמר שלרוסיה ממילא יש כבר עכשיו נשק גרעיני באזור הבלטי: הוא הדגיש כי נשק כזה מוצב במובלעת הרוסית קלינינגרד, השוכנת לחופי הים הבלטי בין פולין לליטא, עוד מלפני המשבר הנוכחי באוקראינה. לדבריו הנשק מוצב כ-100 קילומטרים מהגבול הליטאי. גם ראש ממשלת ליטא, אינגרידה שימוניטה, אמרה היום שבהצהרה של מדבדב על הנשק הגרעיני אין "שום דבר חדש".
