סיעת הליכוד התכנסה היום (שני) לישיבה סגורה לתקשורת, שבסיומה הצביעה ברוב מוחץ בעד "הריכוך" החד-צדדי במהפכה המשפטית. חברי הכנסת דני דנון, דודי אמסלם, משה סעדה ומשה פסל הצביעו נגד. שר הביטחון יואב גלנט, שאתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר לראשי הקואליציה כי יתפטר אם המתווה לא ירוכך, נכח והצביע בעד.
"הסיעה הצביעה כעת ברוב מוחץ בעד החוק שמחזיר את האיזון בוועדה לבחירת שופטים ומבטל את המצב הלא דמוקרטי שבו השופטים ממנים את עצמם", נמסר מהליכוד בתום ההצבעה. "שיטה זו שבה נציגי הציבור בוחרים שופטים נהוגה כמעט בכל הדמוקרטיות בעולם. הטענה שביטול המנגנון שבו השופטים ממנים את עצמם זה 'קץ הדמוקרטיה' - משוללת יסוד. החוק לא מאפשר השתלטות של הקואליציה או האופוזיציה על בית המשפט, אלא מבטיח שיהיה גיוון בהרכב השופטים".
10 צפייה בגלריה
"בושה וחרפה שהם מתנהגים באלימות ואנחנו נכנעים לבריונות שלהם". אמסלם, שהצביע נגד ריכוך המתווה
(צילום: ערוץ כנסת)
הישיבה החלה ב-15:00, והופסקה אחרי כשעתיים וחצי כדי להצביע בהצבעות אי-אמון במליאה - ומבלי שהח"כים הצביעו בישיבה על המתווה החד-צדדי של הקואליציה. בין השאר זעמו חברי הכנסת על יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן שהציג ראשון את המתווה, כשחלקם טענו בין השאר כי "אנחנו לא עובדים אצלו" ו"הזנב מכשכש בכלב".
שר המשפטים יריב לוין ניסה להסביר לחברי הליכוד את הריכוך במתווה, ואמר כי "באנו לאזן ולגוון ולא לשלוט". הוא הסביר כי בכל קדנציה של הליכוד, הוא יוכל למנות שני שופטי עליון ללא כל וטו - ורק מהשופט השלישי נדרשת הסכמה רחבה יותר של השופטים והאופוזיציה. לוין הבהיר כי גם שיטת הסניוריטי, שלפיה השופט הוותיק ביותר מתמנה לנשיא העליון, תבוטל.
10 צפייה בגלריה
"אנחנו לא עובדים זרים של הקואליציה. אם לא תתייעצו - נצביע נגדכם". דוד ביטן
(צילום: שאול גולן)
איש מחברי הליכוד לא אמר כי המתווה החדש הוא אידיאלי. ח"כ דוד ביטן תקף: "זאת פעם אחרונה שאני מאשר מתווה לפני שדיברתם איתנו. אנחנו לא בובות שלכם. אתם מדברים עם כולם ואיתנו לא. הפעם אצביע בעד - אבל זאת פעם אחרונה. להבא תתייעצו לפני, אנחנו לא עובדים זרים של הקואליציה. אם לא תתייעצו - נצביע נגדכם". השרה מאי גולן הודיעה שתצביע נגד, אך לבסוף לא נכחה בזמן ההצבעה והשאירה פתק כי היא בעד. כששר התרבות והספורט מיקי זוהר אמר שחשוב שהסיעה תצביע כולה פה אחד, השיבה לו גולן: "לא נצביע על זה פה אחד. יש לנו דעות שונות. באתי לפה בגלל פסקת ההתגברות ומה שקורה עכשיו לא ייתכן".
ח"כ דני דנון, שהצביע כאמור נגד, אמר "כי השופטים עדיין בוחרים את עצמם". שרת ההסברה גלית דיסטל-אטבריאן תקפה אותו: "אתה משחק באש, ומתנגד מטעמים זרים". התנגדותו הניצית של דנון מפתיעה במיוחד לאור העובדה שהיה חתום על קריאה לפשרה לצד חברי הכנסת יולי אדלשטיין, גדי איזנקוט וחילי טרופר. התנגדותו נובעת מכך שהמתווה מגיע ללא שום תמורה, ולדעתו אין טעם בוויתור שלא מוסכם על אף צד. בנוסף, דנון סבור שאם כבר הולכים למתווה מרוכך - צריך להגדיל את נציגות האופוזיציה בוועדה למינוי שופטים ולא לאפשר וטו של השופטים שעלול להנציח את המצב הקיים.
10 צפייה בגלריה
"השתלטות עוינת ומסוכנת של פוליטיקאים חסרי מצפון על מערכת המשפט". לפיד
(צילום: שלו שלום)
דנון כתב בטוויטר לאחר שהצביע נגד המתווה החדש: "מתווה? כן. פשרה? כן. התקפלות? לא ולא. מהרגע הראשון הבהרתי שאני תומך ברפורמה. העם נתן לנו מנדט ברור לבצע שינוי במערכת המשפט, ואמרתי שאתן לכך גב מלא. חשבתי שאפשר וצריך להתפשר למען רעיון האחדות, אבל להתפשר אין פירושו להתקפל. לצערי, אנו עדים בימים ובשבועות האחרונים להתנהלות לא טובה של הקואליציה, מתווים של שותפים בקואליציה שנשלפים באישון ליל, זיגזוג מ-0 ל-100 ומ-100 ל-0. לא נכון לוותר על נושאי ליבה כאשר אין הסכמה רחבה. ברור לכולם שהצעדים שלנו יובילו רק להחרפת המאבק והדה לגיטימציה לבחירת העם הדמוקרטית. אם המהלך היה מביא להסכמה רחבה היה נכון לשקול ויתורים מפליגים. כעת נשארנו עם נסיגה מפוארת ובלי שום הסכמות. חבל".
עם זאת, כמה מחברי הליכוד הביעו תמיכה פומבית במתווה החד-צדדי. שר התיירות חיים כץ, למשל, אמר כי הוא תומך במתווה: "עשינו סדק בקיר, עלינו לעבור להידברות ולמנוע קרע בעם". גם שר התפוצות עמיחי שיקלי כתב בטוויטר: "מתווה שקול ומאוזן של הליך החקיקה. מי שרצה לראות ניצחון בנוק-אאוט התאכזב, אולם מי שרצה לאזן בין מלוא שאיפותינו לבין הרצון להרגיע ולהביא פיוס לאומי שמח בערב הזה. במשפט שלמה שהיה כאן הוכיח המחנה הלאומי, שוב, שהוא מוכן לוותר ובלבד שהתינוק לא יקרע לשניים. זאת ציונות אמיתית".
ח"כ חנוך מיליבצקי, שהצביע בעד, אמר לפני ההצבעה: "אנחנו עובדים קשה, כמו בוועדת החוקה, ואז שומעים על מתווה בתקשורת". ח"כ משה סעדה, שהצביע נגד, הוסיף: "זה מתווה ממש גרוע ואני מתנגד לו. יש הזדמנות היסטורית לשינוי, אנחנו צריכים למנות ארבעה שופטים בקדנציה ולא שניים". ח"כ דודי אמסלם, שהצביע נגד כאמור, תקף גם כן: "זו בושה וחרפה שהם (אנשי המחאה) מתנהגים באלימות, ואנחנו נכנעים לבריונות שלהם". ח"כ בועז ביסמוט אמר גם הוא שיצביע נגד, אך לבסוף הצביע בעד.
גם סיעת הציונות הדתית בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ התכנסה והצביעה פה אחד בעד המתווה המרוכך. "התיקון יוביל לשינוי אמיתי בצורה אחראית ויביא לגיוון של שופטי בית משפט העליון כך שיהיה ייצוג של כל חלקי הציבור הישראלי", נמסר מהסיעה. "מדובר בצעד חשוב לתחילת תהליך תיקון מערכת המשפט בישראל. מה שהבטחנו לבוחרים - אנו מקיימים. הסיעה קוראת להידברות ושיח על החלקים הנוספים ברפורמה שיובאו לדיון בכנסת לאחר הפגרה. חברי הסיעה חיזקו את ידיו של ח"כ רוטמן והודו לו עבודתו המסורה למען מדינת ישראל וחיזוק הדמוקרטיה".
10 צפייה בגלריה
"מדובר בצעד חשוב לתחילת תהליך תיקון מערכת המשפט בישראל". יו"ר הציונות הדתית
(צילום: שאול גולן)
אנשי המחאה והאופוזיציה, נזכיר, דחו ממילא את המתווה החד-צדדי של הקואליציה - וטענו כי הוא עדיין נותן לה שליטה מלאה בוועדה לבחירת שופטים. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מישראל ביתנו אף כינה את המתווה "תרגיל הונאה", ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ קרא לשופטים שלא להתמנות מטעם הקואליציה.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד כתב בטוויטר לאחר שסיעת הליכוד אישרה את המתווה: "ממשלת יריב לוין ממשיכה לשקר לציבור הישראלי. אם השינוי בוועדה למינוי שופטים יעבור זו השתלטות עוינת ומסוכנת של פוליטיקאים חסרי מצפון על מערכת המשפט. זה לא יביא לגיוון מערכת המשפט, היא פשוט תהפוך לסניף של מרכז הליכוד. אין בשום מקום בעולם מנגנון שאפילו מזכיר את ההצעה המחפירה הזו. במו ידיהם הם מובילים את ישראל למשבר חוקתי נורא שיהרוס את הכלכלה, יפגע בביטחון, ירסק את יחסינו עם העולם ויקרע את עם ישראל לגזרים".
ממטה מאבק המנכ"לים ועובדי ההייטק נמסר: "במסווה של פשרה הצביעה היום סיעת הליכוד על מתווה שיביא דה פקטו לחיסול עצמאותו של בית המשפט העליון. מינויים פוליטיים של שני שופטים ונשיא בית משפט עליון מהווה השתלטות פוליטית מוחלטת על בית המשפט העליון. ברגע שהסעיף הזה יעבור, ישראל בדרך הבטוחה לחיסול הדמוקרטיה. ההייטק לא ירכין ראש בפני הדיקטטורה. נמשיך במאבק העיקש לביצורה של הדמוקרטיה הישראלית".
לפיד במליאה: "30 שנה הליכוד בשלטון ולא טרח למנות שופטים מזרחיים"
(צילום: ערוץ כנסת)
בפגישת ראשי הקואליציה אתמול באשר לקבלת המתווה המרוכך, ראש הממשלה נתניהו הבהיר להם כי ללא פשרה במהפכה המשפטית - שר הביטחון גלנט יתפטר. לדבריו, גלנט הבהיר לו שהמצב בצבא בעייתי מאוד בעקבות הרפורמה וקיים חשש ממשי מהתפשטות הסרבנות, לאחר שמאות אנשי מילואים מחיל האוויר הודיעו שלא יתייצבו לאימונים. לא ברור אם גלנט יסתפק בפשרה החד-צדדית שאליה הגיעו אתמול ראשי הקואליציה, שלא סיפקה את המתנגדים למהפכה המשפטית. בשלב זה הוא בוחן כיצד תתקבל הפשרה החדשה בצבא.
ההחלטה החד-צדדית שעליה הודיעו הלילה ראשי הקואליציה היא לא לקדם את חוקי המהפכה המשפטית המקוריים של יריב לוין במושב הנוכחי, אלא רק את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. למעשה, מלבד החוקים שנוגעים ישירות לנתניהו ולדרעי ולוועדה לבחירת שופטים - הקואליציה דחתה את כל יתר החקיקה למושב הבא.
המתווה "המרוכך": כך ישתנה הרכב הוועדה לבחירת שופטים
לפי המתווה המעודכן, הרכב הוועדה לבחירת שופטים יכלול 11 חברים במקום תשעה כיום, ויהיו שתי ועדות - או מעין ועדה עם הרכב מתחלף של נציגות השופטים. הוועדה לבחירת שופטים לעליון תכלול שלושה שופטי עליון - נשיא בית המשפט העליון ושניים נוספים. בנוסף, יהיו בה שלושה שרים בממשלה משלוש סיעות שונות, שלושה חברי כנסת משלוש סיעות מהקואליציה ושני חברי כנסת מסיעות שונות מהאופוזיציה. הרוב הנדרש לשני המינויים הבאים לבית המשפט העליון יהיה רגיל (6 מתוך 11) - וחברי הקואליציה יוכלו למנות את המועמדים שבהם יחשקו. החל מהמועמד השלישי תידרש הסכמה רחבה יותר של לפחות נציג אחד מטעם השופטים ונציג מקרב האופוזיציה.
ליברמן: "מדובר במתווה הונאה"
(צילום: ערוץ כנסת )
גנץ: "אל תתמנו כשופטים מטעם הקואליציה"
(צילום: ערוץ כנסת )
לפי המתווה החדש, תבוטל שיטת הסניוריטי. אם עד כה, מאז קום המדינה נבחר לעליון השופט הוותיק ביותר לנשיא, מעתה יידרש רוב רגיל של הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים על מנת למנות נשיא. מכאן, שנפתח פתח לחלום הבלהות של שופטי העליון – חשש לתחרות סמויה, ביצוע לובינג ועלייה לרגל של שופטים לפוליטיקאים על מנת להיבחר כנשיא העליון. הדבר עלול להביא גם להעכרת היחסים בתוך העליון.
מכיוון שיוגשו עתירות נגד חוקתיות החוק החדש, הרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון ידון בחוקתיות חוק הנוגע אליהם ולהמשך דרכם, כאשר גם היועצת המשפטית לממשלה צפויה לומר שהחוק אינו חוקתי ויביא לפוליטיזציה של העליון. כלומר, יהיה זה החוק הראשון שבו תהיה ההתנגשות הגדולה עליה מדברים בין רצון הכנסת והממשלה לבין שלטון החוק.
