36 פועלים נהרגו מתחילת השנה בתאונות עבודה ברחבי הארץ - ארבעה מהם רק בשבוע האחרון. ועדיין, למרות הצהרת הכוונות מצד הרשויות השונות, משפחות ההרוגים טוענות כי המשטרה והפרקליטות נוטות לסגור את תיקי החקירה במהירות - וגם במשרד העבודה והרווחה לא מטפלים בקבלנים ובמנהלי אתרי העבודה בצורה שתמריץ להקפיד על כללי הבטיחות מחד - ולהרתיע עם עונשים וקנסות כבדים למי שלא ידאג לבטיחות עובדיו.
אביעד בשארי מצא את מותו בגיל 33 כשהתקין בשנה שעברה פאנלים סולאריים במושב בצרה ונפל מגובה של שישה מטרים. "הוא עלה לגג עם קבוצה של מתקינים שהוא עבד איתם", סיפרה ל-ynet דודתו דליה ניב. "הם עלו ללא אמצעי מיגון, ללא קסדות וללא קשר עין ביניהם. חלקם היו עם אוזניות ושמעו מוזיקה. על הגג עצמו צריכה להיות רשת הגנה שכל עובד צריך להיות רתום אליה, אבל המנהל שאמור היה להשגיח עליהם לא היה, וכל חוקי העבודה הופרו".
ניב ציינה כי עלות ההתקנה של כל רשת הגנה עומדת על כ-7,000 שקל, וחברות רבות נמנעות מלהתקין אותה. "במקרה של אביעד הוא פשוט מעד ונפל. לא היה מה שיחזיק אותו. אם הייתה לו קסדה על הראש - אין לי ספק שהוא היה ניצל. אילו רק חוקי העבודה היו מיושמים - הוא היה בחיים". עד היום, מספרת ניב, אף נציג מהחברה שבה עבד אחיינה לא פנה למשפחה והביע צער על הטרגדיה. גם המשטרה סגרה את תיק החקירה. "שום דבר, כאילו לא היה ולא נברא. המשטרה אמרה שמבחינתה אין מה לחקור. אף מנהל לא נחקר, העובדים לא נעצרו".
דליה הוסיפה כי "המשפחה של אביעד מרוסקת. אחותי, אמא של אביעד, הפכה לבן אדם אחר. היא כמעט לא מתפקדת, מדוכאת ובקושי בקשר עם המשפחה. את רוב היום היא מעבירה בבכי והמצב הכלכלי שלה מאוד קשה. היא כל היום סביב המקרה והיא כל הזמן באה לקבר של אביעד ובוכה שם. היא איבדה כל טעם לחיים מאז המקרה".
כדי למנוע את האסון הבא, טוענת יניב כי על הממשלה לחוקק חוקים נוקשים שמופנים לנהלי העבודה בשטח. "כל כך הרבה תאונות עבודה קורות בישראל ואף אחד לא קם ומחוקק חוק כדי להיאבק בהן. מנהל שלא מקפיד על רשת הגנה לעובדים בגובה מבחינתי הוא רוצח. ברגע שיחוקקו חוקים שמופנים למנהלי הארגונים ויתחילו לפגוע בהם כמי שצריך, אף אחד לא יעז לא להגן על העובדים שלו".
מירית חולי (49) איבדה את בעלה נתי בשנה שעברה - בדיוק ביום ההולדת שלה. חולי עבד על מנוף בנמל אשדוד ומסיבה שלא התבררה כבל הבטיחות התנתק והוא נפל אל מותו. מירית נותרה לבדה עם ארבעת ילדיהם - ומתקשה מאז לחזור לשגרה. "זה היה ביום שישי, הייתי באמצע הבישולים לשבת כשבשעה 10:30 אחותי, שכבר שמעה על המקרה, התקשרה אליי ושאלה איפה נתי. היא אמרה שהייתה תאונה בנמל ושהמנופאי נהרג, אבל לא הבנתי איך זה קשור אליי. המשכתי לבשל וצפיתי בטלוויזיה.
"בדרך כלל אני מתקשרת לנתי אבל החזקתי את הטלפון ביד וחשבתי לעצמי שזה לא אופייני לי שקרתה תאונה עם מנוף ואני לא מתקשרת כדי לבדוק שהכל בסדר. המשכתי לבשל וב-12:20 דפקו לי שני שוטרים בבית. אני פותחת את הדלת ועדיין לא מבינה כלום. הם שאלו אם אני מירית וביקשו שאשב. הם עדכנו שקרתה תאונה בנמל ובאותו הרגע זינקתי ואמרתי להם שיצאו מהבית שלי, ושהם טעו בכתובת", שחזרה מירית. "הכול קרס. התחלתי להבין את השיחה עם אחותי. אמרתי להם 'בבקשה תגידו לי שזו טעות, אולי זה העובד השני שנהרג'. אבל הם אמרו שמדובר בנתי".
"מאותו יום הכול התמוטט", סיפרה חולי. "אני לא מצליחה להבין אם אני בחלום או שבאמת איבדתי את בעלי. נתי היה כל העולם שלי, הוא נלקח ממני חודשיים לפני שהיינו אמורים לחגוג 25 שנה של נישואים מאושרים. אני לא מצליחה לחיות מאז. אם אני חיה, זה רק בגלל הילדים שלי. גם העולם שלהם קרס. הוא היה מעבר לאבא, הוא היה החבר הכי טוב שלהם. נתי לא יזכה לראות את הנכד שהוא כל כך חיכה לו. הלב מדמם ואין תשובות".
בדומה למשפחתו של אביעד, גם מירית טוענת שהפיקוח על הבטיחות בשטח לא נעשה כמו שצריך. "חייב שיהיו אנשים שתפקידם לראות שהעבודה נעשית כמו שצריך. לא להפקיר את הפועלים וללכת, כמו שצריך מישהו שיטפל בתקלות, צריך גם קצין בטיחות בשטח. הם הולכים לעבודה, לא למצוא את מותם. נתי היה בן אדם אחראי, ואם הוא היה יודע שיש לו יכולת להציל את עצמו - אני בטוחה שהוא היה עושה את זה".
עד היום, מירית לא קיבלה תשובות על נסיבות מותו של בעלה. "הפרקליטות סגרה מהר מהר את התיק. תוך ארבעה חודשים וחצי. אף אחד לא אמר לי מה קרה, איך קרה. אין מצלמות בנמל אשדוד? אני רוצה תשובות, אני בטוחה שהיו שם טיוחים בחקירה. למה המשטרה, הפרקליטות והקבלנים לא חקרו את התאונה לעומק? גם בחברה שעבד בה לא יודעים מה קרה לו. לא הגיעו לכאן כדי להסביר לי. למה אני לא יודעת מה קרה לו?".
אולגה סמיונוב איבדה את בעלה סרגיי (33) בקריסת העגורן ביבנה לפני כשנתיים. סרגיי נהרג יחד עם שלושה מחבריו שהגיעו לאתר לפרק את העגורן, וכמו משפחות רבות נוספות לא קיבלה לבסוף תשובות על המקרה. "סרגיי היה צעיר, בריא וחזק. הוא אהב את העבודה מאוד. בסופו של דבר זאת לא הייתה טעות שלו, אלא תקלה במנוף. עד היום אף אחד לא נתן לי תשובות מה קרה בדיוק ואיך סרגיי מת. למה המשטרה סגרה את התיק? למה לא חקרו לעומק את המקרה ולמה לא קיבלתי תשובות עד היום על מה שקרה לו? עד היום אני מרגישה כמו זומבי. חיה בין העבודה לבית. אפילו מהחברה של סרגיי אף אחד לא הגיע כדי להביע צער או להתנצל. כלום".
האתר שבו קרס העגורן ביבנה
סרגיי זבריץ (52) מבת ים עבד ב-15 השנים האחרונות כמרכיב עגורנים, ולעיתים שימש גם טכנאי. לפני כחודש, בזמן שתיקן את המנוף, בגלל קצר בתקשורת עם המנופאי הוא איבד שלוש אצבעות ואיבד את עבודתו. "המרחק ביני למנופאי היה יותר מ-20 מטר, כך שלוקח זמן מהרגע שאני צועק ועד שהוא מבין מה אני רוצה. יש דיליי. הידיים נכנסו בשבריר שניה בין כבל ברזל - וזה שינה את החיים שלי ב-180 מעלות", סיפר זבריץ. "אושפזתי בבית החולים ואחרי הניתוח חזרתי הביתה. למרות שאני מטופל במכון של ריפוי בעיסוק, הפגיעה היא לא רק ביד. הפגיעה הכי גדולה זה בראש, כי זאת טראומה. איך בשבריר שנייה נקטעו לי אצבעות ואני צריך לפתוח עכשיו דף חדש אחרי 15 שנה במקצוע? אני לא יכול לעשות דברים בסיסיים. לשרוך נעל, לחתוך לחם. זה ממש להתחיל את החיים מחדש, כמו שמלמדים ילדים ללכת".
זבריץ הדגיש כי "כמוני יש עוד נפגעים רבים. לצערי, אני מכיר רבים שנהרגו. עם חלקם עבדתי באותו צוות. צריך להבין שכל אחד יכול לטעות, אבל במקצוע שלנו זה יכול להיות ההבדל בין חיים למוות. חייבים להגן עלינו יותר בזמן העבודה. אסור שטכנאים יעלו לבד לעגורנים, אבל רובם עובדים ככה. אם הייתי נשאר שם לבד - יכול להיות שלא הייתי חי בכלל. בטיחות זה לא רק חגורה, זה גם קורסי רענון תקופתיים. מרכיב עגורן זה לא מקצוע שנמצא בארץ, והמון אנשים עובדים בענף כל כך מסוכן בלי שום תעודה".
"כמי שמלווה משפחות נפגעי תאונות עבודה מזה שנים רבות אני עד לטרגדיות המשפחתיות הקשות", אמר ישראל אסל, עו"ד מומחה לנזיקין ותאונות עבודה. "מדוע הטרגדיות הללו קורות? משום שלאף אחד לא אכפת, ממילא מדובר בעובדים הכי שקופים וחלשים בחברה שקולם לא נשמע. במשך שנים רבות מנהל הבטיחות בעבודה לא פעל לבצע אכיפה אפקטיבית באתרי הבנייה".
אסל מסביר כי עד שנת 2018 היו במנהל הבטיחות במשרד העבודה 18 מפקחים שפיקחו על 15,000 אתרי בנייה. "גם לאחר תגבור מספר המפקחים ל-80, עדיין לא רואים כל שינוי משום שכל דו"חות הפיקוח אינם מתורגמים לכתבי אישום והזמנה לדין של הקבלנים שלא הקפידו על הוראות הבטיחות. בשנת 2019 הוקמה יחידת פלס (פועלים ללא סיכון) במשטרה שתפקידה לחקור תאונות עבודה. היו לנו המון ציפיות מהיחידה אך כגודל הציפיה גודל האכזבה. עד כה היחידה חקרה מספר בודד של תאונות, ולא הצליחה להביא להגדלת מספר כתבי האישום נגד הקבלנים. בתאונה שבה נהרג המנופאי נתי חולי מי שחקר את התאונה הוא חוקר אלימות במשפחה ממשטרת אשדוד, במקום יחידת פלס".
עו״ד ישראל אסלאסל מאשים גם את הפרקליטות שלא עושה די, לדבריו, כדי להגיש כתבי אישום נגד מפרי הוראות הבטיחות. "התיקים נבחנים במשקפי דיני העונשין של גרימת מוות ברשלנות, ואם מתברר שאין סיכוי סביר להרשעה התיק נסגר גם אם ניתן להגיש כתבי אישום בגין עבירות אחרות וקלות יותר. לדוגמא, בתיק קריסת העגורן ביבנה החליטה הפרקליטות לסגור את התיק בגין גרימת מותם ברשלנות של ארבעת העובדים למרות שבתיק ישנן ראיות לכך שהעגורן מזויף. מדוע לא הוגשו כתבי אישום בגין זיוף וקבלת דבר במרמה? לפרקליטות התשובה".
עם זאת, גם לאחר שהתיק הפלילי נסגר על-ידי הפרקליטות, מתברר שאין נוהל מסודר שמעביר תיקים להמשך טיפול אצל התובעת הראשית במשרד העבודה. "זה כשל חמור מאוד שמחייב טיפול דחוף של פרקליט המדינה", אמר אסל. "כשמצד אחד ניתן לספור את מספר כתבי האישום על יד אחת ומהצד השני הקבלנים מבוטחים על ידי חברות ביטוח, למעשה אין להם כל חשיפה כספית למותו של עובד. אין שום תמריץ לקבלנים לשמור על בטיחות העובדים. במצב כזה, מה הפלא שהשנה נהרגו כבר 36 פועלים, מתוכם 20 רק בענף הבנייה - ואנחנו עוד באמצע השנה?".
במשטרה מסרו בתגובה כי "מיד עם קרות האירועים הוזעקו שוטרים למקום ונפתחו חקירות. במסגרת החקירות בוצעו כל הפעולות הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת, עם סיומן הועברו תיקי החקירה לעיון והחלטת הפרקליטות כמקובל. נציין כי מפלג 'פלס' פועל במשך כל ימות השנה בהובלת אכיפה משולבת, באכיפת תאונות עבודה חמורות וטיפול בתיקי תאונות עבודה מורכבים שהטיפול החקירתי בהן מצוי בידי המשטרה. מאז הקמתו, נעצרו, עוכבו ונחקרו באזהרה עשרות חשודים בחשד למעורבות בשורה ארוכה של עבירות הנושקות לתחום ואף הוגשו כתבי אישום בנושא. מאז תחילת השנה טופלו ביחידה שלושה תיקי תאונות עבודה זאת כמובן בנוסף לתיקים שנחקרים בכלל מחוזות המשטרה. משטרת ישראל תמשיך לחקור במקצועיות וביסודיות כל חשד לביצוע עבירות פליליות בהקשר של תאונות עבודה עם נפגעים ובכלל".
ממשרד העבודה נמסר בתגובה: "ראשית נדגיש כי בשנת 2019 מינהל הבטיחות העביר תקנים ליחידת פלס במשטרה לצורך הקמת יחידת חקירות. בנוסף מפקחי הבטיחות עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם חוקרי פלס בכל אירוע בטיחות. יחד עם זאת, בשנת 2019 – נפתחו 18 תיקי בטיחות, והוגשו 29 כתבי אישום מתוכם 21 בבניה (יובהר כי חלק מכתבי האישום מתייחסים לתיקים שהועברו לטיפול בשנת 2018 ולכן כמות התיקים בהם הוגש כתב אישום גדולה מכמות התיקים שנפתחו בתקופה זו). בשנת 2020 – נפתחו 31 תיקי בטיחות, מתוכם 5 התקבלו ממנהל הבטיחות- 2 לייעוץ, ו- 3 תיקים פליליים הועברו בסיום חקירה לצורך הגשת כתב אישום. בשנת 2020 הוגשו 12 כתבי אישום מתוכם 9 בבניה (גם כאן, חלקם בגין תיקים שנפתחו בשנים קודמות)".
בשנת 2021 הועברו לטיפול התביעה עד כה שלושה תיקים, בשלושתם הוגשו כתבי אישום. שבעה תיקים נוספים נמצאים בימים אלו בחקירה.
ynet פנה לפרקליטות כדי לקבל מידע על אודות חקירת התאונות של סרגיי, אביעד ונתי, ולקבלת מידע על מספר כתבי האישום שהוגשו בעקבות תאונות עבודה קטלניות - אך לא התקבלה תגובה.
פורסם לראשונה: 21:52, 16.07.21
