מחאת הבדואים בנגב נגד הנטיעות באזור מולדה
המחאה של הבדואים בנגב נגד תוכנית הנטיעות של קרן קיימת לישראל (קק"ל) נמשכת. עשרות מוחים ניסו למנוע הבוקר (יום ב') מאנשי קק"ל לטעת עצים בשטח ביישוב מולדה שלטענת הבדואים נמצא בבעלות פרטית. במהלך העימותים במקום עצרה המשטרה עיתונאי, ולמקום הגיעו גם חברי הכנסת של רע"מ.
במשטרה ציינו כי לוחמי יחידת יואב שאבטחו את הפעילות נתקלו בעשרות פולשים לשטח שבו עבדו כלים הנדסיים כבדים והפרו את הסדר. שלושה נערים שיידו אבנים לעבר השוטרים נעצרו והועברו לחקירה. "משטרת ישראל רואה בחומרה את אירועי הפרת הסדר וניסיונות למנוע ולפגוע בפעילות חוקית של גורמים שונים, ותפעל למצות את הדין עם פורעי החוק", אמרו במרחב הנגב.
במהלך העימותים עם השוטרים נעצר העיתונאי יאסר עוקבי. במשטרה טוענים כי עוקבי, ששוחרר כשלוש שעות לאחר מעצרו, הפר את הסדר. עוקבי, שדר רדיו נאס, סיקר בשידור חי את מחאת הבדואים נגד הנטיעות ונעצר ללא כל התגרות מצדו. בתחנת משטרת עיירות נערך חיפוש על גופו של והטלפון הנייד שלו וציוד נוסף נלקחו. ארגון העיתונאים גינה את מעצרו של עוקבי, חבר הוועד המנהל.
חברי הכנסת של רע"מ החליטו להחרים את דיוני מליאת הכנסת, והגיעו גם הם לנגב. יו"ר המפלגה ח"כ מנסור עבאס אמר: "אנו עומדים מאוחדים כדי לשמור על חייהם, רכושם וזכויותיהם של תושבי הנגב הבדואים. פה הם נולדו ופה הם ימשיכו לגור, לחיות ולהתפרנס בכבוד. היום יש 300 אלף תושבים ערבים בדואים בנגב. המדינה טוענת שהם פולשים. הם לא פולשים, הם נולדו כאן ויישארו כאן על האדמה הזו". גם חברי הרשימה המשותפת הגיעו למקום.
קק"ל, שמשמשת כקבלן מטעם המדינה, מבצעת את הנטיעות בשליחות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). אלא שהמהלך הוביל לעימותים בעקבות סכסוך קרקעות בין שבט אלאטרש למדינה. סלימאן אלאטרש, בן השבט, הגיש בנובמבר 2020 לבית משפט השלום בבאר שבע בקשה לקבלת פסק דין הצהרתי שלפיו הוא הבעלים של השטח.
לפי הבקשה, מדובר על כ-105 דונמים שעליהם ביקשה רמ"י לבצע נטיעות. לטענת אלאטרש, הגשת תזכיר התביעה לפקיד ההסדר בדרום מספיקה כדי לעצור את העבודות. ברמ"י טענו מנגד כי "תזכיר תביעה הוא טענה בלבד שאינה מקימה זכות בעלות".
עוד ציינו ברמ"י כי "תזכירי תביעה דומים הוגשו לגבי מאות אלפי דונמים בנגב, שטרם הוסדרו. הסתפקות בתזכיר התביעה שהוא בבחינת הצהרה של נוגע בדבר, מבלי שהמבקש טורח להוכיח זכות מינימאלית בקרקע, עלולה להביא לשיתוק מוחלט הן במימוש פרויקטים חקלאיים, הן במימוש תנופת הבנייה ופיתוח ההתיישבות בנגב והן בתכנון ו/או בהרחבת יישובים עתידית".
בתגובה לבית המשפט ציינו ברמ"י: "מנגד ניצב האינטרס הציבורי שעליו אין צורך להכביר במילים, אשר מחייב את הרשויות לקיים את חוקי מדינת ישראל ולהיות אמונים על חלוקה וניהול של משאב מקרקעי הציבור בכלל והמקרקעין החקלאיים בפרט כבעלת המקרקעין, וביכולתה לנהוג בקרקע כמנהג בעלים ולהשתמש בה לטובת הציבור". אלאטרש טען בבקשה כי הוא מעבד את האדמה "עיבוד עונתי". ברמ"י טענו כי העובדה שהוא שב לקרקע פעם בשנה לבצע גידולים מעידה כי מדובר בפלישה ושהקרקע אינה בבעלותו.
ב-10 בדצמבר, לאחר דין ודברים עם נציגי רמ"י, משך אלאטרש את העתירה בהמלצת בית המשפט. מחיקת העתירה נעשתה במקביל לכך שאלאטרש ביקש לשמור על זכותו להגיש תביעה בהמשך לבעלות בשטח, אם יהיו בידיו ראיות.
במקביל לסכסוך הקרקעות של אלאטרש עם המדינה, הגישה החברה להגנת הטבע עתירה דחופה לבג"ץ נגד הנטיעות. בחברה להגנת הטבע טענו בעתירה כי אלפי דונמים של נטיעות נעשו ללא תהליכי תכנון מקובלים. עוד נטען כי הנטיעות פוגעות בבתי גידול ייחודיים בישראל, שאין טבעם להיות מיוערים. "עבודות הנטיעה כוללת עבודות עפר תוך פגיעה בלתי הפיכה בבית הגידול", נכתב בעתירה שנדחתה בנובמבר האחרון על ידי בג"ץ.
מהמשטרה נמסר בתגובה למעצרו על העיתונאי יאסר עוקבי: "במהלך עבודות הקרן הקימת לישראל באזור הדרום, פלשו לשטח המאובטח עשרות בני אדם ובהם נשוא פנייתך, במטרה למנוע את העבודות במקום תוך שהם מפירים את הסדר הציבורי. לאחר הרחקת המתפרעים מהמקום, המשיך החשוד להפר את הסדר, סירב להזדהות בפני השוטרים ועל כן עוכב לתחנה, נציין כי בסיום השלמת הליך הזיהוי הוא שוחרר. למרות האמור, האירוע ייבדק".
