מוחמד חוג'יראת, אביו של עמאר בן ה-4, שנהרג מקליע שפגע בו בביר אל מכסור
(צילום: ליאור אל-חי)
בבית המשפט המחוזי בחיפה נפתח היום (רביעי) שלב ההוכחות במשפטו של עאטף חאלדי, בן 24 מנצרת, המואשם ברציחתו של הילד עמאר חוג'יראת בן ה-4 מביר אל מכסור בזמן שזה שיחק בגן שעשועים בכפר. לדיון הגיעו גם בני משפחתו של הילד המנוח, ובראשם הוריו, עאישה ומוחמד. לפני תחילת הדיון זעקה אמו של הילד לעבר הנאשם: "אתה רוצח. רצחת את הבן שלי".
האם החזיקה בידיה את תמונת בנה האהוב מול עיניו של חאלדי, שהביט בה בפנים חתומות. בהמשך חש אביו של הילד ברע, ונזקק לסיוע של חובש שהוזעק לטפל בו.
עורכת הדין מונא אבו אליונס, המלווה את ההורים השכולים מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ביקשה בתחילת הדיון מהשופטים להתיר לאם להחזיק את תמונת בנה לאורך כל הדיון. ראש ההרכב תמר נאות-פרי, ועמה השופטים ברק ועלי מוחמד, התירו לאם הכאובה להחזיקה בתמונה לאורך יום הדיונים.
לפי כתב האישום, חאלדי עבד בחברת בנייה ועפר. ב-6 בינואר השנה, מהנדס התשתיות מטעם החברה התקשר לנאשם ודיווח לו כי באתר הבנייה הסמוך לגן נמצאים עובדים שאינם עובדי החברה ולוקחים חומרים מהאתר.
חאלדי, כך נטען, שהגיע לשם עם שניים נוספים, ירה לעבר נהג משאית מסוג "פירקית" שהיה במקום. הוא בתגובה הגביר את מהירות נסיעתו, והם המשיכו לירות לעבר המשאית לא פחות מ-55 כדורים. אחד הקליעים פגע בצווארו של הילד, ששהה בגן עם דודתו וחמישה בני משפחה נוספים. הוא פונה במצב אנוש אל המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, אך זמן קצר לאחר מכן נקבע מותו.
בנאום הפתיחה עם תחילת המשפט, אמרה התובעת עו"ד שונית קדם-נימצן: "הנאשם ביחד עם אחרים גרם למותו של המנוח. הנאשם הגיע עם רכבו לביר אל מכסור עם שניים נוספים חמושים בנשק. הם החלו לירות לעבר נהג משאית. אחד הקליעים שירו פגע במנוח ששיחק בגן משחקים סמוך".
"נביא בפני בית המשפט ראיות הקשורות לזירה", הוסיפה התובעת, "את נהג המשאית, עדי ראייה שעמדו בקרבת מקום, צילומים ממצלמות אבטחה ועוד. בנוסף, נציג ראיות שונות לנסיבות שגרמו למות המנוח". עאטף חאלדי, המיוצג בידי עורכי הדין תמי אולמן, משה גלעד, שאדי סורוג'י וולנטין זברוב, כופר בהאשמות נגדו.
"שמעתי את הבן של אחי צועק, 'עמאר מת'"
העד הראשון שהעלתה התביעה לדוכן היה מוחמד חוג'יראת, אביו של הילד המנוח. בקול רועד תיאר האב את מאורעות היום הנורא ההוא והכאב של המשפחה כולה.
"אני רוצה קודם כול להגיד תודה למשטרת ישראל שעשו את העבודה שלהם ותפסו את האדם שפגע בילד שלנו", פתח האב את עדותו, "לאחר המקרה השוטרים הגיעו לבית שלנו והבטיחו שיתפסו את מי שעשה את הדבר הזה".
האב סיפר כי נישא לאשתו עאישה לפני 20 שנה. "יש לנו ארבע בנות גדולות, והיה לנו חלום שיהיה לנו בן. 17 שנה חלמנו על זה, עד שנולד עמאר. כמה הייתי מבסוט מזה. הוא גדל והחל ללכת. בכל פעם שיצאתי מהבית, הילד שלי אמר לי: 'אני רוצה ללכת איתך'. אהבנו אותו מאוד, אני, אמא שלו והאחיות".
האב תיאר את מה שאירע ביום האסון. "כשיצאתי להתפלל במסגד, עמאר ביקש לבוא איתי. הבטחתי לו שכשאחזור נאכל ביחד. הוא אמר לי: 'אני כועס עליך', והוריד את הראש. שאלתי, 'למה?' והוא ענה: 'בגלל שאתה לא רוצה לקחת אותי איתך'".
4 צפייה בגלריה
עורכי הדין ולנטין זברוב, משה גלעד, תמי אולמן ושאדי סורוג'י, המייצגים את הנאשם עאטף חאלדי
(צילום: ליאור אל-חי)
"לאחר התפילה אמרתי לשייח ולעוד שניים שהתפללו איתי שאני רוצה לחזור הביתה ולקחת את עמאר לעכו, כי הוא רוצה להפליג בספינה. כשחזרתי הביתה אשתי אמרה לי שעמאר הלך עם אשתו של אחי לגן משחקים. פתאום שמעתי את הבן של אחי צועק, 'עמאר מת'", האב פורץ בבכי על דוכן העדים. "עד עכשיו אני לא מעכל את זה", אמר בדמעות, "אשתי עזבה את הכול ורצה לכביש. היא ראתה את הבן שלה חתוך בראש. אנשים אמרו לי, 'עמאר נפגע אבל הוא לא מת'".
"הדרך לרמב"ם הייתה קשה. כל הדרך ביקשתי מאלוהים שלא יקרה שום דבר לעמאר הבן שלי. כשהגעתי לבית החולים, השומר אמר, 'זה האבא, תפתחו את הדלת'. הכניסו אותי לחדר הלם. ראיתי את כל הרופאים עומדים מעל עמאר. אמרתי לו, 'עמאר, קום'. שמתי את הראש שלי על הבטן שלו וראיתי את הצוואר שלו חתוך. מאז המוות של עמאר אין לנו חיים בבית. האחיות שלו שואלות כל יום 'איפה עמאר?' אני לא ישן בבית. אנחנו לא חיים בכלל".
האב השבור פנה לנאשם, שישב על ספסל הנאשמים תחת אבטחה של שני אנשי יחידת "נחשון", והחל לקלל אותו בשפה הערבית, כשהוא נסער ובוכה. בני משפחתו שהיו באולם הרגיעו אותו והגישו לו מים. "אני לא יכול לשכוח את הבן שלי", הוסיף האב, "אני כל הזמן בוכה עליו".
