הפוליטיקאים בבית הנשיא מנסים לדבר ביניהם ולהגיע להסכמות סביב השינויים במערכת המשפט, אבל בציבור הישראלי מדובר בנושא שעדיין קורע משפחות. רגע לפני ליל הסדר שוחחנו עם המשפחות שהחליטו למרות הכל לשים את הדעות המנוגדות בצד ולהיסב יחד לארוחת החג.
"אנשים נפגעו אישית ולקחו ללב"
משפחת צדקה גרה ברובה הגדול באותו האזור בתל אביב, ומתכנסת בכל שבוע לארוחת שישי בבית של סבא וסבתא ביד אליהו. הערב הם יתכנסו שוב לליל הסדר, והשולחן הגדול ערוך לכ-40 איש שצפויים להגיע. "אנחנו משפחה מאוד מלוכדת, מאז שאני ילד אנחנו עושים את המפגשים האלה וכולם באים", סיפר אבי צדקה.
"לפני כעשור היינו מדברים על ספורט וחיים אישיים, ועם הזמן בשנים האחרונות דיברנו יותר על פוליטיקה", הוסיף אבי. "עברנו תהליך, עם הזמן היו יותר ויותר ויכוחים. מאז שהתחיל הדיבור על הרפורמה זו הייתה נקודת רתיחה. זה יוצר מחנות עם חלוקה מאוד ברורה".
5 צפייה בגלריה
אבי צדקה, אחיו ואמא שלו. "מאז שהתחיל הדיבור על הרפורמה זו הייתה נקודת רתיחה במשפחה המורחבת"
אמילי נועה צרפתי, בת דודו של אבי, גרה ממש לידו אבל עם דעות שונות לגמרי. התוכנית המשפטית של הממשלה יצרה קרע משמעותי בין השניים. "היינו חברים, יצאנו יחד, אבל כשהתחילו העניינים זה יצר טריגר", סיפרה אמילי. היא מצביעת ליכוד ותיקה, הוא מתנגד למהפכה המשפטית והוויכוח בין השניים בער.
אבל הקרע במשפחה היה רחב יותר משני בני הדודים. "מישהו פתאום זרק על ההפגנות ואני הבעתי את דעתי שאין בעיה שיפגינו, אבל זה פוגע יותר באזרחים ופחות בממשלה. ואז אבי אמר שאין ברירה וחייבים להפגין. כשיש חילוקי דעות קשה יותר להיפגש ולצאת יחד, עד שלא מסדירים אין כוח לשבת".
"ברגע שהוויכוחים התחילו להשתלט על המשפחה זה הוציא המון אנרגיה וכבר אין כוח", הוסיפה אמילי. "כשיושבים בשישי ומישהו פותח את הנושא זה יוצר אווירה לא נעימה, ומתחילים לתת תירוצים למה לא להגיע בשישי".
גם אבי מרגיש איך הוויכוח סביב המהפכה המשפטית קרע את המשפחה. "אנשים יצאו מקבוצות הוואטסאפ, נמנעו ממפגש גם סתם ביומיום בחוץ. אני הייתי חושב פעמיים לפני שמבקש עזרה מהמשפחה בגלל המתח".
הקרע הגיע לשיא לקראת החג, כשבמשפחה לא ידעו מי יגיע לליל הסדר. "יש הרבה אנשים שנפגעו אישית ולקחו ללב. אם היינו מדברים בשבוע שעבר הייתי אומר שיותר מ-50% מהמשפחה לא תגיע, לא תיארתי לעצמי שיכול לקרות דבר כזה".
במשפחה החליטו לטפל בנושא וקיימו שיחות הידברות משפחתיות כדי להחזיר את המשפחה יחד. "הייתה לנו אתמול שיחת ועידה ואמרנו שם שגם אם לא מסכימים הכל בסדר. כולם אנשים טובים ואנחנו לא אויבים. אפשר לעשות סדר יחד, להעלות חוויות וליהנות יחד. כרגע הרוב מגיעים, ומקווה שיהיה לנו את כולם כמו פעם", סיפר אבי.
איך עושים את זה? לפי אמילי פשוט החליטו לא להעלות במהלך הסדר את הנושא השנוי במחלוקת. "אנחנו משפחה שלא יכולה לא להביע דעה, ומיד זה הופך להתלהמות וויכוחים. אם מישהו יפתח את זה אני בטוחה שיהיה אדם חכם שיגיד 'די, לא מדברים על זה', ונעביר הלאה. לזה צריך את החכם מההגדה".
"חשבנו שלא יהיה סדר, אבל שיחה פתאומית שינתה הכל"
גם אצל המשפחה של טל יעקב, בן 27 מגבעתיים, המצב לא כל כך שונה. "יש לנו משפחה גדולה מאוד. עם בני דודים מצד אמא שלי היינו נפגשים הרבה לפני הוויכוחים, היינו בקשר ממש טוב כמו חברים".
המפגש האחרון לפני כשבועיים היה נקודת שבר במשפחה. הנושא של המהפכה המשפטית עלה על הפרק והרוחות להטו. "התחלנו לדבר וגלשנו לנושא הזה, וכל אחד אמר את דעתו. כשסיפרתי שאני נגד הרפורמה התחילו הטחות והאשמות".
"זו הייתה סיטואציה שהייתי בהלם ממנה. זה לא חדש שאנחנו מדברים פוליטיקה, אבל הכל בער", הוסיף. "כשהטונים נרגעו הלכתי משם ואחרי כמה ימים ניסיתי ליצור קשר עם כולם ולא קיבלתי מענה".
טל חשש שהחיבור המשפחתי נפגע, ושהדבר ישפיע על ליל הסדר. "אתמול בערב התקשר אליי אחד מבני הדודים ודיברנו. עשינו גם שיחת ועידה עם עוד בני דודים. לפני שבועיים חשבנו שליל הסדר לא יקרה, אבל השיחה הזאת משום מקום שינתה הכל. אמרנו שנשים את הדברים מאחורינו, עם כמה שזה קשה ולא קל ולא מסכימים האחד עם השני".
"נתנו הבטחה שהנושא הזה לא יעלה עוד פעם כי זה יגלוש מעבר לבני דודים גם להורים ויכול להתפתח לבלגן ולפיצוץ גדול פי שניים", הוסיף טל. בני הדודים החליטו לדבר עם ההורים על מה שקרה כדי למנוע אפשרות של פיצוץ בליל הסדר.
אחרי השיחות המעודדות, טל מחכה כבר לליל הסדר – אז כל אחד מהמשפחה נותן את הגישה שלו לשיר אחד מי יודע. "אנחנו בערך 25 איש שחוגגים את ליל הסדר יחד. כששרים את אחד מי יודע כל אחד נותן גישה שונה לשיר ומתחיל לשיר בצורה מיוחדת. השיר הזה שאנחנו עושים אותו יחד זו המהות של החג מבחינתי".
איך למנוע קרבות בליל הסדר?
המצב של קרע ומתיחות בין בני המשפחה לא מאפיין רק את משפחת צדקה או יעקב, אלא נפוץ בהרבה מאוד משפחות ברחבי הארץ. אז איך אפשר להוריד את מפלס המתח ולעבור בשלום את הסדר? שרון כידון וישי שנרב ביררו את הנושא לפני החג.
תקופת החגים מלכתחילה היא תקופה לחוצה בהרבה מאוד משפחות, טוענת מרב לוי, מנהלת האגף לבריאות הנפש בעמותת עזר מציון. "אני חושבת שכולנו יכולים להסתכל סביבנו ולזהות מתחים כאלה ואחרים. כל התמודדות בדינמיקה בין זוג עולה וגואה כשיש את האינטנסיביות של החגים, רואים את העלייה בפניות גם בחגי תשרי וגם סביב פסח".
לפי לוי לא צריך ללכת על הפרדת כוחות או פוגרום בליל הסדר בגלל חילוקי הדעות. "קודם כל צריך להיות באיזושהי מודעות שזו באמת תקופה עם יותר סטרס ויותר לחץ, לא להיות מופתעים. להיות מודעים גם כלפי עצמנו ברמה האישית, לא למהר לשפוט ולהרגיש אשמים שלא הכל פה בשמחה תמיד. וגם כלפי בני הזוג שלנו והילדים".
"צריך להבין שיש כאן איזושהי תקופה שדורשת קצת יותר תשומת לב", הוסיפה לוי. "הייתי ממליצה לזהות ציפיות. הרבה פעמים יש לנו ציפיות מאוד מאוד גדולות מאירועים, וליל הסדר זה אחד המוקדים שמושכים המון ציפיות. אז כדאי לעבור על הציפיות ולזהות פערים בין מה שקורה בפועל, ולנסות לזהות מראש את המקומות שיש בהם התנגשויות".
