החוצפה מאוסלו: נורבגיה, הערבה להסכמי אוסלו, העבירה חוות דעת משפטית רשמית להרכב הקדם-משפט בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג (ICC) שבה היא טוענת כי הוא יכול להעמיד לדין ישראלים. הסיבה, לטענתה: מאחר שפלסטין הצטרפה לאמנת רומא, על בית הדין להפעיל בהתאם את סמכות השיפוט שלו על פלסטין - ולכן, ביכולתו להעמיד לדין ישראלים.
התובע הראשי בהאג, בחודש מאי: "ביקשתי צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, סינוואר, הנייה ודף"
(צילום: ICC )
2 צפייה בגלריה
נתניהו, חאן וגלנט. בית הדין מאפשר למדינות חוות דעת באשר להעמדת ישראלים לדין
(צילום: דנה קופל, שחר יורמן, AFP)
עוד טוענת נורבגיה כי הסכמי אוסלו אינם רלוונטיים לקביעת סמכות השיפוט של בית המשפט. אם בית המשפט לא ימצא ששאלת הסמכות נפתרת על בסיס הנוסח הברור של אמנת רומא, נורבגיה טוענת עוד כי לא ניתן לפרש את הסכמי אוסלו כדי להגביל את סמכותו של בית המשפט על המצב בארץ ישראל. חוות הדעת הוגשה ביחס לבקשותיו של התובע הראשי של בית הדין קארים חאן להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר וראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף (שבינתיים חוסל).
בית הדין החליט לפני שבועיים לאפשר ל-70 מדינות וארגונים להגיש עד 6 באוגוסט טיעונים כתובים בשאלת סמכות בית הדין להעמיד ישראלים לדין לאור הסכמי אוסלו. המדינה הראשונה שהגישה את הבקשה הזאת הייתה בריטניה ב-10 ביוני. בריטניה ביקשה כ"ידידת בית המשפט" לכנס דיון של בית הדין בדבר סמכותו להפעיל סמכות שיפוט על אזרחים ישראלים, בנסיבות שבהן פלסטין אינה יכולה להפעיל סמכות שיפוט פלילית על אלה בהתאם להסכמי אוסלו. אלא שבינתיים, לאחר חילופי השלטון בבריטניה, ועליית ממשלת הלייבור, הבריטים משכו את ההסתייגות שלהם.
בעקבות הפנייה הבריטית הוגשו לבית הדין עוד עשרות הסתייגויות מצד מדינות וארגונים – חלקם פרו-ישראלים וחלקם אנטי-ישראלים. בית הדין נענה לבקשה ומאפשר לכולם להגיש את עמדותיהם, עד 10 עמודים, עד 6 באוגוסט - ואז לתובע תינתן זכות תגובה.
נורבגיה פנתה לבית הדין מתוקף התפקיד שלה כערבה להסכמי אוסלו. בחוות הדעת כתבה היועצת המשפטית של משרד החוץ הנורבגי להרכב הקדם-משפטי: "תפקידה של נורבגיה ביחס להסכמי אוסלו ידוע. כידוע, חילופי המכתבים בין ראש הממשלה יצחק רבין ליו"ר יאסר ערפאת, נערכו בחסות שר החוץ יוהאן יורגן הולסט מנורבגיה, אליו הופנה אחד המכתבים.
"חילופי מכתבים אלה היו הבסיס להסכמי אוסלו. נורבגיה היא מדינה ותיקה שהייתה צד לאמנת רומא, עליה חתמה ב-28 באוגוסט 1998 ואישררה ב-16 בפברואר 2000. נורבגיה הייתה תומכת חזקה ואיתן של בית המשפט מאז הקמתו. נורבגיה הכירה במדינת ישראל ובמדינת פלסטין".
נורבגיה התמקדה בחוות הדעת שלה בשאלות שיפוט הנוגעות להסכמי אוסלו והאם בית המשפט יכול להפעיל סמכות שיפוט על אזרחים ישראלים בגין פשעים שבוצעו בשטח פלסטין. לטענת נורבגיה, כאמור, מאחר שפלסטין הצטרפה לאמנת רומא, בית המשפט יכול להפעיל סמכות שיפוט על אזרחים ישראלים בגין פשעים שבוצעו בשטח פלסטין, בהתאם לאמנה.
בית המשפט כבר קבע כי הוא יכול להפעיל את סמכות השיפוט הפלילית שלו במצב בפלסטין, וכי ההיקף הטריטוריאלי של תחום שיפוט זה משתרע על עזה והגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים. עוד נטען כי מתקיימים התנאים המוקדמים להפעלת סמכות השיפוט של בית המשפט, שכן ההתנהגות הנדונה לכאורה התרחשה בשטחה של מדינה שהיא צד: פלסטין. סמכותו של בית המשפט אינה חסומה בהסכמי אוסלו. הסכם אוסלו לא יכול להתפרש בשום מקרה כדי להגביל את סמכותו של בית המשפט.
עוד טענה נורבגיה כי "לא ניתן לפרש את הסכמי אוסלו כמרמזים שפלסטין נטשה את סמכותה הריבונית או את זכותה להאציל כל היבט של סמכות שיפוט זו לבית המשפט.
