שורה של מבני ציבור וגופים פרטיים תולים בחודשים האחרונים על חזיתות הבניינים שלהם עותקי ענק של מגילת העצמאות, לאות תמיכה במסמך המכונן - על רקע המחלוקת בעם סביב המהפכה המשפטית. לאחר האמירות השנויות במחלוקת אתמול (שלישי) של נציג הממשלה עו"ד אילן בומבך על המעמד של מגילת העצמאות בדיון שנערך בבג"ץ על החוק לביטול עילת הסבירות, מבנים רבים נוספים עושים זאת - ורבים מעלים לרשתות החברתיות צילום של המגילה.
הגוף הציבורי האחרון שעשה זאת אתמול לאחר דבריו של עו"ד בומבך הוא ההסתדרות הציונית העולמית, שתלתה עותק ענק של מגילת העצמאות על קיר בניינה ברחוב קפלן בתל אביב - מעוז ההפגנות נגד המהפכה המשפטית. ההחלטה לתלות את המגילה התקבלה בקונגרס הציוני העולמי עוד לפני דבריו של נציג הממשלה.
ההסתדרות הציונית העולמית הצטרפה בכך לטרנד שכבר קיים כמה חודשים כאמור, וכולל את אוניברסיטת תל אביב, עיריית תל אביב, אוניברסיטת רייכמן, משרד עורכי הדין מיתר, אברהם הוסטל ועוד. גם על הבניין שבו מתגורר השר יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית בתל אביב, שהפך למוקד מחאות בתקופה האחרונה, מתנוסס כעת שלט ענק עם דגל ישראל ומגילת העצמאות.
מההסתדרות הציונית נמסר: "מגילת העצמאות היא מסמך המכריז על הקמת מדינת ישראל. חלק מרכזי במגילה מוקדש להצגת הבסיס ההיסטורי, המוסרי והמשפטי לחידוש העצמאות היהודית, ומעלה על נס את הפעילות הציונית שהובילה למעמד ההכרזה - הקונגרס הציוני הראשון בבאזל בהנהגת בנימין זאב הרצל, הצהרת בלפור שיועדה להסתדרות הציונית העולמית והחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947. במגילת העצמאות באו לביטוי עקרונות המדינה ובראשם זכותו של כל יהודי לעלות ארצה, פיתוח הארץ לטובת כל תושביה והיותה מושתתת על יסודות החירות שבה יתקיים שוויון חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין, תוך שמירה על חופש דת, מצפון, חינוך ותרבות.
"בימים של קיטוב חשוב להזכיר שהחותמים על מגילת העצמאות, ראשי התנועה הציונית והיישוב העברי הגיעו מרקע מגוון והחזיקו במגוון דעות פוליטיות. למרות השוני האידיאולוגי ביניהם, השכילו למצוא את המשותף ולעגן את ערכיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית הינה קואליציה מקיר לקיר המאחדת את כל צירי הקונגרס הציוני מהארץ ומהתפוצות ומשקפת את הרבגוניות בעם היהודי . מגילת העצמאות חורגת מגבולות מפלגתיים ומשמשת כמקור השראה לחברת מופת המבוססת על מורשת ישראל".
יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, אמר: "אסור שמגילת העצמאות תיקרא כאילו היא תומכת בצד אחד בלבד של המפה הפוליטית. ניכוס כזה ימחק ממנה חתימות רבות של ישראלים, שותפים לדרך. מה שעלינו לעשות הוא הפוך: להוציא כל אחד ואחת מאיתנו את העט המיוחד שלו, לחתום מחדש על המגילה, למצוא את המקום הייחודי שלנו בתוך הטקסט המכונן הזה - ואז לקחת את כל העטים האלו ולהמשיך לכתוב בהם יחד את הסיפור הישראלי הגדול".
ד"ר יזהר הס, סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, הוסיף: "אט-אט עוד ועוד בניינים בארץ מתעטפים במגילת העצמאות. זהו מהלך מרגש שאנחנו גאים להצטרף אליו. מתוך ליבו של המשבר בו נתונה החברה הישראלית בימים אלה עולה כמיהה לשוב אל מושכלות היסוד. הרגע המכונן שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית מעוגן במילותיה של מגילת העצמאות. זהו החוזה של הבית המשותף של כולנו".
בעיריית תל אביב הסבירו כי הרעיון של תליית השלט היה של ראש העיר רון חולדאי, שאמר: "מגילת העצמאות קיבעה את יסודות החירות, הצדק והשלום, ועכשיו יותר מתמיד חובה לזכור את ערכי". השלט שמתנוסס על בניין העירייה ברחוב אבן גבירול הוא באורך 36 מטרים וברוחב 10 מטרים.
גם המועצה האזורית גזר שבשפלה תלתה אתמול על חזית הבניין עותק של מגילת העצמאות בעקבות דבריו של נציג הממשלה עו"ד בומבך. "נחצה קו אתמול. באמירה של בא-כוח הממשלה שהמגילה היא 'מסמך חפוז' שנחתם במקרה על ידי 37 אנשים מקריים יש ערעור על משמעות האתוס המכונן של מדינת ישראל", אמרה ראש המועצה רותם ידלין.
היא הוסיפה: "יש רגעים שצריך לעצור. זה לא פוליטיקה - זה הבסיס המשותף שלנו במדינת ישראל. זה המסמך ממנו אנו שואבים את היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, את צדקת הדרך ואת כל היסודות המכוננים של הדמוקרטיה הישראלית שהפכו אותה למגדלור עולמי. כל מי שמאמין בדמוקרטיה, מכל צד, ראוי שיחקוק על ליבו ועל קירותיו את מגילת העצמאות".
אתמול בדיון תהה עו"ד בומבך אם "בגלל ש-37 איש חתמו באופן חפוז בעל מגילת העצמאות זה מחייב אותי?" וציין: "הם לא נבחרו". בדיון שאל השופט יחיאל כשר את בומבך מה החלופה שלו להכרזת העצמאות כמקור לסמכות לכונן חוקי יסוד, ולכך הוסיפה השופטת דפנה ברק ארז ששאלה: "בית המשפט תלוי בכנסת, אבל הכנסת לא תלויה בדבר?". לכך השיב בומבך: "הכרזת העצמאות היא טקסט מכונן. הממשלה מעריכה אותו מאוד כי הוא משקף את ערכי היסוד שלנו. אבל מכאן עד להעניק לה תוקף משפטי רחוקה הדרך". לטענת בומבך, ההסמכה לכינון חוקי יסוד נובעת מ"בחירתו של העם". הוא הוסיף כי "הכנסת אינה יכולה לפגוע בזהותה של המדינה כיהודית ודמוקרטית אבל מי שיכול לבקר את זה הוא העם".
על כך העירה השופטת ברון כי "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד: חופש העיסוק וגם חוק יסוד: הלאום מפנים להכרזת העצמאות, אני חושבת שאדוני צריך לתת כבוד למסמך הזה". לכך השיב בומבך: "אני הכי נותן כבוד, אבל אני גם נותן כבוד לריבון היום. גם האנשים שחתמו על הכרזת העצמאות לא ראו בה מסמך חוקתי מחייב לדורות הבאים. יעלה על הדעת שהכרזת העצמאות תכבול את הריבון?". הוא אף הוסיף כי "רוב מפורש גובר על הכרזת העצמאות".
השופט עופר גרוסקופף המשיך בשאלות לנציג הממשלה, ותהה: "אם מחר תישלל זכות בחירה מסויימת, או שהכנסת תדחה את הבחירות או תבחר שליט שונה ממה שבחר העם, איך העם יגיד את דעתו? הכנסת היא מוסד שגם אין עליו שום פיקוח וגם קובע את הכללים של מתי הולכים לעם?". לכך ענה לו בומבך: "בגלל שאין חוקה, האפשרות להתערב מצומצמת. אי אפשר לבוא ולהגיד 'אנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי' - אין בית משפט עליון שנוטל סמכות בעצמו".
הבוקר עו"ד בומבך הגיב ב-ynet Live לסערה שחולל בעקבות שרבוב מגילת העצמאות בדיון וסירב לחזור בו. "זה מסמך מכונן, אך לא משפטי", אמר. בומבך אף התחמק מלהשיב על השאלה האם העמדה שהציג אתמול בשעות הראשונות של הדיון היא עמדת הממשלה, שכן הוא היה מייצגה, וטען כי "העמדה הספציפית הזאת משקפת את העמדה של בית המשפט העליון בפסיקות שלו".