4 צפייה בגלריה
"הפערים גדולים, האווירה טובה". דיונים קדחתניים באוצר
(צילום: הדר יואביאן, יואב דדוקביץ')
בדרך לשביתה? המדינה תמכה אמש (שלישי) בבקשה התאחדות התעשיינים להוצאת צווי מניעה לשביתת המורים פחות מ-40 שעות לפני פתיחת שנת הלימודים, אך בית הדין הארצי לעבודה קבע שהיא לא יכולה להגיש בקשה לצווי מניעה במסגרת תגובה והתעקש ש"אם המדינה חפצה בכך, עליה להגיש את הבקשה בנפרד". כמה שעות לאחר מכן, הפרקליטות הגישה בקשה לצו מניעה לבית הדין האזורי לעבודה בבת ים.
בתגובת על העתירה של התאחדות התעשיינים, המדינה תמכה כאמור בבקשה בשם משרדי האוצר והחינוך, והסבירה כי ישראל נמצאת בתקופת בחירות והממשלה מוגבלת במרחב הפעולה שלה מול הסכמי השכר וההוצאה התקציבית הכרוכה בכך. אולם, במשרד החינוך מיהרו להבהיר כי על אף שצוינו בתור המשיבים לעתירה "הבקשה להוצאת צווי מניעה אינה על דעת המשרד, והמשרד אינו חלק מהבקשה". משרד החינוך ציין כי "לאחר שייושבו מרבית המחלוקות והצדדים הגיעו להסכמות רחבות, המשרד ימשיך לעשות את כל המאמצים למצות את המשא ומתן, זאת חובתנו למען ילדי ישראל. איומים משפטיים לא יסייעו בפתרון משבר החינוך". במקביל, יו"ר ארגון המורים רן ארז הכריז על סכסוך עבודה, ומאיים גם הוא שלא לפתוח את שנת הלימודים כסדרה.
בפרקליטות המדינה כתבו לבית הדין הארצי לעבודה אמש כי "הסכם שכר עם הסתדרות המורים הוא מהאירועים בעלי המשמעות הגדולה ביותר על הקצאת התקציב, ובהתאם משמעותו ניכרת גם על היכולת של הממשלה לקבוע את סדרי העדיפויות בתקופת כהונתה, אך גם בתקופת הממשלות הבאות". עוד נכתב כי "ממשלה יוצאת, ככל ממשלה, נדרשת לפעול בסבירות ובמידתיות, ואולם מרחב הפעולה ואופן הפעלת סמכויות של ממשלה זו, כמו גם של העומד בראשה ושל חבריה, שונים משל ממשלה רגילה".
לקריאת בקשת המדינה - לחצו כאן
בפרקליטות הוסיפו כי "הנחיות היועצת המשפטית לממשלה, החוק, ההלכה הפסוקה והספרות מעלים כי על הממשלה היוצאת להימנע ככל הניתן מקבלת החלטות בלתי-הפיכות, בעלות משמעות רחבת-היקף, העלולות לכבול את ידיה של ממשלה עתידית שתחל לפעול לאחר הבחירות, ועשויה לשאוף להעדפות תקציביות משלה". עוד ציינו כי "על יסוד הדברים האמורים בבקשה זו, מתבקש בית הדין נכבד זה ליתן צו מניעה נגד השביתה הצפויה לפרוץ ב-1 בספטמבר. זאת, משכל תכליתה תהא לכפות על ממשלה יוצאת לעשות מעשה שעומד בניגוד לחובות האיפוק והריסון שבהן היא מחויבת בתקופת בחירות, מעשה שתהיה לו השלכות תקציביות מרחיקות לכת וכבילה של הממשלה החדשה, ואשר חלילה עלול להיות נגוע בשיקולי בחירות".
הצוותים של הסתדרות המורים ומשרד האוצר ישבו אתמול משעות הבוקר להמשך המשא ומתן, שהצפי היה כי יימשך לתוך הלילה. אמש טענו הצדדים כי "הפערים גדולים" - ועדיין לא ברור האם ב-1 בספטמבר ייפתחו שערי בתי הספר והתלמידים יחזרו אל ספסל הלימודים.
בהסתדרות המורים מבהירים כי אם לא יושג הסכם עד יום חמישי - תהיה שביתה. האווירה בשיחות, כך אומרים באוצר ובהסתדרות המורים, "טובה", והם ממשיכים בדיונים, אך אפשרות השביתה עדיין על הפרק. גורמים באוצר פנו ביום שני כמה פעמים לפרקליטות כדי לבדוק מה עם הכנת הצווים, וקיבלו תשובה שהם בעבודה - והתחושה במשרד היא שהקצב האיטי נובע ממסרים מצד לשכת רה"מ או שר המשפטים שעומד בראש מפלגתה של שרת החינוך, גדעון סער. מלשכתו של שר המשפטים נמסר כי מדובר ב"פייק ניוז".
לצד זאת, גם בהנהגת ההורים הארצית ביקשו להצטרף אתמול לבקשה של התאחדות התעשיינים, אך בכל מקרה הצדדים לא נחשבים למעסיקים של המורים ובקשתם ככל הנראה תידחה. נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר אמר בתגובה לתשובת המדינה כי "ממשלת ישראל שמה סוף לסחטנות של הסתדרות המורים, שמונעת את הרפורמות הנדרשות במערכת החינוך".
בכירה בהסתדרות המורים: המו"מ אינטנסיבי, שואפים להסדירו
(צילום: שמוליק דודפור)
סגנית מזכ"לית הסתדרות המורים, עדנה דוד, התקשתה הבוקר באולפן ynet להעריך אם הצדדים אכן יגיעו להסכם. "יש עדיין נקודות במחלוקת", אמרה ביחס לטענות שהפערים צומצמו משמעותית. "אנחנו לא מוציאים פרטים מתוך המו"מ, אבל בהחלט אפשר להגיד שהוא בעיצומו. אנחנו באים בידיים נקיות ובנפש חפצה. המו"מ אינטנסיבי מאוד ואנחנו שואפים להסדיר אותו".
לדבריה, "יש הרבה רצון טוב ושאיפה לפתוח את שנת הלימודים, ולתת לעובדי ועובדות ההוראה את ההסכם שהם כל כך מייחלים לו. אנחנו כבר תשעה חודשים בתהליך לקראת הסכם, והרבה פעמים הייתה תחושה קשה שמתייחסים לנשות החינוך כאל בייביסטר. התגמול הוא לא תגמול הוגן וראוי שאפשר לחיות ממנו בכבוד, והוא בטח לא שווה להשקעה הנדרשת בתפקיד".
גם ביום ראשון וביום שני ישבו צוותי המשא ומתן במשך יותר מעשר שעות בניסיון להגיע להסכם, אך למרות האופטימיות הדגישו שני הצדדים כי עדיין ישנם פערים. באוצר מקווים שראש הממשלה יאיר לפיד לא יכפה עליהם ויתורים מהותיים, משום שלטענתם משמעות הדבר היא החמצת ההזדמנות לשיפור ולתיקון מערכת החינוך. "ההנחיה של השר ליברמן היא לא להתקפל ולא לוותר", אמרו באוצר.
אחד הפתרונות שנבחנים הוא שהסכם עם המורים יתאפשר אחרי קיצוץ רוחבי בתקציבי שאר המשרדים, שיאפשר את מימון הפער עם המורים שעומד על כ-800 מיליון שקלים. המשמעות של מהלך כזה היא שכל המשרדים כולל משרד הביטחון וגם משרד החינוך עצמו יספגו שיעור קיצוץ אחיד בתקציב שנותר להם עד סוף 2022. המהלך אפשרי מבחינה משפטית שכן למעשה התקציב כולו לא יוגדל ולכן לא תהיה בעיה של "כלכלת בחירות".
פורסם לראשונה: 18:41, 30.08.22
