"חוק בן גביר": היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה אתמול (רביעי) את תגובתה לעתירות לבג"ץ בעניין חוקתיות התיקון לפקודת המשטרה. בהתייחס להצעת החוק שנועדה להכפיף סמכויות נרחבות לשר הממונה איתמר בן גביר על המשטרה, ציינה בהרב-מיארה: "מתעורר חשש כבד מפני אפשרות של הפעלת שיקולים זרים בעת שימוש בכוח המשטרתי, מפני פוליטיזציה של המשטרה ובעיקר מפני פגיעה בזכויות הפרט".
השר בן גביר מסר בתגובה: "הניסיון של היועצת המשפטית לממשלה להוכיח כי היא אינה מפריעה לעבודת הממשלה וכביכול מנסה 'לסייע' לשרים להגשים את מדיניותם, כאשר בפועל היא מנסה לעקר מתוכן את התיקון הנדרש לפקודת המשטרה ולסרס את עבודת השר - מוכיח היטב כמה נדרשת רפורמה עמוקה ויסודית במערכת המשפט, ובייחוד בתפקידה של היועמ"שית: תפקידה הוא לייעץ, ותפקידה של שרי הממשלה הוא לקבוע את המדיניות ולקבל את ההחלטות".
הוא אמר עוד: "התיקון לפקודת המשטרה הוא חשוב וקריטי, ומטרתו לתקן לקונה של שנים בחוק, ולהסדיר את מעמדו של השר מול משטרת ישראל כפי שזה אמור להיות במדינה דמוקרטית".
את התיקון להצעת החוק יזם השר לביטחון לאומי בן גביר בעצמו עוד בטרם השבעת הממשלה, אך בהמשך הוא פוצל בשל מורכבותו ועקב הטענות שהנוסח המקורי יוביל לפגיעה בעצמאות המשטרה. על התיקון הנוכחי חתום חבר מפלגתו של בן גביר לעוצמה יהודית, ח"כ צביקה פוגל.
"תנאי יסוד במדינה דמוקרטית"
בתגובה של היועצת המשפטית לממשלה לעתירות בעניין חוקתיות התיקון לפקודת המשטרה, צוין כי "חובתה של המשטרה להפעיל את סמכויותיה באופן מקצועי, שוויוני וא-פוליטי היא תנאי יסוד במדינה דמוקרטית וערובה הכרחית להגנה על זכויות הפרט.
"עוד קודם לתיקון הפקודה, היה ברור כי בסמכותו של השר הממונה על המשטרה לקבוע מדיניות כללית לפעילותה. התיקון לחוק התייחס לסמכויות השר באופן עמום, מבלי שנקבעו מנגנונים מאזנים שיבטיחו את עצמאותה המקצועית של המשטרה".
למרות החשש מפוליטיזציה של המשטרה, קובעת בהרב-מיארה כי "ככל שתינתן להוראות התיקון העמומות פרשנות שתבטיח את העיקרון שלפיו משטרת ישראל פועלת באופן מקצועי, חף משיקולים זרים, בלא התערבות פוליטית באופן הפעלת הכוח - יעמוד התיקון באמות המידה החוקתיות הנדרשות וניתן להימנע מביטולו".
במקביל, בהרב-מיארה עדכנה את בג"ץ כי היא מאפשרת לשר בן גביר להגיש בנפרד את תגובתו לעתירות.
מאי 2023: בן גביר מציג תוכניות לחיזוק המשטרה: ״שומר חומות 2 בפתח״
(צילום: גיל יוחנן )
התיקון לפקודה עוסק ביחסים בין המשטרה לשר הממונה, אבל בגלל שהמשטרה חייבת להיות א-פוליטית במדינה דמוקרטית כשהיא מפעילה כוח, השר יכול להפעיל מדיניות כללית בלבד. במשך שנים היה ברור שהשר מתווה מדיניות כזו, אבל בשלב מסוים עיגנו את הנושא בתיקונים לחוק שזה בסמכותו. התיקון לחוק של הממשלה לא התייחס לדעת הייעוץ למנגנונים המקצועיים שיאזנו את סמכותו.
ועדות שונות שעסקו בעבר בנושא אמרו שהשר יכול לקבוע מדיניות, אבל אסור לו להתערב בהפעלת הכוח ושעל המשטרה להיות ממלכתית. נושאים אלה לא נכנסו לתיקון להצעת החוק, ולכן סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי נוצר בכך חוסר איזון. החשש הוא שניסוח כללי עמום של החוק יעניק פרשנות שתאפשר פוליטיזציה של המשטרה.
לכן מבקשת היועצת המשפטית לממשלה מבג"ץ לפרסם פסיקה מחייבת שתפרש את החוק בכל אחד מסעיפיו, ושתבהיר בכל סעיף שתישמר עצמאות המשטרה כי זה הבסיס לחברה דמוקרטית - לסגור את הפרצות החוק. זאת הסיבה שבהרב-מיארה מבקשת לא לפסול את החוק אלא לתת לו פרשנות משפטית מחייבת. אם לא ניתן לעשות כן, מבחינה החוק לא חוקתי וצריך לפסול אותו.
בהרב-מיארה מפרטת גם בתגובתה לעתירות כיצד ניתן לאזן כל סעיף שתוקן - למשל שהשר יתווה מדיניות כללית בלבד, חייב יהיה להיוועץ עם גורמי המקצוע, כלומר המשטרה, ואם יסטה מהמלצות המשטרה - הוא צריך לתת לכך נימוקים כבדי משקל, להבדיל בין עקרונות כלליים של מדיניות לבין ניסיונות להשפעה על אירועים קונקרטיים.
מהתנועה לאיכות השלטון, שנמנית עם העותרים נגד תיקון פקודת המשטרה, נמסר: "היועצת המשפטית בתגובתה עמדה על הבעייתיות הרבה שבחוק, ובסמכויות המוגזמות שהוא מעניק לשר לביטחון לאומי. נגמרו הימים שהממשלה מעבירה חוקים הזויים שמערערים את הבסיס הדמוקרטי של מדינת ישראל. אנו לא נגיש את הלחי השנייה, ונילחם בכל כוחנו נגד החקיקה האנטי-דמוקרטית הזאת. בבית המשפט וברחוב".
פורסם לראשונה: 22:40, 31.05.23
