המועצה הציבורית להגנת הפרטיות פנתה לשרים בממשלה וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ודרשה להקים ועדת חקירה ממשלתית בראשות שופט לבדיקת השימוש המשטרתי בתוכנת NSO לצורך פריצה לטלפונים של אזרחים, שנחשף בכלכליסט. "אין צורך להכביר במילים על חומרת הדברים והשלכותיהם אם הם יתבררו כנכונים", מסרה המועצה במכתבה.
מאז חשיפת הפרשה הודיעו כמה גופים, ובהם מבקר המדינה והיועמ"ש, שיבדקו את ממצאי התחקיר - אך המועצה דורשת ועדה שתקבל סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית. "העננה המרחפת על פעולות משטרת ישראל מחייבת בדיקה מעמיקה, מהירה ובלתי תלויה של כל הגורמים הקשורים לפעילות זו של המשטרה", נמסר מהמועצה. "מובן שלא ניתן להסתפק בתחקיר פנימי של המשטרה נוכח הטענות החמורות. לטעמנו, הדרך היעילה והראויה ביותר היא הקמת ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט בדימוס עם סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית".
בפתח המכתב, שנשלח לשר המשפטים גדעון סער, השר לביטחון הפנים עמר בר-לב, יו"ר ועדת חוקה ומשפט גלעד קריב, המפכ"ל יעקב שבתאי, מנהל בתי המשפט יגאל מרזה וראש הרשות להגנת הפרטיות עו"ד גלעד סממה, הביע המועצה דאגה מחשיפת כלכליסט. "תפקידה של משטרת ישראל כשומרת החוק והסדר הציבורי, מחייב בראש ובראשונה אותה עצמה", נכתב. "הפער בין הפרטים הרבים המובאים בתחקיר העיתונאי לבין תגובתה המתפתחת והמעורפלת של המשטרה מעורר דאגה רבה, ומחייב חקירה מעמיקה ובלתי תלויה".
"מציאות שבה המשטרה, לכאורה, הפעילה תוכנות ריגול נגד אזרחים בשלב איסוף המודיעין ללא כל צו שיפוטי, עוד טרם פתיחה בחקירה, ורק בהמשך פנתה לבית המשפט לקבל צווי האזנות סתר בדיעבד - היא מציאות שאיננו יכולים לתאר שהתרחשה במדינת ישראל", נכתב עוד. "ככל שהפרטים הללו נכונים, יש בכך רמיסה גסה של כל עקרונות שלטון החוק והגנת הפרטיות. כך לא פועלת משטרה במשטר דמוקרטי".
ראש מחלקת חקירות במשטרה מגיב על התחקיר
(צילום: גיל יוחנן, ירון ברנר)
המועצה מסרה שגם אם התקבל צו שיפוטי, עדיין מתעוררות שאלות משפטיות כבדות משקל בדבר סמכות המשטרה לבצע את ההאזנה באמצעות תוכנת ריגול "ששואבת" את כל תכולת הטלפון החכם, כולל תוכן הקודם למועד ההאזנה, וכן יכולות טכנולוגיות לצלם בזמן אמת את הידע ולהאזין לכל הסובבים אותו. "בוודאי שעולות שאלות ביחס למידתיות הפגיעה בזכות לפרטיות וזכויות אחרות כתוצאה מהשימוש בתוכנה", נכתב. "עוד עולה חשש כי בבקשות למתן האזנות סתר לא ניתן גילוי נאות לשופטים אודות דרך ההאזנה, באמצעות תוכנת ריגול".
עו״ד אורית פודמסקי, יו"ר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות, אמרה הערב ל-ynet כי "זה הנושא שעליו אנחנו מופקדים ואותו אנחנו בודקים. אם הפרסומים נכונים הם דורשים בדיקה. אנחנו לא מתכוונים להגיד שאין צורך במשטרה חזקה אבל יש חוקים וצריכים לשמור עליהם. ככל שהמשטרה לא פעלה על פי הסמכויות המוקנות לה בחוק, הדבר מצריך בדיקה מעמיקה ותיקון".
לדבריה, "סמכויות המשטרה נקבעו בחוק לצורך ביצוע חקירות וככל שהן לא מספיקות בעידן הדיגיטלי ייתכן ויש מקום לתיקון החוק. אבל המשטרה היא הראשונה שמחויבת לשמור על החוק ולא לסטות ממנו. הגופים המופקדים צריכים לבדוק מה קרה. אנחנו כמועצה הצענו ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט בדימוס לבדיקת הטענות. בדיקה כזו יכולה להתקיים במקביל ובנוסף לכל הבדיקות האחרות של הגופים האחרים שיבדקו את הנושא".
המועצה הציבורית להגנת הפרטיות היא גוף סטטוטורי, המתמנה על ידי שר המשפטים כדי לייעץ לו, לרשות להגנת הפרטיות ולגורמי ממשל שונים בקשר עם ההגנה על הפרטיות בחקיקה ורגולציה.
תחקיר כלכליסט חשף, בין היתר, כי חטיבת הסייבר סיגינט של המשטרה מסמנת אזרחים ישראלים כיעדי מודיעין ("מטרות") ובונה עליהם פרופילים על בסיס שימוש בתוכנת פגסוס של NSO. הפרופילים שנבנים בסיגינט כוללים מידע אינטימי רגיש, שהושג בפריצה והשתלטות על מכשירי הטלפון הניידים של הנעקבים. הפרופילים הללו, בצורה של מצגות מודפסות או קובצי מחשב, נשמרים לעיתים בקלסרי היחידה או במחשבים עם שם היעד, ולא תמיד נמחקים. מאחורי המילים הטכניות הללו מסתתרים סיפורי מעקב מצמררים אחרי אנשים בשר ודם, עם שם וזהות. אנשים שאי אפשר היה להעלות על הדעת שיהפכו למושאי מעקב במדינה דמוקרטית.
כך למשל, אתמול נחשף כי המשטרה שתלה תוכנת מעקב בטלפון של פעיל חברתי, גילתה שהוא משתמש באפליקציית "גריינדר" להיכרויות בין גברים על אף שהוא נשוי לאישה, ובמסמכים פנימיים נכתב: "הולך עם גברים ככל הנראה, בזמן שהוא נשוי – מנוף לחקירה, להכין חיסיון, להגיד ליחידה להכין צו האזנות".
