פרקליטות המדינה הגישה היום (ב') את "החשבון" לשלמה פילבר בגין עדותו בתיק 4000, שלא תאמה, לעמדת הפרקליטות, את התחייבותו בהסכם עד המדינה שנחתם עימו. זמן ארוך מדי ובלתי סביר עבר בין העדות של פילבר בחודש מרץ 2022 לבין ההחלטה הדרמטית היום של הפרקליטות לבטל את הסכם עד המדינה עימו.
הזרעים להחלטה מהיום נזרעו ביום 29.3.2022 כאשר במהלך עדותו של פילבר בבית המשפט, התובעת בתיק 4000, עו"ד יהודית תירוש, ביקשה לחקור את מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר כעד עוין. לעמדת הפרקליטות פילבר סטה בעדותו בבית המשפט מעדותו במשטרה – הגרסה עליה התחייב במסגרת הסכם עד המדינה. בפועל, נוכח ההצעה של הרכב השופטים כי המדינה תשקול לחזור בה מעבירות השוחד בתיק 4000, דומה שעדותו של פילבר לא סייעה, בלשון המעטה, להוכחת העובדות הנטענות בכתב האישום כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני הזוג איריס ושאול אלוביץ'.
פילבר, לפי כתב האישום, היה גורם מרכזי במסגרת מערכת יחסי "תן וקח" שנרקמה, כנטען, בין נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ'. נטען כי באמצעות פילבר הפעיל נתניהו את כוחו וסמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שאלוביץ' היה מעוניין בקידומם במשרד התקשורת.
"הדפדפת הצהובה"
בפועל בעדותו בבית המשפט פילבר הסכים פעמים רבות עם הסברים שונים שסיפקה ההגנה לראיות שונות, וכך סייע בכרסום האישומים בתיק 4000. כך למשל, אחת הראיות שהוצגו הייתה "הדפדפת הצהובה" בה כתב פילבר נקודות הקשורות לבזק. התביעה טענה כי מדובר בתיעוד אותנטי של "פגישת ההנחיה" בה נתניהו הנחה את פילבר להיטיב עם בזק.
ההגנה טענה כי המידע בדפדפת נכתב בכלל לקראת הפגישה עם נתניהו כהכנה לפגישה, ולכן אין בראיה זו כל עדות ל"פגישת ההנחיה". פילבר אימץ את ההסבר שהניחו בפניו הסנגורים כי לא ייתכן שמדובר בתיעוד פגישת ההנחיה, וגרם לקריסת הראיה. בסוגיות נוספות ומהותיות פילבר נתן פרשנות שונה לראיות, בדרך שמיטיבה עם ההגנה.
שני הצדדים צריכים לקיים את ההסכם, והפרת ההסכם על-ידי אחד הצדדים יכולה להוביל לביטול ההסכם. פליבר התחייב לעמוד מאחורי הגרסה שמסר במשטרה, ואילו הפרקליטות התחייבה שלא להגיש כנגדו כתב אישום בתיק 4000
השאלה היא כיצד יכולה הפרקליטות לבטל את הסכם עד המדינה ומה משמעות הדברים? הסכם עד מדינה הוא חוזה לכל דבר ועניין. שני הצדדים צריכים לקיים את ההסכם, והפרת ההסכם על-ידי אחד הצדדים יכולה להוביל לביטול ההסכם. פליבר התחייב לעמוד מאחורי הגרסה שמסר במשטרה, ואילו הפרקליטות התחייבה שלא להגיש כנגדו כתב אישום בתיק 4000.
בהתאם להנחיות היועצת המשפטית לממשלה, אמת המידה לביטול הסכם עד מדינה קשורה לעוצמת ההפרה של ההסכם: "יש להבחין בין מקרה בו הפרת ההסכם מסכלת את תכליתו (למשל, כאשר עד המדינה אינו ממלא אחר התחייבותו להעיד נגד שותפיו, מוסר הודעה או עדות כוזבת או שונה באופן מהותי מגרסה קודמת שמסר במסגרת התחייבותו להעיד אמת) שאז, ככלל, קיים אינטרס ציבורי בביטול ההסכם, ובין הפרה של התחייבות אחרת שנכללה בהסכם, כגון התחייבות שלא לבצע עבירות במהלך המשפט".
לפני מספר שנים ביטלה הפרקליטות הסכם עד מדינה בשל שינוי מהותי בגרסה של העד, שהביא לכך שהמדינה החליטה שראוי להגיע לעסקאות טיעון עם נאשמים נגדם היה אמור העד להעיד. עד המדינה עתר לבג"ץ בדרישה כי לא יבוטל ההסכם, שכן לא מדובר בשינוי גרסה משמעותי המצדיק סנקציה כה חמורה של ביטול ההסכם.
בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי ביטול ההסכם הוא כדין, ובתוך כך נקבע מבחן איכותי לבחינת הפרת הסכם עד מדינה. כך למשל, הפרה שיש בה כדי לערער את אמינותו של העד בעיני בית המשפט תיחשב כהפרה מהותית שיש בכוחה להוביל לביטול ההסכם.
כפי הנראה, בעניינו של פילבר הגיעו גורמי הפרקליטות למסקנה כי ההפרה מצידו הייתה מהותית, והגרסה שנתן בבית המשפט ערערה את האישומים, שהתבססו, בין היתר, על עדותו במשטרה במסגרת ההסכם.
כעת ייערך לפילבר שימוע במסגרתו יוכל לנסות לשכנע את הפרקליטות שלא לבטל את ההסכם. הוא יוכל אף לעתור בהמשך לבג"ץ כנגד ההחלטה, אך אם הסכם עד המדינה יבוטל באופן סופי, תוכל הפרקליטות לפעול להגשת כתב אישום כנגד שלמה פילבר בגין עבירה של מרמה והפרת אמונים בתיק 4000.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet, מומחה למשפט חוקתי ומינהלי באוניברסיטת רייכמן