ההפגנות הסוערות של מתנגדי המהפכה המשפטית, שאיימו על קיום ממשלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, סייעו לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לקבל את הסכמתו של נתניהו להקמת משמר לאומי שיפעל תחתיו. בתמורה הסכים בן גביר לדחיית החקיקה שעליה הכריז ראש הממשלה אמש (שני).
ההתחייבות של נתניהו גררה ביקורת חריפה במשטרה, שבה מתנגדים לכך שזרוע מבצעית תפעל ישירות תחת השר לביטחון לאומי. בכירים במשטרה אמרו על המהלך כי "אין סיכוי שהמשמר הלאומי יופקע ממג"ב ויעבור לעבוד ישירות תחת השר כעוד זרוע שמקבילה למשטרה ולא תחת פיקוד המפכ"ל". אחרים ציינו כי יש להמתין כדי להבין מה יקרה בפועל: "נחכה ונראה, אצל בן גביר תמיד זה מתחיל בהצהרות בומבסטיות ואחרי שהעשן מתפזר המציאות שונה בהרבה".
מה סוכם בדיוק בין נתניהו לבין בן גביר?
במסמך שעליו חתמו נתניהו ובן גביר נכתב: "ראש הממשלה והשר לביטחון לאומי סיכמו כי בישיבת הממשלה ביום א' הקרוב תעלה בממשלה הצעת מחליטים להקמת משמר לאומי, תחת המשרד לביטחון לאומי, ויבוצעו תיקוני חקיקה הנדרשים להקמתו".
"כך או כך נביא רפורמה שתחזיר את האיזון שאבד בין הרשויות" - נאום נתניהו אמש
(צילום: לע''מ)
המשמר הלאומי הוקם ביוני 2022 בממשלת נפתלי בנט כשעמר בר-לב כיהן כשר לביטחון פנים. לפי דרישתו של בן גביר, הוא יעבור לפיקודו של המשרד לביטחון לאומי - ולא יהיה תחת המשטרה או מג"ב. המשמעות היא שבן גביר יפקד באופן ישיר על הגוף שיוקם כזרוע נוספת במשרדו, שלא כפופה למפכ"ל או למפקד מג"ב, אלא פועלת במקביל אליהם.
מי יפקד על המשמר הלאומי ומי יממן אותו?
רק לפני שבועיים אמר מפכ"ל המשטרה רב-ניצב קובי שבתאי בנאום ההתנצלות שלו בפני מפקד משטרת מחוז תל אביב ניצב עמי אשד, כי "למשטרת ישראל יש מפקד אחד, מפכ"ל אחד". בנאום שנשא השר בן גביר לאחר שנכנס לתפקידו במשרד, כשלצידו המפכ"ל, הוא הציג את היעד להקים משמר לאומי אך הדגיש כי הוא יפעל תחת פיקודו של שבתאי.
לצד השאלה תחת מי יפעל המשמר הלאומי נמצאת גם סוגיית מימון הפרויקט הנאמד במאות מיליוני שקלים. כיום, במסגרת ספר התקציב שהונח על שולחנה של הכנסת, עומדת התוספת למשרד בשנתיים הקרובות על כשלושה מיליארד שקלים. תוספת זו לא תאפשר גיוס של כוח אדם ומימון משאבים טכנולוגיים להקמת גוף שייעודו להגביר את המשילות והביטחון בכל רחבי הארץ. בסביבת השר בן גביר טענו: "נקבל תשעה מיליארד שקלים כפי שראש הממשלה ושר האוצר הבטיחו וחתמו. יהיה כסף להעלאות שכר ולמשמר לאומי".
מהו המשמר הלאומי?
המשמר הלאומי הוא גוף של משטרת ישראל שהוקם על בסיס לוחמי משמר הגבול לפני כתשעה חודשים, כזרוע ארצית תחת מפקד מג"ב שנמצא תחת פיקודו של המפכ"ל שבתאי, בעקבות הפרעות במבצע "שומר החומות" במאי 2021. מדובר בכוח שיטור שאותו ניתן להזניק במהרה לאירועי אלימות אזרחיים במוקדים שונים ברחבי הארץ. בין היתר הוא יהיה אמון על שמירה על הצירים, אבטחת השטחים הפתוחים, עזרה לכוחות הסדירים בערים המעורבות והגנה מפני פשיעה חקלאית.
העומד בראש המשמר כיום הוא תת-ניצב מאיר אליהו, תחתיו מפקד החטיבה הטקטית נצ"מ ירון דהן ומפקד החטיבה לביטחון פנים ניצב-משנ שלומי יוסף. הוא מונה כ-900 לוחמים וצפוי להוסיף לשורותיו בשנים הקרובות מאות לוחמים. בחטיבה הטקטית משרתים כ-500 לוחמים בתשע יחידות, בהן מסתערבים, לחימה בטרור, לחימה בפשיעה, בילוש, אופנועים, כלבנים, רחפנים, טרקטורונים ואמצעים טכנולוגיים מיוחדים ובחטיבה לביטחון פנים משרתים כ-350 לוחמים וקצינים.
ביום שישי האחרון התלווינו לנצ"מ דהן, שקיבל את הפיקוד על גזרת שער שכם שדרכו נכנסים מדי יום עשרות אלפי מתפללים מוסלמים להר הבית והוא סיפר לנו על כך שישנם 120 לוחמים נוספים שנמצאים בהכשרה כעת.
מהן מטרות המשמר ומי מרכיב אותו?
כאמור, המשטרה "נתפסה לא מוכנה" ב"שומר החומות" ובלי כוחות שידעו לתת מענה להפרות סדר רב-זירתיות, ולכן הוחלט על הקמת המשמר הלאומי שיהיה זרוע ארצית שמתמחה בטיפול בהפרות סדר, בלחימה בפשיעה הקשה ובלחימה בטרור, ושתקבל את כל האמצעים הטכנולוגיים לטובת המשימות הדרושות.
לפי התוכנית, שהוכנה כאמור בכהונת השר לשעבר בר לב, משמר הגבול והמשמר הלאומי יורכבו משלושה סוגי כוחות: כוח סדיר וקבע של מג"ב ושני כוחות מתנדבי מילואים.
הכוח הסדיר והקבע של מג"ב גדל במהלך השנה האחרונה בהיקף חסר תקדים של מאות לוחמים. בכוח המילואים של מג"ב ישנן 20 פלוגות לחימה, שבכל אחת מהן משרתים כ-70 לוחמי מילואים וקצינים. להן, יתווספו בשנים הקרובות כ-26 פלוגות, בהן שמונה כבר בתהליך הקמה, והן יצוידו באמצעים מתקדמים לאחר שב"שומר החומות" התברר שהן מצוידות חלקית בלבד.
הקמת כוח המילואים יתבצע בשלושה שלבים תוך כשנתיים: הקמת כוח מתנדבים במסגרת המשמר הלאומי, "המתמיד", שמורכב כיום מ-8,000 מתנדבים בפריפריה, אליו הצטרפו עוד כ-1,500 מתנדבים בשנים 2022-2023.
בנוסף, הוחלט כי יוקם כוח מתנדבים חדש ומיומן הנקרא "פלוגות חוד", שיורכב מ-1,000 לוחמי מילואים עד סוף 2022, ויכפיל עצמו ל-2,000 לוחמים ב-2023. לוחמי הפלחו"ד יאומנו להתמודדות עם הפרות סדר בתרחישי חירום, הם יחזיקו בבתיהם ציוד ויהיו זמינים להקפצות באופן מיידי.
כמו כן, יתוגבר המשמר האזרחי של המשטרה הכחולה בעוד כ-3,500 מתנדבים לתחנות הקיימות, מתוך מטרה להרחיב את הנוכחות ברחובות ולחזק את תחושת הביטחון היומיומית של האזרחים.
"מיליציה פרטית לצרכים פוליטיים"
לצד התגובות מצד בכירים במשטרה על המהלך, המפכ"ל לשעבר משה קראדי מתח ביקורת חריפה ואמר כי "בן גביר הקים מיליציה פרטית לצרכיו הפוליטיים. הוא מפרק את הדמוקרטיה הישראלית".
באגודה לזכויות האזרח אמרו: "המשמר הלאומי שאליו התחייב נתניהו הוא מיליציה פרטית חמושה שתהיה כפופה ישירות לבן גביר. כוח כזה בידיו הוא פגיעה בטוחה בזכויות ערבים. תוספת חדשה ומסוכנת בהפיכה המשטרית שאנחנו בעיצומה".
באופוזיציה זעמו על ההסכם. ח"כ אפרת רייטן ממפלגת העבודה כתבה בטוויטר: "אתמול ראש הממשלה פיטר את שר הביטחון, והיום הוא מקים צבא פרטי לבן גביר. ומה יעשה ה'משמר הלאומי'? אחראי על פיזור הפגנות? נתניהו מוכר את ביטחון ישראל וביטחון הפנים של כולנו רק בשביל הישרדותו הפוליטית. המאבק חייב להימשך".
לאחר הביקורות כתב בן גביר בטוויטר: "הרפורמה תעבור. המשמר הלאומי יוקם. התקציב שדרשתי למשרד לביטחון לאומי יעבור במלואו. אף אחד לא יפחיד אותנו. אף אחד לא יצליח לשנות את הכרעת העם. חזרו אחרי: ד-מו-קר-טיה!".
