יובל, בתו של ברק לופן ז"ל, שנרצח בפיגוע הירי ברחוב דיזנגוף בתל אביב לפני כחמישה חודשים, עולה היום (חמישי) לכיתה א'. "היא שאלה 'אמא, רק את תלווי אותי לכיתה א'?' עניתי שאמא איתה כל הזמן והרוח והגב של אבא מאחוריה. ברק ממש התרגש שהיא עולה לבית ספר וחיכה ללמד אותה ולשבת איתה על שיעורי בית. היינו צוות והוא חסר כל כך", סיפרה האם דנה.
ב-7 באפריל השנה ברק (35) מגבעת שמואל, ספורטאי מצטיין ומאמן בתחום חתירת קיאקים, יצא מהבית בערב יום חמישי לחגיגות יום הולדת של חברו בפאב ה"אילקה" בתל אביב. זו הייתה תקופה של גל טרור בישראל. אחרי פיגועים קטלניים בירושלים, באר שבע, בני ברק וחדרה, הייתה רגיעה של שבועיים והיה נדמה שהאיום על תל אביב מאחורינו. אך לא כך היה. באותו ערב מחבל פלסטיני צעד על רחוב דיזינגוף ופתח בירי לעבר המבלים בפאב. המחבל ברח מזירת הפיגוע, ונתפס למחרת לפנות בוקר ביפו. באותו הלילה נרצחו חברי הילדות תומר מורד ואיתם מגיני. ברק לופן נפצע אנושות ופונה לבית החולים איכילוב. בתום שעות ארוכות שהצוות הרפואי נלחם על חייו, ברק נפטר בבית החולים והיה הנרצח השלישי בפיגוע.
מדי שנה ב-1 בספטמבר ברק היה לוקח את בנותיו יובל ועמית לגן, בזמן שדנה קיבלה את התלמידים בבית הספר שהיא עובדת בו כיועצת חינוכית. השנה, לראשונה מאז הטרגדיה שפקדה את המשפחה, הוא לא יהיה ברגע המרגש שבו יובל, בתו הבכורה, תעלה לכיתה א'. "עברו כמעט חמישה חודשים, אבל זה מרגיש שעבר הרבה יותר. דור הבן הקטן שלנו התחיל ללכת, בשבוע שעבר חגגנו יום הולדת 4 לעמית ועכשיו יובל עולה לכיתה א' וברק לא פה כדי לראות את זה. החוסר שלו מורגש כל יום", סיפרה אשתו דנה פאר לופן.
"היינו צוות - לב אחד"
מאז הפיגוע דנה מנסה למלא גם את המקום של ברק בתא המשפחתי שלהם ולתת לשלושת ילדיה כמה שיותר רגעים של שמחה ואושר לצד הזיכרון והערכים שהשאיר אבא. "היינו צוות ולב אחד, וזה גם מה שהילדים הרגישו בבית - מה זו חברות, מה זו זוגיות, איך מדברים אחד לשני. אנחנו רוצים להמשיך ולציין כל אירוע בעיקר עבור הילדים - לשמר את המקום השמח, החי והנוכח פה. אני יודעת שזה היה ברק, זה החלק החי שבו שאני חייבת להמשיך", אמרה.
דנה זוכרת היטב את אותו לילה נורא: "ראיתי תוכנית מוקלטת בטלוויזיה עם יובל ולא ראיתי שהיה פיגוע. חבר שלו התקשר ושאל אותי אם ברק בבית ואמר שהיה פיגוע בתל אביב. הוא שאל 'לאן ברק נסע?', עניתי: 'לאילקה'. אני זוכרת שהוא לא ענה ואיבדתי את זה לגמרי. נסענו לאיכילוב, התקשרתי בדרך 200 פעם עד שענתה לי עובדת סוציאלית מבית החולים, ופשוט אמרתי לה 'אני לא מאמינה שאני אלמנה עם שלושה ילדים', ידעתי שאם הוא בחיים הוא היה מוצא דרך לדבר איתנו", היא שחזרה.
אחרי שעות שניסו להציל את חייו, ברק נפטר בבית החולים ודנה בישרה לבנות את הבשורה המרה. "אמרתי ליובל שאבא נפטר ומאז המבט שלה פשוט השתנה, היא כאילו איבדה מהילדותיות ומהתמימות שבה. הבנות הולכות לבתים של חברות שלהן שיש בהם שני הורים ולהן לא, אין להן אבא", סיפרה בכאב.
"אני כל הזמן אומרת ליובל שאבא גאה בה על הדרך וההתמודדות שלה", אמרה דנה, "נלווה אותה לכיתה א' - אני והסבים והסבתות שלה - ואני מאחלת לה שתהיה מאושרת ושמחה ותדע שאמא תמיד פה איתה". היא סיכמה: "הזמן לא עושה את שלו, זה כאב שהולך ומתעצם. לשמחתי ברק השאיר לנו מעטפת של חברים ואנחנו מקבלים בשמחה ואהבה הרבה עזרה. אנחנו מנסים להסתגל למשפחה חדשה, למציאות חדשה ולהתמקד בטוב שנשאר".
