הרצח של ראש ממשלת יפן לשעבר שינזו אבה, שנורה למוות בחודש שעבר על-ידי מתנקש, זעזע רבים במדינה האסייתית, שאינה מורגלת במעשים אלימים כאלה המופנים נגד הדרג הפוליטי הבכיר. אלא שפרטים חדשים שהתגלו בשבועות האחרונים על הרקע של הרוצח, איש חיל הים לשעבר טצויה ימגאמי בן ה-41, גורמים לרבים מהיפנים להרהר באחריות החברתית של המדינה והציבור ביפן לתהומות שאליהם הגיע לפני שיצא לבצע את הפשע: ימגאמי, כך התברר, גדל במשפחה אמידה ועתידו היה מבטיח, עד שאמו החליטה להעביר תרומות ענק ל"כנסיית האיחוד", ארגון דתי שנוי במחלוקת, וכך גרמה למשפחה לפשוט את הרגל והותירה את בנה עני, מוזנח ומלא זעם.
בעקבות הגילויים יש כעת ביפן מי שמביעים הבנה, ואפילו אהדה מסוימת, לימגאמי, ובמיוחד אמורים הדברים לגבי יפנים בני גילו, שעשויים להזדהות איתו בשל הסבל שחוו בשלושת העשורים האחרונים, שהיו עשורים מטלטלים חברתית וכלכלית עבור חלק מהציבור היפני. ברשתות החברתיות צצו בשבועות האחרונים הצעות לשלוח לימגאמי חבילות עם אוכל ודברים טובים כדי לעודד את רוחו, ויותר מ-7,000 בני אדם אף חתמו על עצומה הקוראת לתביעה לנהוג בו ביד רכה למרות הפשע שביצע.
ימגאמי עצמו הצהיר בחקירתו כי רצח את אבה, אחד הפוליטיקאים החזקים והשנויים במחלוקת בהיסטוריה המודרנית של יפן, בשל קשריו לארגון דתי כלשהו ששמו לא נחשף, אך לפי כל הדיווחים בתקשורת היפנית מדובר בארגון "כנסיית האיחוד". הכנסייה, ששמה הרשמי הוא "התאחדות המשפחה לשלום עולמי ולאחדות", הוקמה ב-1954 בדרום קוריאה על-ידי סון מיונג מון, שראה בעצמו "משיח" והתנגד בחריפות לקומוניזם, ובמרוצת השנים היא הפכה לארגון עולמי ורב זרועות המחזיק בבעלותו נכסים רבי ערך.
ל"כנסיית האיחוד" יש כ-10 מיליון מאמינים ברחבי העולם, כ-600 אלף מהם ביפן, והיא זכתה לפרסום בזכות החתונות ההמוניות שהיא נוהגת לערוך, ושבכל אחת מהן היא משיאה אלפי חתנים וכלות בעת ובעונה אחת. במסגרת הטקסים האלה נהוג לעתים קרובות לשדך חתן וכלה ממדינות שונות, לכאורה כדי ליצור עולם דתי רב-תרבותי. לאורך השנים התמודדה הכנסייה עם טענות כי מדובר למעשה בכת ועם תהיות בנוגע למקורות המימון שלה. היא דוחה את הביקורת הזו, וטוענת כי היא תנועה דתית לגיטימית.
כעת אומרים מומחים ביפן כי ההתנקשות באבה, ושנות הסבל שחווה ימגאמי לפני שביצע אותה, הפנו זרקור אל מצוקתם של אלפי בני אדם שכמו ימגאמי נולדו לחסידי הכנסייה וסבלו מהתעללות והזנחה. קימיאקי נישידה, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת רישו ומומחה לחקר כתות, אומר כי אלמלא ביצע ימגאמי את הפשע הנורא שמיוחס לו, הוא היה ראוי לאהדה רבה: "רבים אחרים סובלים גם הם בגלל האמונה של הוריהם".
קשירת הרצח לשמה של הכנסייה הובילה גם להשלכות פוליטיות משמעותיות עבור מפלגת השלטון של יפן, המפלגה הליברלית-דמוקרטית (LDP), שבמשך שנים תחזקה קשרים ידידותיים עם הכנסייה למרות המחלוקות והצרות המשפטיות הסובבות את הארגון. מאז ההתנקשות צנח שיעור התמיכה הציבורית בראש הממשלה הנוכחי, פומיו קישידה, והוא נאלץ לערוך שינויים בקבינט כדי "לטהר" אותו משרים שיש להם קשרים לכנסיית האיחוד. בשבוע שעבר גם התפטר ראש סוכנות המשטרה הלאומית של יפן, כהכרה באחריותו לכשלים שאפשרו את הרצח.
קיבלה כסף להאכיל את הילדים – ותרמה אותו לכנסייה
ימגאמי, שמוחזק כעת במעצר ויעבור הערכה פסיכיאטרית עד סוף נובמבר, הביע עוד לפני ההתנקשות את שנאתו לכנסייה, בפוסטים שפרסם ברשתות החברתיות. מאז שנות ה-80 הואשמה הכנסייה כי היא מגייסת חסידים באמצעות שיטות נכלוליות ושוטפת את מוחם כדי שיעבירו לה תרומות כספיות גדולות, ובדברים שכתב חיזק ימגאמי את הטענות הללו.
במכתב ששלח לבלוגר יפני יום לפני הרצח, ובציוצים שפרסם בטוויטר, כתב ימגאמי כי משפחתו וחייו נהרסו על-ידי הכנסייה בגלל התרומות הגדולות שהעניקה לה אמו. "כל שנות הנעורים שלי הלכו לאיבוד אחרי שאמי הצטרפה לכנסייה בשנות ה-90 ובזבזה כ-100 מיליון ין (375,000 דולרים)", כתב ימגאמי. "לא מוגזם לומר שמה שחוויתי בנעוריי המשיך לשבש את כל חיי לאחר מכן".
בשבועות האחרונים נחשף כי כשימגאמי היה בן ארבע בלבד התאבד אביו, שעבד כמנהל חברה שהקים סבו של ימגאמי מצד אמו. בשלב כלשהו בשנים שלאחר מכן התאבד גם אחיו של ימגאמי. אחרי שאמו הצטרפה לכנסייה והחלה לתרום לה סכומי כסף גדולים פשטה המשפחה את הרגל, וכך התנפצה תקוותו של ימגאמי ללמוד באוניברסיטה, תחנה חשובה ביותר בחיים היפניים. הוא הספיק לשרת שלוש שנים בצבא היפני, אבל בהמשך התגלגל בין עבודות פשוטות ולא רווחיות במיוחד, האחרונה שבהן עובד במפעל.
בראיונות לתקשורת סיפר דודו של ימגאמי כי בתוך חודשים אחדים בלבד מרגע שהצטרפה לכנסיית האיחוד תרמה אמו של הרוצח לכנסייה 60 מיליון ין (440,000 דולר). כשבסוף שנות ה-90 מת אביה, מי שייסד את החברה שבה עבד אביו המנוח של ימגאמי, מכרה האם נכסים של החברה ששוויים 40 מיליון ין (293,000 דולר), וב-2002 גרמה למשפחה לפשוט את הרגל. הדוד סיפר כי הוא עצמו נהג לתת לה כסף כדי שתקנה אוכל לילדיה ותשלם את שכר הלימוד שלהם, אך חדל מכך כשהתברר לו שגם את הכסף הזה היא תורמת לכנסייה.
עוד סיפר הדוד כי בשנת 2005, כשימגאמי ניסה להתאבד בזמן שאמו שהתה בטיול בדרום קוריאה, המקום שבו נוסדה כנסיית האיחוד, היא לא טרחה לחזור ליפן כששמעה על כך. עד כמה גדולה המחויבות של האם לכנסייה מעידים גם הדיווחים שלפיהם בשיחותיה עם התובעים היפנים אחרי רצח שינזו אבה היא אמרה להם שהיא מצטערת על הטרחה והצרות שנגרמו לכנסייה בעקבות הפשע שביצע בנה. הדוד העיד כי היא נראתה שבורה, אך נותרה חסידה של הארגון.
לפי דיווחים ביפן, את ציוציו בטוויטר נהג ימגאמי לפרסם תחת השם "סיילנט היל 333" (Silent Hill 333), ובאוקטובר 2019 הוא החל לכתוב שם על הכנסייה, על עברו הכואב ועל עניינים פוליטיים. בדצמבר של אותה שנה הוא כתב בציוץ כי סבו האשים את אמו בכל צרותיה של המשפחה – ואף ניסה לרצוח אותה. "הדבר המייאש ביותר הוא שסבא שלי צדק, אבל אני רציתי להאמין לאמא שלי", כתב אז.
תכנן לרצוח את מנהיגת הכנסייה: "אבה לא האויב האמיתי"
אחת הסיבות לכך שסיפור חייו של ימגאמי נגע לרבים מהיפנים היא שהוא נמנה עם בניו של מה שמכונה "הדור האבוד של יפן": הדור שהמשתייכים אליו נאלצו בין השאר להתמודד עם משרות קצרות-טווח בשכר נמוך, בעקבות התפוצצות הבועה הכלכלית של שנות ה-80. ימגאמי סיים את לימודיו בתיכון ב-1999, במהלך "עידן הקרח של התעסוקה" שפקד את המדינה אחרי התפוצצות הבועה.
אף שכלכלת יפן היא השלישית בגודלה בעולם, זה שלושה עשורים שהיא מתמודדת עם הצרות הכלכליות שנגרמו אז ועם השלכותיהן החברתיות. רבים מהיפנים שגדלו בשנים ההן לא נישאו מעולם, ומצאו עצמם תקועים בעבודות לא יציבות וסובלים מבידוד חברתי. כמה מהפשעים החמורים ביותר שפקדו את יפן בשנים האחרונות בוצעו על-ידי בני "הדור האבוד", שכמו ימגאמי סבלו גם הם מעבר משפחתי ותעסוקתי עגום. בין הפשעים האלה אפשר למנות את הטבח באזור הקניות הפופולרי אקיהברה שבטוקיו ב-2008, שבו נרצחו שבעה בני אדם, והצתת המשרדים של אולפני האנימציה "קיוטו" ב-2016, שבה נרצחו 36 בני אדם.
המקרה של ימגאמי הפנה זרקור גם אל התנאים שבהם חיים כיום ילדיהם של חסידי כנסיית האיחוד. מומחים טוענים כי רבים מהם מוזנחים ואינם זוכים לסיוע מספיק, בין השאר משום שהממשלה וגורמים רשמיים במערכת החינוך נוטים להימנע מלהתערב בעניין זה, בנימוק של רצון לכבד את חופש הדת. מאפומי אוסואי, פרופסור לפסיכולוגיה חברתית מאוניברסיטת ניגאטה סאיריו ומומחה לכתות, אומר: "אילו החברה שלנו הייתה מקדישה תשומת לב רבה יותר לבעיות הללו בעשורים האחרונים, ייתכן שההתנקשות שביצע ימגאמי הייתה נמנעת". יותר מ-55,000 בני אדם חתמו לאחרונה על עצומה הקוראת לספק הגנה משפטית לבני ובנות "הדור השני" של חסידי הכנסייה שאומרים שנכפה עליהם להצטרף אליה.
לא ברור לגמרי מה היה עומק הקשרים של ראש הממשלה לשעבר שינזו אבה עם כנסיית האיחוד, אך בסרטון מספטמבר 2021 הוא נשמע משבח אותה על פעילותה למען קידום השלום בחצי האי הקוריאני ועל התמקדותה בערכי המשפחה. פרופסור נישידה סבור כי ייתכן שהסרטון הזה הוא שהניע את ימגאמי לרצוח אותו.
לפי דיווחים ביפן, ימגאמי התוודה בפני המשטרה כי תחילה תכנן לרצוח את אשתו של מייסד כנסיית האיחוד, האק ג'ה האן מון, שהנהיגה את הכנסייה מאז מות בעלה ב-2012, אך עבר להתמקד באבה משום שהבין כי הסיכוי שתבקר ביפן בזמן מגפת הקורונה נמוך. במכתב שהותיר ימגאמי הוא כתב מפורשות: "אף שאני חש מרירות, אבה אינו האויב האמיתי שלי. הוא רק אחד מאוהדיה המשפיעים ביותר של הכנסייה. כבר איבדתי את היכולת לחשוב על המשמעויות הפוליטיות וההשלכות שמותו יביא".
ברחה מ"שטיפת המוח": "יכולה להבין את ימגאמי, גם חיי נהרסו"
ההתנקשות הסבה את תשומת הלב הציבורית לקשרים בין הכנסייה, שהגיעה ליפן ב-1964, לבין מפלגת ה-LDP, שאוחזת בשלטון שם כמעט ללא הפסקה מאז מלחמת העולם השנייה. חבר פרלמנט מטעם מפלגת השלטון, שיגהארו אאויאמה, העיד בחודש שעבר כי מנהיג אחת הסיעות ב-LDP הסביר לו פעם כי מצביעים המשתייכים לכנסייה יכולים לסייע למועמד שאין לו בסיס ארגוני מוצק דיו.
ראש השלוחה היפנית של כנסיית האיחוד, טומיהירו טנאקה, הכחיש שהארגון מתערב פוליטית בענייניה של מפלגה מסוימת, אך הודה כי הכנסייה פיתחה קשרים קרובים עם מחוקקים ממפלגת ה-LDP יותר מאשר עם מחוקקים ממפלגות אחרות, לדבריו משום שהארגון והמפלגה חולקים עמדה אנטי-קומוניסטית.
חברים ב"רשת עורכי הדין הארצית נגד מכירות רוחניות", ארגון שכבר עשרות שנים מגיש סיוע משפטי לאנשים שמנהלים סכסוכים כספיים עם הכנסייה, סיפרו בשבועות האחרונים כי לאורך השנים קיבלו 34 אלף תלונות על כסף שאנשים איבדו לטובת הארגון השנוי במחלוקת, וכי הסכום הכללי של הכסף האבוד מגיע ליותר מ-120 מיליארד ין (900 מיליון דולר). טנאקה מצדו האשים את עורכי הדין ואת התקשורת כי הם רודפים את חסידי הכנסייה.
בקרב מי שהשתייכו בעבר לארגון יש המביעים הזדהות מיוחדת עם ימגאמי. חסידה לשעבר בשנות ה-40 לחייה סיפרה לאחרונה במסיבת עיתונאים כי אמה הצטרפה לארגון כשהיא, הבת, למדה בתיכון, וכי לאחר מכן נכפה עליה ועל שתי אחיותיה להצטרף אליו גם כן. לדבריה, אחרי שני נישואים כושלים שארגנה עבורה הכנסייה היא התעוררה מ"שטיפת המוח", וב-2013 חזרה ליפן. "כקורבן מהדור השני, שחייה נהרסו על-ידי הכנסייה, אני יכולה להבין את כאבו של ימגאמי, למרות שמה שהוא עשה שגוי".