תיעוד שפרסמה איראן מתוך הכלא, לאחר מהומת הענק
(מתוך טוויטר)
שלטונות איראן הודיעו היום (ב') כי מניין ההרוגים באירועים שהתרחשו שלשום בכלא אווין בטהרן הוכפל מארבעה לשמונה. איראן, נזכיר, טוענת כי בכלא הידוע לשמצה, מסמלי הדיכוי הבולטים ביותר של משטר האייתוללות, פרצה שריפה בעקבות קטטה בין אסירים – והיא מדגישה כל העת שאין למהומה הזו קשר ל"מחאת החיג'אב" נגד המשטר. את הטענה דוחים ארגוני זכויות אדם המדווחים על הנעשה בהפגנות הנרחבות, אם כי לעת עתה גם לא הוצגו ראיות לקשר כלשהו למחאה.
בהודעה שפרסם משרד המשפטים האיראני נאמר כי ארבעת האסירים שמותם נקבע כעת נפגעו באורח קשה בשריפה ומתו מפצעיהם בבית החולים. לטענתו ארבעת האסירים הראשונים שנהרגו מתו משאיפת עשן. בהודעת המשרד הודגש כי כל האסירים ההרוגים הוחזקו באגף בכלא עבור עבריינים שהורשעו בעבירות שוד – עדות נוספות לניסיון המשטר להכחיש כל קשר בין המהומות בכלא לבין מחאת החיג'אב. דובר משרד החוץ בטהרן, נאסר כנעני, אף טען לקראת הצהריים כי השריפה בכלא הייתה יכולה לפרוץ בכל מדינה אחרת.
השריפה בכלא אווין פרצה ביום שבת בערב, ובתיעודים שהופצו ברשתות החברתיות נשמעו גם קולות ירי ופיצוצים עזים. לפי גרסת הרשויות האיראניות כמה אסירים שתוארו כ"בריונים" הציתו מתקן לאחסון בגדים בכלא, וקטטה פרצה ביניהם ובהמשך גם עימותים עם סוהרים שהתערבו. בסוכנות הידיעות האיראנית "פארס", שופרו של המשטר, דווח כי בזמן המהומות ניסו כמה מהאסירים לברוח מהכלא, אולם לא ברור מהדיווח אם המהומות פרצו כחלק מניסיון הבריחה או רק בחסותה. הודגש כי אף אחד מהם לא הצליח לברוח.
בערוץ הטלוויזיה "איראן אינטרנשיונל", שמשדר מלונדון ומזוהה עם מתנגדי המשטר האיראני, דווח מנגד כי כוחות הביטחון האיראניים פתחו באש חיה לעבר האסירים לאחר שהמהומות יצאו משליטה, וכי נורו יותר מ-200 כדורים. ארגון "המרכז לזכויות אדם באיראן", שמושבו בארה"ב ומקבל דיווחים מתוך איראן, דיווח כבר בערב המהומות כי האירוע שהתחולל בכלא היה "עימות מזוין". לפי הדיווחים במהלך המהומה הכבישים המובילים לכלא אווין נסגרו לתנועה, ובסרטון שהופץ ברשת נראו גם אנשי כוחות מיוחדים רכובים על אופנועים עושים את דרכם לכלא.
עד נוסף אמר כי במהלך המהומה נשמעו תושבים קוראים "מוות לחמינאי" מחלונות הבתים הסמוכים, כשכוונתם למנהיג העליון של איראן. ב"ארגון זכויות האדם באיראן", שמושבו באוסלו, שללו את גרסת הרשויות האיראניות בטענה ל"היסטוריה ארוכה של הסתרת עובדות", ומסרו כי קיבלו דיווחים על כך שכוחות מיוחדים נשלחו לתוך הכלא על מנת "להסית" את האסירים ולהכין את הקרקע ל"דיכוי" שהתרחש שם. בארגון קראו לחקירה בינלאומית בחסות האו"ם על מנת לברר מה באמת קרה בכלא.
בכלא אווין מוחזקים מתנגדי משטר רבים, וכבר שנים מדווח כי הם סובלים מעינויים והתעללויות. בשנה שעברה אף הדליפו האקרים סרטונים ממצלמות האבטחה של הכלא, שבהם תועד היחס האלים כלפי האסירים בו. לפי הדיווחים מאות מאלפי העצורים בהפגנות בחודש האחרון נשלחו לכלא הזה. בכלא מוחזקים הן עצירים "רגילים" והן עצירים המואשמים בעבירות ביטחון, בהם איראנים בעלי אזרחות כפולה. איראן נוהגת לעתים קרובות להאשים איראנים כאלה בריגול, ואז לסחוט ויתורים ושחרורי אסירים מהמערב בתמורה להחזרתם.
אף שהמשטר האיראני מכחיש קשר למחאה, גרסה אחרת למה שהתרחש בכלא פורסמה הבוקר בעיתון הממשלתי "איראן": במאמר פרשני שפרסם נטען כי גורמים המתנגדים למשטר האייתוללות, בסיועם של שירותי ביון זרים, תכננו את השריפה שפרצה שם על מנת שתשומת הלב הבינלאומית תמשיך להיות מופנית למחאה שמתחוללת ברפובליקה האיסלאמית. "בחינה של ההיבטים השונים של האירוע הזה מעידה – בגלל הנוכחות (בתוך הכלא) של 'מרגלים' בעלי אזרחות כפולה או 'מרגלים' בעלי אזרחות של מדינות מערביות – כי הדבר ייצור רגישות באותן מדינות, ויצית את ההפגנות", נכתב בעיתון.
המהומות בכלא מתרחשות כאמור בשעה שאת איראן מטלטלת מחאה עממית – אחת הגדולות ביותר נגד משטר האייתוללות מאז עלייתו לשלטון במהפכה האיסלאמית של 1979. המחאה, שזכתה לכינוי "מהומות החיג'אב", פרצה לפני קרוב לחודש, בעקבות מותה של הצעירה הכורדית-איראנית מהסא אמיני. אמיני בת ה-22 נעצרה על-ידי משטרת המוסר כשבאה לביקור עם בני משפחתה בטהרן, ועדי ראייה סיפרו שהשוטרים הכניסו אותה בכוח לניידת בטענה שלא עטתה כראוי את כיסוי הראש שלה, החיג'אב. במהלך המעצר קרסה אמיני ושקעה בתרדמת, ואחרי שלושה ימים היא מתה בבית החולים. משפחתה טוענת שהוכתה ושעל גופתה נראו חבלות, ואילו המשטר טוען כי סבלה ממחלות רקע וכי לא ספגה אלימות כלשהי.
מאז מותה של אמיני נרשמו הפגנות מחאה ביותר מ-100 ערים ועיירות באיראן, והן התמקדו בדיכוי חירויות הפרט במדינה, במיוחד זכויות הנשים הקשורות לקוד הלבוש. נשים ממלאות תפקיד מרכזי בהפגנות הללו, ובסרטונים שהועלו לרשת הן נראו בין השאר מסירות את כיסוי הראש שלהן, שורפות אותו בהתרסה – וגוזרות את שיערן. לפי דיווחים לפחות 240 בני אדם נהרגו באיראן מאז תחילת המהומות, ועוד מאות נפצעו ויותר מ-8,000 נעצרו. איראן, שלא פרסמה מניין רשמי של ההרוגים במחאות, מאשימה את אויביה – ארה"ב וישראל – ב"תכנון" ההפגנות, ומקפידה להדגיש כי "מתפרעים" הרגו לפחות 26 מאנשי כוחות הביטחון שלה.
אף שהמחאה הזו היא מהנרחבות והנועזות ביותר נגד משטר האייתוללות, לפי שעה מדגישים פרשנים בעולם כי סיכוייה להביא להפלת השלטון נמוכים ביותר. סיבה מרכזית לכך היא העובדה שלצד המשטר ניצבים משמרות המהפכה העוצמתיים, ומאות אלפי מתנדבים במיליציית הבסיג' הכפופה למשמרות הללו, שנתונים מצדם למרותו הישירה של המנהיג העליון חמינאי. אף שמשמרות המהפכה כבר דיכאו בעבר מחאות אחרות, והרגו מאות מפגינים בהפגנות שפרצו ב-2019, ב"ניו יורק טיימס" דיווחו היום על חשש מסוים בקרב כוחות הביטחון האיראניים מאפשרות של עריקות – אם הדיכוי יהיה אכזרי מדי.
גורם המעורה בשיחות שערכו גורמי ביטחון באיראן אמר לעיתון האמריקני כי ישנן "אינדיקציות" לאי-נחת מהיקף האלימות מצדם של אותם אנשים שאמורים לדכא את המחאות – במיוחד כאשר מדובר באלימות שמופנית כלפי הנשים הצעירות שמובילות את המחאה. כדי למנוע עריקות, כך טען אותו גורם אנונימי, קציני צבא ומשטרה איראנים הזהירו את פקודיהם כי אם המערכת כולה תקרוס, האופוזיציה תוציא אותם להורג.
ב"ניו יורק טיימס" הדגישו כי לפי שעה אין אף דיווח על עריקות בקרב אנשי כוחות הביטחון, אך ציינו כי עדות מסוימת לחשש הגובר באיראן מהמהומות היו דיווחים על כך שבשבוע שעבר לא הסתפק המשטר בשליחת אנשי בסיג' לדיכוי ההפגנות – ובטהרן ובערים אחרות נצפו לוחמי יחידת העילית של משמרות המהפכה, המכונה "סבארין". לפי ה"טיימס", מלבד מתנדבי הבסיג', אנשי משמרת המהפכה מתערבים בענייני פנים באיראן רק במשברים קיצוניים, כיוון שאלו נחשבים ללוחמים הנאמנים ביותר שלו.
אבל אם המהומות יתפתחו ויהפכו לאיום ממשי על המשטר, החשש הוא שאיראן תפעיל בכל זאת אלימות קשה הרבה יותר כדי לדכא את המחאה. לפי ה"טיימס", ישנם מקורבים למשטר שמעדיפים מאוד להימנע ממצב שכזה. "אנחנו אומרים לפקידים בפגישות שאם לא תשנו את המסלול ותבינו שהלגיטימיות של המערכת כולה מוטלת על הכף, אז הדרך היחידה שבה הרפובליקה האיסלאמית תישאר בשלטון תהיה באמצעות הריגה של מאות אנשים כל כמה חודשים", אמר לעיתון גהיס גהוריישי, אנליסט איראני שמייעץ לממשלה בטהרן. "זה נהיה יותר קשה, ואפילו בלתי אפשרי, להגן על מדיניות הפנים".
לאי-נחת לכאורה בתוך המשטר בנוגע לדיכוי אכזרי של ההפגנות מוסיפה כאמור העובדה שאת המחאה מובילות כעת נשים, בניגוד למחאות קודמות. "אני לא חושב שכוחות הצבא או הביטחון של איראן, לא משנה כמה אכזריים הם יכולים להיות, יהיו מוכנים להיוודע כרוצחים של בנות איראן", אמר אפשון אוסטובר, פרופ' להיסטוריה מזרח תיכונית בבית הספר של הצי האמריקני ללימודים מתקדמים בקליפורניה. "הם יצטרכו להרוג הרבה נשים כדי לדכא את הדבר הזה, והם לא יוכלו להרוג את כולן".
