רג'פ טאיפ ארדואן קרא אתמול (יום ו') לפרלמנט בארצו לאשר במהרה את בקשת ההצטרפות של פינלנד לנאט"ו. דברי הנשיא הטורקי נאמרו אחרי חודשים של קשיים במו"מ בין טורקיה לפינלנד ולשותפתה שבדיה, שהגישה יחד איתה את בקשת ההצטרפות - וטרם ברור מתי תצורף לברית הצבאית.
בשנה שעברה, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה ואחרי עשרות שנים שבהן שמרו על ניטראליות צבאית, הגישו שבדיה ופינלנד (שחולקת עם רוסיה גבול של 1,340 ק"מ) בקשת הצטרפות לנאט"ו. כדי לאשר את הצטרפותן דרושה הסכמה של כל 30 החברות בברית. עד כה היחידות שלא אישרו בבתי הפרלמנט שלהן את בקשות ההצטרפות הן הונגריה וטורקיה.
ארדואן הציב אשתקד לשתי המדינות הנורדיות כמה דרישות כתנאי לאישור הצטרפותן, ואף איים להטיל וטו אם לא יעמדו בהן. פינלנד ושבדיה החלו במשא ומתן משותף עם טורקיה, שהתמקד בטענה הטורקית שהן מסייעות לקיצוניים ולטרוריסטים כורדים ומעניקות להם מקלט. טורקיה דרשה מהן להסגיר לידיה מבוקשים כורדים החשודים בקשרים למחתרת הכורדית PKK - שמוגדרת כארגון טרור בטורקיה, ארה"ב ואירופה, וכן בקשרים לניסיון ההפיכה שכשל בקיץ 2016.
הקהילה הכורדית שחיה בשבדיה גדולה מזו שמתגוררת בפינלנד, ובהשוואה להלסינקי, המתיחות בין שטוקהולם לאנקרה לאורך השנים גדולה יותר - וכך היה גם הפעם.
שבדיה אישרה תיקון בחוקה שמאפשר להחמיר את חוקי הלוחמה בטרור כפי שדרשה אנקרה, ושתי המדינות הנורדיות ביטלו את האיסור על מכירת נשק לטורקיה, שאותן הטילו אחרי הפלישה של הצבא הטורקי לסוריה ב-2019. על בקשות ההסגרה לא הושגה הסכמה: שבדיה הכחישה כי היא מעניקה מקלט לחברים ב"ארגון טרור", וארדואן אמר אתמול שראש ממשלת שבדיה אולף קריסטרסון הוא "אדם נחמד" - אך טרם נענה לבקשה להסגיר לטורקיה כ-120 איש.
המחלוקת בין טורקיה לשבדיה החריפה בחודשים האחרונים, ובשבדיה התקיימו הפגנות נגד טורקיה ובעד המחתרת הכורדית - במהלכן תלו המפגינים בובה בדמות ארדואן. בינואר החליטה אנקרה להשעות את השיחות עם שבדיה ופינלנד, אחרי שפוליטיקאי מהימין הקיצוני שרף עותק של הקוראן בשטוקהולם. בשבוע שעבר השיחות בבריסל חודשו.
שתי המדינות הנורדיות, שהתנגדו בתחילה לאפשרות שיצטרפו בנפרד לנאט"ו, הגיעו למסקנה שכרגע הסיכוי שטורקיה תאשר את הצטרפותה של שטוקהולם קטן. ראש ממשלת שבדיה הודה השבוע שהסבירות שפינלנד תצטרף לבדה לנאט"ו "גברה".
במסיבת עיתונאים משותפת עם נשיא פינלנד, סאולי ניניסטה, אמר ארדואן שהלסינקי הראתה מחויבות גדולה לטפל בדאגות הביטחוניות של ארצו - והתייחס לפעילותם של גורמי "טרור כורדי" בפינלנד. כשנדרש להסביר את ההבדל בין שתי המדינות אמר ארדואן שבניגוד לפינלנד שבדיה תומכת בטרור, וציין את ההפגנות של תומכי המחתרת הכורדית ברחובות שטוקהולם. "הפגנות שכאלה לא מתרחשות בפינלנד. מהסיבה הזאת היינו חייבים לשקול את הבקשה הפינית בנפרד".
ארה"ב וחברות אחרות בנאט"ו קיוו שפינלנד ושבדיה יצטרפו לברית לפני הפסגה שתיערך בחודש יולי בווילנה. ארדואן אמר כי הוא "מקווה" שהפרלמנט באנקרה יאשר את ההצטרפות הפינית לפני הבחירות הכלליות שיהיו בטורקיה בחודש מאי - בחירות שהפעם נחשבות למאתגרות במיוחד עבורו. המושב הנוכחי של הפרלמנט הטורקי אמור להינעל באמצע אפריל.
נשיא פינלנד בירך על ההחלטה הטורקית ואמר שהיא "חשובה מאוד" להלסינקי, אך הוסיף: "הבקשה הפינית אינה מושלמת בלי שבדיה". מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג אמר כי חשוב לאשר את הבקשה השבדית "בהקדם האפשרי". סטולטנברג ציין כי "הדבר החשוב ביותר הוא שפינלנד ושבדיה יהפכו במהרה לחברות מלאות בנאט"ו, ולא אם הן יצטרפו בדיוק באותו הזמן". בשטוקהולם הביעו צער מהעיכוב בהצטרפות. "זו התפתחות שלא רצינו בה, אבל היינו מוכנים אליה", מסר שר החוץ טוביאס בילסטרום.
ההחלטה הטורקית הגבירה את הלחץ על הונגריה, שכאמור טרם הכריעה בשאלת הצטרפותן של שבדיה ופינלנד. הפרלמנט ההונגרי החל לדון החודש בשתי בקשות ההצטרפות. הדיונים מתנהלים על רקע עימותים של בודפשט עם חברות בנאט"ו ובאיחוד האירופי, שעוסקים בין השאר במחויבות של הממשלה ההונגרית להיאבק בשחיתות ולכבד את שלטון החוק. לראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן יש קשרים הדוקים עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
דובר הממשלה ההונגרית אמר אתמול שמפלגת השלטון של אורבן, "פידס", "תומכת בהצטרפות של פינלנד לנאט"ו" וכי "ההצבעה בפרלמנט תתקיים ב-27 במרץ". במפלגת השלטון אמרו כי חבריה "יחליטו בנושא שבדיה בהמשך".
