דוח הסנגוריה הציבורית לשנת 2023, שסוקר בהרחבה את הפעילות בשנה החולפת, הוגש הבוקר (שלישי) לשר המשפטים יריב לוין ולוועדת הסנגוריה הציבורית. בין היתר, הדוח עסק בצפיפות האסירים בעקבות המלחמה, שמובילה להחזקת חלק מהכלואים בתנאי מחיה שאינם עומדים בהוראות הדין, ובתלונות במחלקה לחקירות שוטרים, בהן האירוע שבו עלה חשד לתקיפת עצור והטבעת סימן מגן דוד על לחיו.
3 צפייה בגלריה
"55% מהכלואים מוחזקים בתנאי מחיה שאינם עומדים בהוראות הדין". בית סוהר רמון
(צילום: גדי קבלו)
אלימות שוטרים נגד מפגינים, ביולי אשתקד
(צילום: חדשות הערב כאן 11, קרדיט לxלימות, נטע סידי)
מנתוני הדוח עולה כי בישראל יש "משבר כליאה לאומי", שבא לידי ביטוי בכך שיותר מ-21 אלף אנשים כלואים במדינה, "שיעור העולה בכ-45 אחוזים על תקן הכליאה המרבי בשירות בתי הסוהר, כפי שאושר על-ידי הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת (העומד על 14,500 כלואים)". עוד נכתב בדוח כי "הוראת השעה בדבר מצב חירום כליאתי הביאה (נכון למועד כתיבת דוח זה) להחזקת כ-55 אחוזים מהכלואים (ובהם כ-3,000 כלואים פליליים) בתנאי מחיה שאינם עומדים בהוראות הדין מבחינת שטח המחיה לאסיר.
"הם מוחזקים מתחת לשטח המחיה המינימלי של 'הפעימה הראשונה' (3 מ"ר לכלוא) שנקבעה ליישום הוראות פסק הדין שניתן בבג"ץ שטח המחיה", הוסיפו בדוח. "בנוסף, מהנתונים עולה כי יותר מ-4,200 כלואים מוחזקים בתנאים שאינם מאפשרים לינה על מיטה קבועה, והם מולנים ברובם המכריע על מזרנים המונחים על רצפת תאי הכליאה. לצד הבנת המצב החריג הנובע מהמלחמה והשלכותיה על קליטת עצורים ואסירים רבים בעת הזו, סבורה הסנגוריה הציבורית כי לא ניתן להשלים עם מציאות שבה מוחזקים אלפי עצורים ואסירים בשטח מחיה בלתי אנושי לאורך תקופה הולכת ומתמשכת".
הדוח חושף למעשה תמונה עגומה של "פגיעה חריפה וחסרת תקדים בעצורים ובאסירים, שכוללת בין השאר צפיפות בלתי נסבלת; תנאים תברואתיים ירודים, מצב היגייני גרוע ובעיית מזיקים; תנאי אוורור בלתי נאותים; מחסור בציוד בסיסי לאסירים ועוד". הסנגוריה הציבורית ציינה כי היא "סבורה שהמפתח לפתרון בעיית הצפיפות טמון בצמצום כליאה עודפת: הפחתת שיעורי המעצרים בפרט בעבירות קלות, צמצום השימוש במאסרים קצרים, הגברת השימוש במנגנון השחרור המוקדם, ועוד".
פרק נוסף בדוח שפורסם הבוקר מתייחס לאתגרים המקצועיים איתם נאלצה להתמודד הסנגוריה הציבורית בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", ובכלל זה חקיקת חירום שמלווה את המדינה מאז 7 באוקטובר. לטענת הסנגוריה הציבורית, "חלק מהסדרי החירום הביאו לפגיעה קשה, מתמשכת ואף חסרת תקדים בזכויות העצורים, הנאשמים והאסירים, ובתקינותם של הדיונים המשפטיים".
בנושא אחר נכתב על ייצוג נפגעי המלחמה בתיקים שונים: "עיקר המאמץ בתיקים מסוג זה צריך להיות מכוון למישורים אחרים, כגון אלה השיקומיים, הטיפוליים והרווחתיים, ולא בטיפול בגורמי התביעה הפלילית כי אם על-ידי שירותי הרווחה, הבריאות (כולל בריאות הנפש), הביטוח הלאומי, וכיו"ב. דומה כי לא מתקיימת חשיבה בקרב כלל הגורמים הנוגעים לעניין ביחס לאופן התנהלותה הראוי של מערכת המשפט הפלילי ביחס לנפגעי המלחמה".
בפרק נוסף בדוח, שעסק בהגשת כתבי אישום, נכתב כי בישראל מוגשים בכל שנה כ-45 אלף כתבי אישום, נתון גבוה ביותר ביחס להיקף האוכלוסייה. ריבוי ההליכים מוביל לעומס רב בכל המערכות הנוגעות בדבר ולהתארכות ההליך הפלילי. בעקבות מציאות זו החל להישמע "שיח היעילות", אשר מצדד בעריכת שינויים בהליך הפלילי, כך שההליך יתנהל במהירות רבה יותר. עם זאת, הסנגוריה מזהירה כי בדיונים שונים עולים רעיונות הכרוכים בפגיעה משמעותית בזכויות נאשמים ובהגדלת הסיכון להרשעות שווא. הסנגוריה הציבורית עומדת על המשמר בפורומים השונים, לרבות בהליכי חקיקה, כדי לוודא שהגנת נאשמים לא תיפגע.
עוד עולה בפרק זה כי מוגשים גם כתבי אישום בגין מעשים פעוטי ערך - שאינם מצדיקים את השימוש בכלי הפוגעני והחריג של הגשת כתב אישום. עוד נטען כי במקרים רבים, לאחר הגשת האישום, הם מבוטלים לבקשת הסנגוריה. כך למשל, בשנת 2023 התביעה חזרה בה מ-1,557 כתבי אישום שהוגשו לבתי משפט השלום ברחבי הארץ בייצוג הסנגוריה. כלומר - 10.5 אחוזים מכלל התיקים הפליליים בייצוג הסנגוריה שהסתיימו בבתי משפט השלום השנה. הסנגוריה סבורה שבמקרים כאלו יש להפעיל שיקול דעת נוסף.
3 צפייה בגלריה
חשד לתקיפת עצור והטבעת סימן מגן דוד על לחיו: 16 שוטרים פעלו באירוע - אף מצלמה לא תיעדה
דוח הסנגוריה עסק גם באלימות שוטרים, ומנתונים שנאספו מתיקים בשנים האחרונות עולה גידול בהיקף התלונות למחלקה לחקירות שוטרים. בשנת 2021 הוגשו 119 תלונות, בשנת 2022 הוגשו 161 תלונות, ובשנת 2023 הוגשו 265 תלונות. בין היתר הוגשו למח"ש תלונות על אירוע אלימות בחודש אוגוסט 2023, אז עלה חשד לתקיפת עצור והטבעת סימן מגן דוד על לחיו. יתרה מכך, עלה כי כל מצלמות הגוף של השוטרים המעורבים, 16 במספר, לא פעלו באירוע. השוטרים המעורבים נחקרו, והוחלט להגיש נגד שבעה מהם כתבי אישום בכפוף לשימוע.
באירוע אחר, שהתרחש ביולי 2021, התלונן אדם על כך שהותקף על ידי שוטרים באגרופים ואף חושמל באמצעות טייזר, בטענה שתקף את אשתו תוך כדי נסיעה. המתלונן היה באותו זמן בנסיעה לחופשה בצפון עם בתו ואשתו, שאף הכחישה מכל וכל את טענות השוטרים. יתרה מכך, מצלמות הגוף של השוטרים ואשת המתלונן תיעדו את האירוע, אך למרות הראיות הברורות לתקיפה ללא הצדקה - מח"ש סגרה את התיק מ"חוסר ראיות". על החלטה זו הוגש ערר ובספטמבר 2023 הוא התקבל והתיק הועבר להמשך טיפול על-ידי מח"ש.
שר המשפטים יריב לוין בירך את הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען, את עובדי הסנגוריה הציבורית ועורכות ועורכי הדין הפועלים מטעמה "על מלאכתם החשובה".
הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען, אמרה כי "לאחרונה התפרסם שרשויות המדינה נאלצו לשחרר כלואים רק בשל מחסור במקומות כליאה. מזה שנים שהסנגוריה הציבורית מתריעה מפני החרפת משבר הכליאה בישראל וממדיו. לאור חומרת המצב הדגשנו שוב ושוב שאין די בבינוי של בתי כלא נוספים. עתה ברור לכל כי ראוי היה לאמץ חלופות לכליאה של עצורים ואסירים פליליים ברף הנמוך, על פני המצב הנוכחי.
"אחד הפתרונות שראוי לקדם ללא דיחוי הוא ריצוי מאסר בית באיזוק אלקטרוני", הוסיפה. "בכך לא רק נחסכות העלויות האדירות של הכליאה אלא גם נחסכים נזקי המעצר והמאסר, ועולים משמעותית סיכויי השיקום".
מהמחלקה לחקירות שוטרים נמסר: "מח"ש תלמד את הדוח עם קבלתו. נזכיר כי במח"ש תיקים רבים שהסנגוריה איננה מעורבת בהם, ומשכך נתוניה לא משקפים את תמונת המצב המלאה".
ממשטרת ישראל נמסר: "התביעה המשטרתית מגישה כתבי אישום על בסיס ראיות ועניין ציבורי. בראיה רב שנתית, נתוני הגשת כתבי אישום אינם מלמדים על מגמת עלייה, על אף העובדה שאוכלוסיית המדינה גדלה. חזרה מכתב אישום מעידה על הפעלת שיקול דעת מטעם התביעה והתחשבות בנסיבות משתנות. יצוין כי נעשה מאמץ שלא להגיש כתבי אישום בעבירות שהמניע שלהן הוא עוני או עבירות פעוטות ערך, והנתונים מלמדים כי המקרים בהם אכן הוגשו כתבי אישום בעבירות פעוטות הם בודדים. חטיבת התביעות מעודדת שימוש בהסדר מותנה כחלופה להליך פלילי ובכל מקום בו ניתן להעביר נאשמים להליך חלופי שאינו כרוך בהטלת אות קין פלילי הרי זה מבורך.
"מדיניות התביעה מתחשבת באוכלוסייה אשר הושפעה ונפגעה ממלחמת 'חרבות ברזל' ומתעדפת הליכי שיקום על פני מיצוי דין", הוסיפה המשטרה. "ככלל, בשנה האחרונה נעשה שימוש רב בבתי המשפט הקהילתיים, המאפשרים שיקום הוליסטי לעבריינים והשבתם לאפיק נורמטיבי על פני עקרון הגמול. באשר לטענות בדבר אלימות שוטרים נציין כי כל מקרה חריג שבו הופעל כוח שאינו מידתי, ייבדק על ידי הגורמים האמונים על כך".
משירות בתי הסוהר נמסר: "מצוקת הכליאה ידועה היטב ברמה הלאומית, ואף לוותה על ידי בית המשפט העליון במסגרת בג״ץ שטח המחייה עוד משנת 2017, אשר קבע כי הנטל לעמוד בהשלכות ההחלטה מוטלות על כלל הגורמים ברמה הלאומית. מאז מלחמת 'חרבות ברזל' קלט שב״ס אלפי עצורים ביטחוניים מרצועת עזה ומיו״ש באופן שהחריף את משבר הכליאה הלאומי. עם זאת, שב״ס קידם פרויקט בינוי מואץ של 2,500 מקומות כליאה חדשים בבתי הכלא הביטחוניים, ובהתאם לתקציב שאושר בממשלה, החל בבינוי 936 מקומות כליאה נוספים, ואלו צפויים להיות מוכנים בחודשים הקרובים. בנוסף לבינוי החירומי והדחוף, ישלים שב"ס עד לסוף שנת 2024 פרויקט בינוי של כ-1,200 מקומות כליאה חדשים בבתי הכלא ברחבי הארץ".
תגובת הפרקליטות תובא לכשתתקבל.
