השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עלה להר הבית הבוקר (חמישי) לכבוד חג החנוכה וכדי להתפלל "לשלום חיילינו, להחזרת החטופים החיים והחללים ולניצחון מוחלט במלחמה", לדברי מפלגתו. בלשכת ראש הממשלה מיהרו להגיב לביקור, ומסרו כי "הסטטוס-קוו בהר הבית לא השתנה". האומנם?
הפלסטינים טוענים כי ישראל שוחקת בשנים האחרונות בעקביות את הסטטוס-קוו ומאפשרת עלייה של קבוצות גדולות של יהודים להר הבית. ואכן, כמות המבקרים היהודים בהר נמצאת בשנים האחרונות בעלייה דרמטית, מה שמגביר את החשש בקרב הפלסטינים. כמו כן, מאז הקמת הממשלה יש יותר ויותר מקרים של יהודים שמתפללים על ההר או עושים שם טקסים דתיים, והמשטרה אוכפת את הסטטוס-קוו באופן חלקי בלבד. ישנם כמה תיעודים של יהודים מתפללים על ההר לעיני שוטרים.
לפי הנתונים בתשפ"ג עלו להר 44,317 יהודים, ואילו בשנת תשפ"ד 51,223 - עלייה של כ-14%. עם זאת, בשנת 2023 הוציא מפקד מחוז ירושלים 271 צווי הרחקה מנהליים ממתחם הר הבית, בעקבות הפרות כללי התפילה וחשש לשלום הציבור. בשנת 2024, בתקופת זמן מקבילה, הוציא מפקד המחוז רק 163 צווים, שמטרתם לשמור על ביטחון הציבור והסדר במקום. כאמור, מדובר בירידה דרמטית של כ-40% בפעילות האכיפה וההרחקה בהר הבית.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שנוהג מדי פעם לעלות להר הבית - כולל הבוקר כאמור - ניסה לקדם מדיניות חדשה שמאפשרת תפילת יהודים במקום, אך תוכניותיו נבלמו על-ידי נתניהו והקבינט המדיני-ביטחוני. הוא אף אמר בחודש אוגוסט כי היה מקים בית כנסת בהר הבית, וחודש קודם לכן אמר כי הוא "הדרג המדיני, והדרג המדיני מתיר תפילת יהודים בהר הבית". יחד עם זאת, מתפללים יהודים תועדו משתחווים בהר כמה פעמים במהלך החודשים האחרונים, בניגוד להנחיות.
שחיקה של שנים
הסטטוס-קוו בהר הבית נקבע על-ידי שר הביטחון משה דיין לאחר מלחמת ששת הימים, במסגרת סדרה של הבנות והסדרים בין ממשלת ישראל לבין הווקף. בהבנות הסטטוס-קוו הוסכם שליהודים יש זכות לבקר בהר הבית כמעין תיירים, אך אין להם זכות לבקר בו לצורכי פולחן דתי - דהיינו, אסור להם להתפלל על ההר.
הממשלה החליטה שכל יהודי שיבקש להתפלל בהר הבית יפונה על-ידי המשטרה לרחבת הכותל. עמדה זאת אושרה כמה פעמים על-ידי בית המשפט העליון והממשלה. ישראל גם הסכימה להשאיר את ניהול הר הבית בידי הווקף המוסלמי, שנשלט על-ידי ירדן, כחלק מהסכם השלום בין המדינות.
הסטטוס-קוו נשמר עד לפתיחת מנהרות הכותל בשנת 1996, אז פרצו עימותים קשים בירושלים וביהודה ושומרון. מאז יש שחיקה בסטטוס-קוו והאשמות הדדיות שכל צד קובע עובדות בשטח. לאחר עליית יו"ר האופוזיציה אריאל שרון להר הבית בשנת 2000 פרצו שוב מהומות בהר הבית, ובעקבות זאת ההר היה סגור למבקרים שאינם מוסלמים במשך 3 שנים.
בשנת 2017 הציבה ישראל מגנומטרים בכניסה להר הבית לאחר פיגוע שבו נרצחו שני שוטרים מירי של ערבים ישראלים שהחדירו להר נשק. הצבת המגנומטרים עוררה מהומות קשות בירושלים ובשטחים וישראל התקפלה והסירה אותם.
מאז שנת 2015, בעקבות לחצים מדיניים של ארה"ב וירדן, ראש הממשלה נתניהו התבטא בכמה הזדמנויות שהר הבית הוא מקום תפילה למוסלמים ומקום ביקור למי שאינם מוסלמים.
בינתיים, במשרד החוץ של ירדן גינו בחריפות את "הסתערותו של בן גביר על מסגד אל-אקצא" הבוקר. בהודעת המשרד נמסר כי בן גביר עשה זאת תחת הגנה של המשטרה בישראל וכי מדובר בצעד "פרובוקטיבי ומגונה, המהווה הפרה של המעמד ההיסטורי והמשפטי במסגד אל-אקצא".
השתתפו בהכנת הכתבה: ליאור בן ארי
