בניגוד להמלצת הוועדה המייעצת, שרת הפנים איילת שקד הודיעה היום (ג') כי הורתה לגרש מבקשת מקלט שחוששת שתאולץ לעבור מילת נשים בניגוד לרצונה.
האישה מסיירה ליאון היגרה לישראל כמבקשת מקלט בטענה שבארץ מולדתה תאולץ לעבור מילת נשים. הוועדה המייעצת לענייני פליטים המליצה להעניק לה מעמד פליטות, אך שקד דחתה את ההמלצה בטענה כי "יש להבחין בין דרגות חומרה שונות של הליכי מילה וכי בכל מקרה אין חשש שאישה בוגרת תאלץ לעבור אותו בניגוד לרצונה".
מילת נשים הוא טקס פולחני שנהוג בעיקר במדינות אפריקה, ומכיוון שהוא טומן בחובו סכנת חיים, הוצא מחוץ לחוק בחלק מהמדינות. בית משפט העליון בישראל קבע לפני כשנתיים כי מילת נשים היא עילה למתן מעמד פליטות, וכי מדובר על "פחד מבוסס היטב מפני רדיפה" המעניק עילה למתן מעמד של פליטים לקטינות ולהוריהן, החלטה שמשרד הפנים התנגד לה בזמנו.
למרות זאת, החליטה השרה שקד לדחות את הבקשה ואת המלצת הועדה המייעצת. מלשכתה נמסר כי "השרה קבעה כי אמנם בית המשפט העליון קבע כי מילת נשים יכולה להוות עילה לפליטות במקרים מסוימים, אך אמנת הפליטים לא נועדה לתת מענה לכל סוגי הקשיים ותופעות שליליות מהם סובלים מאות מיליוני אנשים במדינות מתפתחות ולכן נדרש לקבוע רף מסוים שיכול להיחשב כרדיפה. כמו כן, קיימת מגמה מדאיגה במדינות מערביות המבקשת להתעלם מהאבחנה בין דרגות החומרה השונות של הליכי מילת נשים ומכאן גם להשוות באופן גורף את המנהג למילת בנים ולאסור על אזרחיהן היהודים לקיים את מצוות ברית המילה".
מדובר בהחלטה חריגה, ראשית מפני שהתקבלה בניגוד להמלצה הוועדה ובניגוד להחלטת העליון בנושא. בנוסף, קשה להתעלם מהתזמון ומהפומביות החריגה שבהודעת שקד על החלטתה, רגע לפני עזיבתה את המשרד.
בין טיעוניה התייחסה שקד לטקס ברית המילה בדת היהודית, אף שלעומת הטקס היהודי, רוב המדינות המערביות מכירות בו כטקס אכזרי ומסוכן. "לא יעלה על הדעת כי מדינת ישראל תפגע באינטרס הריבוני שלה ותעניק מקלט מדיני בגין רדיפה נטענת הדומה או קרובה במהותה למנהג נפוץ בקרב אזרחיה שלה", כתבה שרת הפנים. "לא רק שהדבר יהיה מנוגד להיגיון ולא מידתי, אלא שהוא סותר גם את עקרון השוויון בפני החוק, שכן התוצאה שתהיה שהמדינה תאפשר ביצוע מנהג מסוים על בנים (וטוב שכך) ועוד אזרחיה שלה, בזמן שהיא מעניקה הגנה מפני פגיעה דומה לבנות, שאף אינן אזרחיה או אפילו שוהים בה שלא כדין. מדיניות כזו תהיה בגדר אבסורד מוחלט".
היא הדגישה עם זאת כי אינה מבקשת ליצור השוואה בין ברית המילה לבין המנהג המגונה של מילת ילדות. "ישנן נסיבות שבהן מילת נשים יכולה להיחשב כרדיפה. עם זאת, גם אם אין דמיון מלא בין המנהגים, נדרש בסיס עובדתי מוצק וכן שההבדלים בין המנהגים יהיו משמעותיים וכבדי משקל על מנת להצדיק מדיניות של איפה ואיפה שכזו".
"אנו מזועזעים מההודעה שיצאה ממשרדה של שרת הפנים", נמסר מהמוקד לפליטים ולמהגרים. "מבלי להתייחס לפרטי התיק, מביש לגלות כי שרת הפנים רואה בהחלטה שקיבלה בעניינה של אישה שביקשה מקלט בישראל סיבה לסיבוב יח"צ אחרון לפני שהיא נפרדת ממשרדה. השרה מתגאה בכך שהחליטה שלא להעניק מעמד פליט לאישה שחוששת כי תיאלץ לעבור במולדתה מילת נשים, וזאת על אף שהוועדה המייעצת לענייני פליטים - המורכבת גם מנציגי משרד הפנים עצמו - המליצה כולה, פה אחד, להעניק לה הגנה בישראל".
עוד ציינו במוקד כי "בהודעה ארוכה ומתפתלת, השרה משווה את ההתנגדות הגורפת למילת נשים להתנגדות אשר לדבריה קיימת במדינות מערביות מסוימות לברית מילה, וקובעת כי מנהג מילת הנשים 'איננו מורכב ממקשה אחת' וכי אין להתעלם 'מדרגות החומרה השונות של הליכי מילת הנשים'. נדהמנו לקרוא כי בהחלטת השרה מוגדרות אחדות מהפרקטיקות של השחתת איבר המין הנשי כ'קלים יותר' מטקס מילת בנים. בשם הרצון שלה לגרש את מי שהיא מכנה 'מהגרת לא חוקית', השרה שקד, שכבר איבדה את המנדט הציבורי שלה, תומכת במילת נשים. אין גבול לאטימות ולגסות הלב של מי שאפילו לרגע אחד לא חושבים על אותה אישה, שביקשה מישראל הגנה, ובמקום זה מצאה את סיפורה בכותרות בעיתונות".
עו"ד יונה שרקי מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית מסר בתגובה להחלטת שקד כי "מילת נשים היא פרקטיקה בזויה שצריכה לעבור מן העולם. יחד עם זאת, אם ישראל תעניק מעמד פליט לאשה שסבלה מכך, היא עשויה לפתוח את הדלת לעשרות מיליוני נשים, כמו 87% מנשות מצרים, שסבלו וסובלות מכך".
שרקי הוסיף: "כמאמר השופט אשר גרוניס: 'זכויות אדם אינן עילה להתאבדות לאומית'. אנו מברכים את שרת הפנים שאימצה את עמדת המרכז למדיניות הגירה כפי שזו הוצגה במסמכי המדיניות שפורסמו והועברו לעיון הצוות המקצועי של משרד הפנים".