שני גורמים ישראליים רשמיים, הקשורים עמוקות במו"מ לעסקת החטופים, טענו בפניי שהבחירות בארה"ב הן הסיבה לכישלון המסע האחרון של שר החוץ בלינקן. "הוא היה תחת לחץ לתת תחושה של דינמיקה והתקדמות, לקראת השבוע. היה להם קריטי שזה יהיה בתזמון הזה", אמר לי אחד מהם.
שאלתי מדוע. "בגלל הוועידה", הוא השיב, "הם היו חייבים למנוע מלחמה אזורית במהלך הוועידה. זו הסיבה שבלינקן הציע הצעת גישור שלא פתרה שום דבר: חמאס לא היה בלופ, וכשארה"ב ראתה את מפת הנוכחות הישראלית המוצעת בציר פילדלפי, גם היא הבינה שזה לא יעבור. זו הסיבה שהבית הלבן ניסה פתאום להתחיל ללחוץ על נתניהו ביום רביעי - אחרי שישראל קיבלה את הצעת הגישור של בלינקן. זה נראה כמו בלגן, כי הם היו חפוזים, והם היו חפוזים, כי הם היו פוליטיים". בארה"ב דוחים את הטענות הללו, כמובן, מכל וכל. אך גורם בממשל ששוחח עם ישראלים השבוע הודה ש"מסעו של בלינקן לא הוכן היטב".
הבית הלבן עוד לא ויתר על הסיכוי לפריצת דרך. היוזמה החדשה של המדינות המתווכות היא הקמת מנגנון שיוודא כי הצדדים עומדים במחויבויותיהם. בין היתר, מדובר על שיגור משקיפים בינלאומיים לציר נצרים, שיפונה בידי צה"ל, כדי לנטר ולדווח על הפרות אפשריות בידי חמאס - כמו עליית חמושים צפונה. הטור המלא של נדב איל - מחר במוסף לשבת.
פסגה חשאית בקהיר
בינתיים, ראש המוסד דדי ברנע וראש השב"כ רונן בר הגיעו היום (חמישי) בחשאי לקהיר, כשלפי CNN גם ראש ה-CIA ביל ברנס צפוי להשתתף בשיחות בבירת מצרים בסוף השבוע. במקביל, "וול סטריט ג'ורנל" חשף הערב פרטים חדשים על המחלוקת החריפה בין ישראל למצרים בכל הנוגע לדרישת ראש הממשלה בנימין נתניהו לשמור על נוכחות צבאית בציר פילדלפי - כדי למנוע הברחות נשק לחמאס אם תושג עסקה לשחרור החטופים והפסקת אש. המחלוקת הזו מהווה כעת מכשול מרכזי בניסיון של האמריקנים לקדם עסקה.
לפי הדיווח, קהיר מסרבת בכל תוקף לנוכחות ישראלית בציר פילדלפי שבין דרום הרצועה לגבול המצרי - אפילו נוכחות מצומצמת שאליה מסכימה ישראל. גורמים מצריים אמרו לעיתון כי צוות המשא ומתן הישראלי הציע לאחרונה להקים שמונה מגדלי תצפית לאורך הציר. ארה"ב הציעה כפשרה להסתפק רק בשני מגדלים - אך מצרים דחתה גם את שתי ההצעות הללו, בטענה שכל מספר של מגדלי תצפית בציר יעניק לישראל אחיזה צבאית שם.
מצרים מסרבת לנוכחות הישראלית בטענה כי מדובר בהפרה של הסכם השלום עם ישראל ב-1979 - טענה שבירושלים שוללים. הסכם השלום, יצוין, מגביל את היקף הכוחות שמותר לישראל או למצרים להציב בגבול ביניהן, ולגבי ציר פילדלפי (שבעת חתימת ההסכם היה כמובן בשליטת ישראל) נקבע שצה"ל לא יוכל להציב שם טנקים, מערכות ארטילריה ומערכות נ"מ.
המצרים, כך לפי הדיווח, חוששים גם שאם יסכימו לנוכחות ישראלית כלשהי בציר פילדלפי הם ייתפסו ככאלו שמשתפים פעולה עם "כיבוש" ישראלי ברצועת עזה. עוד דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי קהיר דורשת ערבויות אמריקניות לכך שאם ישראל תתפשר ותיסוג מהציר כבר בשלב הראשון של העסקה המדוברת, ישראל לא תשוב אליה בשלבים הבאים אם התהליך ישתבש. נתניהו, נזכיר, הצהיר שוב ושוב שהעסקה במתווה שאליו הסכים אמורה לאפשר את חידוש הלחימה בשלב השני - אם המו"מ שאמור להתנהל על סיום המלחמה לא יישא פרי.
ישראל, מנגד, מתעקשת לפי הדיווח על נוכחות בציר שנחשב ל"צינור החמצן" של חמאס - כיוון שהיא אינה סומכת על מצרים לסכל את מנהרות ההברחה הרבות שאותרו שם. בעיתון מתארים "משבר אמון" מול קהיר - שמכחישה רשמית כי מנהרות בכלל קיימות בגבול שלה עם הרצועה. לפי צה"ל מנהרות רבות אותרו באזור ציר פילדלפי - אם כי הוא נמנע מלחשוף כמה מהן פעילות גם בצד המצרי של הגבול.
