בשבועות האחרונים הפכו שלטי "להחרים את קטאר 2022" למחזה נפוץ במגרשי כדורגל באירופה, ובעיקר בבונדסליגה הגרמנית. השלטים, שנצפים על-ידי עשרות אלפי אוהדים באצטדיון ומיליוני צופים בטלוויזיה, מאחדים את האוהדים סביב חשיבות זכויות האדם והמחאה על כך שטורניר הכדורגל החשוב בעולם, שנחשב מדי ארבע שנים לחגיגה חוצת אומות ויבשות, הפך לכזה שפוגע בהן.
ולא סתם פוגע: מלבד הטענות שעצם הזכייה של קטאר באירוח הטורניר נגועה בשחיתות חמורה, דבר שבמדינה ובפיפ"א מכחישים בתוקף, בפברואר 2021 פרסם הגרדיאן כי יותר מ-6,500 מהגרי עבודה נהרגו בקטאר מאז שזו זכתה באירוח המונדיאל. המהגרים הללו הגיעו ממדינות כמו הודו, פקיסטן, נפאל, בנגלדש וסרי לנקה. למעשה, על פי נתוני ממשלת קטאר עצמה, יותר מ-17 אלף מהגרי עבודה מכל העולם מתו בקטאר מאז 2010 - אך לא ברור כמה מהם עסקו בעבודות הקשורות למונדיאל עצמו.
נסיבות מותם של רוב העובדים הללו לא ברורות: יש מי שמציין שהגיוני סטטיסטית שבמשך 12 שנים ימותו אלפי בני אדם מסיבות רפואיות, אך מנגד ברור שמהגרי עבודה נוטים להיות צעירים ובריאים יותר לרוב מיתר האוכלוסייה. לכך מצטרפים גם החשדות שקטאר מסתירה את נסיבות המוות האמיתיות, לצד טענות על עבדות מודרנית של ממש שבמסגרתה עובדים המהגרים 12 שעות ביום בטמפרטורות גבוהות במיוחד, רחוקים ממשפחתם, ולנים במחנות עבודה צפופים ועלובים בפאתי דוחא.
למעשה, המדינה העשירה ביותר לנפש בעולם בנתה את מונדיאל 2022 על-ידי ניצול של האנשים העניים ביותר בעולם, שהגיעו מהמדינות העניות ביותר. החברות הקטאריות הפכו ל"נותני חסות" שלהם, והחזיקו בכוח לא-פרופורציונלי על חייהם: הן החרימו דרכונים, כתבו חוזים באופן חד-צדדי ולפי דיווחים אף הלינו שכר. העובדים אף שילמו "דמי גיוס" כדי להשיג את הכסף להגיע לעבוד בקטאר, ולעיתים עבדו חודשים ארוכים מבלי שהצליחו לשלוח כסף חזרה הביתה, וכתוצאה מכך משפחותיהם התקשו לכלכל את עצמן. החוק הקטארי גם לא אפשר למהגרים לעזוב את המדינה או אפילו להחליף עבודה ללא אישור המעסיק. לשבות הם לא היו יכולים, מכיוון שההתאגדות וההפגנות בקטאר אינן חוקיות.
מלבד זכויות מהגרי העבודה, קמפיין החרם מתמקד גם בזכויות נשים בקטאר, היחס ללהט"ב וההשפעה הסביבתית של אירוח טורניר באצטדיונים ממוזגים. כאן המקום להזכיר שהטורניר בן 32 הנבחרות, שייפתח השנה ב-20 בנובמבר, מתקיים תמיד בחודשי הקיץ. בגלל מזג האוויר בקטאר, נאלצו המארגנים לדחות את המונדיאל לחורף, דבר שיוביל לפגרה ממושכת בליגות הכדורגל בכל רחבי העולם.
"ככל שהמונדיאל מתקרב, המסר שלנו מתעצם", אמר לאתר euronews סטפן שירמר, מוביל קמפיין המחאה בגרמניה, שמשחק כדורגל בקבוצה חובבנית מהעיר מיינץ. "יש לנו הרושם שבחודשיים-שלושה האחרונים המומנטום בעלייה. לפיפ"א ולקטאר אכפת מזה כי זה פוגע בתדמית הציבורית שהם רוצים לייצר. הם רוצים שהמונדיאל יהיה פסטיבל כדורגל עליז ושהכול יהיה נחמד. אבל הם רואים שבעוד ועוד מדינות, יותר ויותר אנשים מדברים בקול רם נגד המונדיאל הזה".
גם פיליפ לאם, כוכב נבחרת גרמניה לשעבר, הודיע שלא ייסע לקטאר כחלק מהמשלחת הרשמית של המדינה או כאוהד. "זכויות אדם צריכות להיות שיקול מרכזי בבחירה מי יארח את הטורנירים", אמר לאם לסוכנות הידיעות הגרמנית dpa. "אם מדינה כל כך גרועה בתחום הזה מקבלת את הפרס לארח את המונדיאל, אז צריך לחשוב על סמך אילו קריטריונים התבססה ההחלטה".
בקטאר כמובן מכחישים את הטענות. בעקבות החששות בעולם, המארגנים אף נאלצו להבהיר שוב ושוב כי יקבלו את כל האוהדים בכבוד, ללא קשר לנטייתם המינית, ולא יאסרו למשל על זוגות לא נשואים ללון יחד. הקטארים, נזכיר, גם אישרו לראשונה טיסות ישירות מישראל, אך ציינו כי מדובר בחלק מדרישות האירוח של פיפ"א ולא ב"פתח לנורמליזציה".
ובינתיים, ולמרות המחאה הנדירה באחדותה יחסית לעולם הכדורגל, נכון לאמצע אוקטובר נמכרו כבר כ-2.9 מיליון כרטיסים למשחקים. לפי אתר סטטיסטה, הביקוש היה גבוה ביותר בקטאר, ארצות הברית, סעודיה, אנגליה, מקסיקו, איחוד האמירויות, ארגנטינה, צרפת, ברזיל וכן - גם גרמניה. קצב מכירת הכרטיסים, מציינים באתר, דומה לקצב שהיה בשנים קודמות.
לשירמר אין אשליות. הוא יודע שהמונדיאל לא יבוטל, בטח כשקמפיין החרם צובר תאוצה רגע לפני שריקת הפתיחה של המשחק הראשון. בריאיון ל-euronews הוא קרא לאוהדים לא לצפות במשחקים בטלוויזיה, ולפאבים לא להקרין אותם. בצרפת, נזכיר, סירבו כבר כמה ערים להקרין משחקים. "החרם על קטאר מורכב מאוסף של פעולות קטנות מאוד, שיחד יוכלו להיות קול אחד גדול שישפיע לטובה", סיכם שירמר.