החלטת הממשלה להרחיב משמעותית את רשימת המדינות האדומות, אלו שאסורות לטיסה אלא באישור של ועדת חריגים, הערימה קשיים ומצוקות על לא מעט ישראלים. לא תמיד מדובר בחופשה שנהרסת: בין אלו שנפגעו גם בני הזוג דוד בכר וליסה לשקר, שתכננו להתחתן במיאמי ביום שלישי הקרוב, וגם אלן רוזן התקשה מאוד – עד הבוקר – להשיג אישור כדי להגיע להלוויית אביו שמת בארה"ב ביום רביעי, וההלוויה נדחתה בשל כך.
ארה"ב, נזכיר, צורפה לרשימת המדינות האדומות בלילה שבין שלישי לרביעי, לצד מדינות רבות אחרות, ולא מעט ישראלים מצאו עצמם תקועים בארץ. "יש לנו חתונה ביום שלישי הקרוב, כל המשפחה שלי הגיעה למיאמי מוונצאולה כדי להיות בחתונה ואחר כך במסיבת החתונה", אמר בעצב מהול בכעס דוד בכר, שעלה ארצה מוונצואלה לפני ארבע שנים.
בת זוגו ליסה לשקר עלתה ארצה מצרפת לפני שבע שנים, ושניהם עובדים בתחום ההיי-טק. לפני כחודשיים החליטו למסד את הזוגיות שלהם ולהתחתן במיאמי, שם ממתינים להם כעת בני המשפחה במתח רב. הטיסה של הזוג אמורה להמריא במוצאי שבת, אך הם טרם קיבלו את האישור המיוחל מוועדת החריגים.
בכר מספר כי בקשתם נדחתה תחילה בטענה כי חסרו להם מסמכים. "שלחנו כל מה שביקשו, כולל אישורים מהעירייה במיאמי ושהזמנו את המקום למסיבת החתונה", הוא אומר. לדברי בני הזוג, "התחושה מאוד קשה לדעת שאסור לנו לצאת מישראל לחתונה שלנו, שקבענו הרבה לפני שהחליטו לסגור את הטיסות לארה"ב". בכר מוסיף: "אנחנו עדיין מתפללים ומקווים שיקרה הבלתי יאומן ונצליח לטוס לחתונה שלנו. המשפחות חיכו הרבה זמן, לרגע הזה של לראות את הילדים שלהם מתחתנים".
גם אלן רוזן בן ה-59 ורעייתו אנני התקשו מאוד לקבל אישור להמריא לארה"ב, כדי לערוך שם הלוויה לאביו של אלן, סטנלי רוזן, שנפטר ביום רביעי בפלורידה. "הבשורה הייתה קשה", סיפרה אנני. "אביו של בעלי נפטר בהפתעה ואין מי שיטפל בסידורים. אמא שלו עם אלצהיימר ואפילו לא יודעת שבעלה נפטר".
אנני הייתה בטוחה שמדובר בעניין של שעות עד שתקבל אישור להמריא ללוויה, והזמינה תחילה טיסה ליום חמישי, אתמול. "כתוב בפרוש שבן משפחה מדרגה ראשונה ומלווה יכולים לקבל אישור חריג לטוס", היא אומרת על ההנחיות במקרה של מוות בחו"ל. "לא הייתה שום התייחסות מוועדת החריגים, לא קיבלנו תשובה שלילית או חיובית. אלו היו שעות המתנה מורטות עצבים מול המחשב, לראות מתי מגיעה התשובה".
בשלב מסוים הבינו אנני ואלן שלא יצליחו לעלות לטיסה בחמישי, ודחו אותה למוצאי שבת. במקביל, הם המשיכו במאמץ לקבל את הפטור עבור הטיסה: "שלחנו אישורים לוועדת חריגים שד"ר סטנלי נפטר, ולא הייתה כל התייחסות". אנני ציינה כי בעקבות העיכוב התעכבה גם ההלוויה עצמה, שכן לדבריה כאמור רק אלן יכול לטפל בסידורים שלה.
"עדיין לא קבעו מועד ללוויה, אנחנו אנשים דתיים ואסור לפגוע בכבוד המת", היא אומרת. "זה לא אנושי ולא יהודי, זה הזוי. ביום חמישי כשלא קיבלתי תשובה מוועדת החריגים המתנתי שעתיים על הקו עם משרד הפנים, ועד שענתה הפקידה היא אומרת להגיש ועדת חריגים – דבר שעשיתי ואין משם תשובה. הפקידה אמרה בפרוש שלא יתנו לנו לעלות על המטוס בלי אישור. לצערי אנחנו חסרי אונים, אין לנו למי לפנות לקבל עזרה. החופש לנוע זה הדבר הכי חשוב בארץ דמוקרטית".
רק הבוקר, שעה קלה לפני פרסום כתבה זו, אלן ואנני קיבלו סוף-סוף את האישור המיוחל. "אנחנו מודים לכל מי שעזר לי, ברשות האוכלוסין וההגירה, להיות בלוויה של אבא ולומר עליו קדיש", אמר בצהריים אלן.
ח"כ לשעבר, דב ליפמן, יו"ר ומייסד עמותת "יד לעולים", אמר כי בכוונת הארגון לעתור בשבוע הבא לבג"ץ בסוגיה, באמצעות עו"ד ופרופ' אביעד הכהן. "מדובר בעוול קשה, מי לחתונה ומי ללוויה. הגיע הזמן שהמדינה תתחיל להתייחס לאזרחים שלה, בהם עולים חדשים שעזבו הכול מאחור ועלו ארצה למדינה, להגשים את הציונות", אמר ליפמן.
לדבריו, אל הארגון זורמות כעת פניות רבות, "ובכולן סיפורים אנושיים קשים". עוד לפני העתירה לבג"ץ, הארגון שלח מכתב לראש הממשלה נפתלי בנט והשרים הנוגעים בדבר, בעניין הפגיעה הקשה והכשל בפעילות ועדת החריגים – שלדבריו לא נותנת מענה מספק לפניות אליה, "תוך פגיעה בחופש התנועה, חופש העיסוק, בזכות לנישואין ועוד", לשון המכתב.
ליפמן הוסיף: "קיבלנו מאות פניות מעולים ומהמשפחות שלהם שסובלים מהמדיניות החדשה לגבי יציאה מישראל. החלטנו להגיש בג"ץ כדי להילחם עבור זכויות בסיסיות כמו לפרנס את המשפחה, לחזור לבית ולעבודה בחו"ל של בני משפחות של העולים שהגיעו לבקר בארץ, לטוס לבקר הורים בימים האחרונים שלהם או להלווייתם. הגיע הזמן שזעקת העולים לגבי הצרכים שלהם תישמע ושהמדינה תחשוב יותר על הציבור שלנו כשמקבלים החלטות".
רק אתמול פנה שר התפוצות נחמן שי (העבודה) במכתב דחוף ללשכת ראש הממשלה נפתלי בנט, שבו הביע את דאגתו ההולכת וגוברת ממצב היחסים של המדינה עם הקהילות והארגונים היהודיים ברחבי העולם, לנוכח הגבלות הכניסה לישראל המחמירות מיום ליום. "ישראל עומדת בראשיתו של משבר עמוק ביחסים עם יהדות העולם", כתב שי, "לראשונה בהיסטוריה סוגרת ישראל פעם אחר פעם את הדלת בפני העם היהודי, מבלי להביא חשבון את ההשלכות של המדיניות הישראלית על מרקם היחסים בין ישראל ליהדות התפוצות ועל עתידנו. נוצרה מתיחות, התחושות קשות. משרדי ואני מוצפים בפניות".