עתירה ראשונה הוגשה לבג"ץ נגד שר המשפטים יריב לוין, הוועדה לבחירת שופטים והנהלת בתי המשפט - בדרישה למנות באופן מיידי נשיא לבית המשפט העליון. כבר יותר מארבעה חודשים אין נשיא קבוע לעליון, מאז פרישתה של אסתר חיות באמצע אוקטובר. בנוסף, בבית המשפט העליון מכהנים 13 שופטים בלבד במקום 15 בעקבות פרישתן של חיות ושל ענת ברון.
הסיבה לכך שלא מונה עדיין נשיא קבוע היא ששר המשפטים לוין מסרב לעלות את הנושא להצבעה בוועדה לבחירת שופטים. ללוין אין רוב בוועדה כדי לבחור נשיא, וברגע שהנושא יעלה להצבעה צפוי להיבחר שופט העליון יצחק עמית לפי שיטת הסניוריטי.
בעקבות כך לוין, שמכנס את הוועדה לבחירת שופטים מעת לעת, לא מעלה כבר חודשים ארוכים את נושא בחירת הנשיא להצבעה, ובכך מותיר את בית המשפט העליון עם ממלא מקום לנשיא בלבד, השופט עוזי פוגלמן. על מנת למנות שופטים חדשים נדרשת הסכמה של שבעה חברים בוועדה, מה שמצריך שיתוף פעולה בין השופטים בוועדה לפולטיקאים ברשות לוין. אולם למינוי נשיא נדרש רוב רגיל.
התנועה לאיכות השלטון הגישה הבוקר עתירה למתן צווים על תנאי, סעד הצהרתי ובקשה לקיום דיון דחוף בנושא. התנועה מבקשת צו על תנאי נגד שר המשפטים, המורה לו לנמק מדוע לא יפעיל את סמכותו ויכנס את הוועדה לבחירת שופטים להצבעה לבחירה בשופטי בית המשפט העליון, מתוך הטעמים הבאים: "לנוכח הימנעותו מהפעלת חובתו מלהביא לבחירת הוועדה לבחירת שופטים בנשיא ושופטי בית המשפט העליון, העומדת כחריגה מסמכות על דרך המחדל.
"לנוכח כך שבהימנעותו מלכנס את הוועדה לבחירת שופטים לפי הצורך, הוא מפר את חובתו המינהלית המעוגנת בחוק לפעול במהירות הראויה. לנוכח החשש הכבד שמא אי-הצבעה בוועדה לבחירת שופטים על שופטי ונשיא בית המשפט העליון מקורה בחוסר תום לב ובשיקולים זרים אשר אינם מן העניין לנוכח כך שהחלטת שר המשפטים פוגעת בעצמאות הוועדה לבחירת שופטים ובעקרון הפרדת הרשויות, וכן פוגעת בטוהר הליך בחירת השופטים המנוגד לאינטרס הפוליטי ולרוחות השעה ובאתוס של עצמאות החלטות הוועדה לבחירת שופטים. לנוכח היותה של ההחלטה לא למנות נשיא ושני שופטי בית המשפט העליון מהווה הפרה של חובת הנאמנות הציבורית, פוגעת באמון הציבור ברשויות ומהווה פגיעה באינטרס הציבורי".
2 צפייה בגלריה
חיות בראש ההרכב בספטמבר האחרון, כשלצידה עמית (שצפוי להתמנות לנשיא הבא) ופוגלמן (ממלא המקום). מאז אין לעליון נשיא קבוע
(צילום: אלכס קולמויסקי)
כמו כן העותרים - באמצעות עורכי הדין אליעד שרגא, תומר נאור והידי נגב - מבקשים צו על תנאי נגד הוועדה לבחירת שופטים המורה לה לנמק מדוע לא תפעל לבחור שני שופטי בית המשפט העליון בהתאם לסעיף 7 לחוק בתי המשפט, מתוך אותם טעמים.
זאת, "לנוכח היותה של ההחלטה שלא לבחור נשיא בית המשפט העליון מהווה הפרה ופגיעה בנוהג הסניוריטי הנהוג מקום המדינה ומהווה נוהג חוקתי ומחייב; לנוכח הפגיעות הנלוות מהפרת נוהג הסניוריטי ובראשן הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת ובעקרון הפרדת הרשויות; לנוכח היותה של ההחלטה שלא לבחור נשיא בית המשפט העליון מהווה הפרה ופגיעה בנוהג הסניוריטי הנהוג מקום המדינה ומהווה נוהג חוקתי ומחייב; ולנוכח הפגיעות הנלוות מהפרת נוהג הסניוריטי ובראשן הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת ובעקרון הפרדת הרשויות".
בנוסף העותרים מבקשים מבית המשפט סעד הצהרתי לקבוע ולהצהיר כי נוהג הסניוריטי בבחירת נשיא בית המשפט העליון הוא נוהג חוקתי במדינת ישראל. "הכרה הצהרתית של בית המשפט הנכבד בנוהג החוקתי מטילה נטל על שר המשפטים והוועדה לבחירת שופטים לנמק ולהביא תשתית ראייתית מספקת וטענות כבדות משקל, מדוע החליטו לסטות מהנוהג החוקתי", נמסר.
עוד מבקשים העותרים מבית המשפט להורות על קיום דיון בהול בעתירה, "על רקע הצורך לברר בהקדם האפשרי את השאלות העומדות בבסיסה, ולנוכח העובדה כי הפגיעה בעצמאות בית המשפט העליון ובעקרון הפרדת הרשויות מתגברת ככל שחולפים הימים, וכתוצאה מכך הפגיעה בדמוקרטיה הישראלית; ולאור העובדה שמאוקטובר 2023 הרשות השופטת – אחת משלוש רשויות השלטון שתפקידן לאזן ולבלום האחת את השנייה – פועלת כבר חודשים רבים ללא ראש ונשיא קבע; וכן לאור שני התקנים החסרים בבית המשפט העליון שמוסיפים נטל, הגבוה ממילא, ועומס ההולך ומצטבר על בית המשפט העליון ופוגע בציבור".
עו"ד אליעד שרגאצילום: אלכס קולמויסקי
עו"ד תומר נאורצילום: יואב דודקביץ'
עו"ד הידי נגבצילום: התנועה לאיכות השלטון עו"ד הידי נגב, ראש מחלקת מדיניות וחקיקה בתנועה לאיכות השלטון, מסר: "לא ייתכן מצב שבו בראש הרשות השופטת יהיה ממלא מקום לאורך זמן כה רב, בניגוד לכל דין ולנוהג הסניוריטי הקיים עוד מקום המדינה. לצערנו ניכר כי שר המשפטים ממשיך בניסיונותיו לחולל הפיכה משטרית ולהכפיף את השופטים והוועדה תחתיו, כאילו אסון 7 באוקטובר מעולם לא התרחש".
