כאשר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז לפני יותר מחודשיים על מה שמוסקבה מתעקשת לכנות "מבצע צבאי מיוחד" באוקראינה, הוא הצהיר כי אחד מיעדיו הוא לבצע בה "דה-נאציפיקציה", בטענה שהממשלה בקייב נשלטת בידי גורמים ניאו-נאצים. אף שכלל המומחים וגורמי הממשל במערב מיהרו לדחות את הטענה הזו ולהסביר שמדובר בפרופגנדה רוסית כוזבת, הטענה שבאוקראינה פועלים גורמים לאומנים – המשתייכים לימין הקיצוני שכוחו גבר בשנים האחרונות באירופה ובארה"ב – לא נתונה למחלוקת.
אחד מאותם גורמים לאומניים הוא "גדוד אזוב" או "רגימנט אזוב", ובקרמלין מקפידים בטענות שלהם על "דה-נאציפיקציה" להזכיר אותו כהוכחה לצורך בכך לכאורה. הגדוד, ששמו הרשמי הינו "מחלקת המבצעים המיוחדים של אזוב", מכונה על שם ים אזוב שלחופיו שוכנת עיר הנמל מריופול בדרום-מזרח אוקראינה, ומאז החלה הפלישה הרוסית ב-24 בפברואר עמדו שם לוחמיו בחזית הלחימה נגד צבא פוטין. לוחמי הגדוד, שיחידות אחרות שלו סייעו בהדיפת הרוסים בפרברי קייב בחודש מרץ, ממשיכים להתבצר במפעל המתכות הענקי "אזובסטל" במריופול – ומונעים בכך ניצחון סמלי ואסטרטגי חשוב מהנשיא הרוסי.
יחידת הלוחמים הזו, שזוכה מאז תחילת הפלישת לתשומת לב עולמית ומשכה אליה גם לוחמים זרים, החלה את דרכה כמיליציה צבאית-למחצה בעקבות כיבוש חצי האי קרים על ידי רוסיה ב-2014, והקרבות שפרצו במקביל מול הבדלנים הפרו-רוסים בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה. בהמשך אותה שנה הוטמעה היחידה במשמר הלאומי האוקראיני, והיא פועלת כעת תחת פיקוחו של משרד הפנים בקייב.
לוחמי הגדוד הואשמו לאורך השנים בהחזקה בעמדות ניאו-נאציות, אך אנשיו מכחישים זאת: אחד ממפקדיו אף טען החודש כי היחידה קיבלה לשורותיה לוחמים יהודים ששירתו בצה"ל ומוסלמים. המומחים שבחנו את פעילות הארגון סבורים כי יש אמנם צדק בטענות נגד אנשי הגדוד, אך מנגד מבהירים כי מאז הוטמע בכוחות האוקראיניים הממלכתיים הוא עבר שינוי משמעותי – וסולקו ממנו גורמים קיצוניים רבים.
את דרכו גדוד אזוב אכן החל כארגון ימני קיצוני. הוא הוקם כארגון של לוחמים מתנדבים, ביוזמתם של פוליטיקאים מהימין הקיצוני, מהמפלגות "הפטריוטים האולטרה-לאומנים של אוקראינה" ו"האסיפה הסוציאל-לאומית" – ארגונים שקידמו עמדות קסנופוביות כלפי מהגרים, צוענים ומיעוטים אחרים. מטרת הגדוד עם הקמתו הייתה כאמור לסייע לצבא האוקראיני הלא-ערוך לעמוד בפני מתקפות הבדלנים במזרח אוקראינה ב-2014, וכבר אז זכה לתהילה כאשר הגן על העיר מריופול ומנע את נפילתה לידי המורדים באותם קרבות. "אלו הלוחמים הטובים ביותר שלנו", אמר על הגדוד נשיא אוקראינה באותם ימים פטרו פורושנקו.
עדות לאידיאולוגיה הלאומנית-קיצונית של אנשיו היא הסמלים שבחרו לשאת, אחד מהם הוא סמל ה"וולפסנגל", שמזכיר סמלים ששימשו יחידות SS בגרמניה הנאצית. הסמל הזה ממשיך לשמש את גדוד אזוב גם כיום. ב-2015 דובר הארגון טען בשיחה עם אתר החדשות האמריקני USA Today שבין 10% ל-20% מהמתגייסים לגדוד הם "נאצים". בשנים שחלפו מאז פרוץ הסכסוך ב-2014 הואשם הגדוד על ידי גורמים באו"ם בהפרת זכויות אדם, וארה"ב אסרה על כוחותיה לאמן את לוחמיו, איסור שבוטל עם תחילת הפלישה הרוסית. לפני כשנתיים גם פייסבוק מנעה ממנו לפעול ברשת החברתית, והגדירה אותו כ"ארגון מסוכן" – אולם עם תחילת הפלישה הרוסית הסירה חלקית את החסימה שלו.
תהליך של "דה-אידיאולוגיזציה"
אחד ממייסדיו של גדוד אזוב הוא אנדריי בילצקי, פוליטיקאי שלא מכחיש את עמדותיו האולטרה-לאומניות, ושלפי דיווחים מקומיים השמיע בעבר אמירות גזעניות ואנטישמיות. לפי אחד הדיווחים הוא אמר ב-2010: "העמים הלבנים בעולם צריכים להוביל מסע צלב אחרון... נגד הגזעים הנחותים שמובלים על-ידי השמִים". בילצקי מכחיש מכול וכול שהשמיע את האמירה הזאת או אמירות אחרות שיוחסו לו.
בריאיון שהעניק מוקדם יותר החודש ל"וושינגטון פוסט" הוא טען כי גדוד אזוב משך אליו יהודים ששירתו בצה"ל, כמו גם מוסלמים צ'צ'נים: "זה לא כל כך מתיישב עם (אידיאולוגיית) עליונות לבנה", אמר לעיתון האמריקני. "אנחנו לא מזהים את עצמנו עם האידיאולוגיה הנאצית", אמר בילצקי בן ה-41. "יש לנו אנשים עם עמדות פוליטיות שמרניות, ואני אחד מהם. אבל, כמו כל אדם, אני לא רוצה שעמדותיי יוגדרו בידי אחרים. אני לא נאצי. אני לחלוטין דוחה זאת".
מייקל קולוברן, שמנטר את פעילותם של ארגוני ימין קיצוני שונים ואף פרסם ספר על גדוד אזוב, אמר ל"וושינגטון פוסט" כי אינו סבור שניתן להגדיר את הארגון באופן מפורש כתנועה ניאו-נאצית, אך הדגיש: "בהחלט יש ניאו-נאצים בשורותיו. יש אלמנטים שהם ניאו-פשיסטים, ויש אולי אלמנטים שהם יותר לאומנים אוקראינים 'רגילים'. בליבה שלו, הוא עוין לליברליות הדמוקרטית. הוא עוין לכל מה שמגיע עמה, כמו זכויות מיעוטים, זכויות הצבעה וכדומה".
מאז הטמעתו בשירותי הביטחון הממלכתיים עבר כאמור הגדוד שינויים מרחיקי לכת, תחת לחץ שהפעילו עליו השלטונות בקייב והממשל האמריקני. מולי סלצקוג, פרשנית בכירה בחברת שירותי המודיעין והייעוץ "קבוצת סופאן", אמרה ל"פוסט" כי גדוד אזוב נאלץ במסגרת התהליך "לטהר המון אלמנטים קיצוניים". אמגרס אומלנד, ממרכז שטוקהולם לחקר מזרח אירופה, הוסיף בשיחה עם סוכנות הידיעות AFP כי הארגון עבר תהליך של "דה-אידיאולוגיזציה" ולמעשה הפך ליחידה קרבית שגרתית, שאליה מבקשים אוקראינים רבים להתגייס – לא בגלל האידיאולוגיה שאולי חלק מאנשיה ממשיכים לדגול בה, אלא בגלל "המוניטין שלה כיחידה קרבית קשוחה במיוחד".
בילצקי, אותו מנהיג לשעבר של הגדוד, טען כי אנשיו מנסים כעת גם להסיר סמלים בעייתיים מסוימים שמשמשים את הלוחמים, אך הוסיף כי במסגרת המאמץ המלחמתי המתמשך הם מעדיפים להימנע מדחיקת חלק מהלוחמים אל מחוץ לארגון: "לכל חייל שנלחם למען אוקראינה יש ערך כעת. ערך גם לעולם המערבי – בגלל שאם אוקראינה תישבר, הבא שיהיה בצרות יהיה המערב בכללותו".
כבר לא קיצוניות, אלא "לאומנות רכה"
בנוסף לניסיונות לנכש "עשבים שוטים" מהארגון, פרשנים מסבירים כי בשנים האחרונות כוחו של הימין הקיצוני באוקראינה נחלש משמעותית. דוגמה בולטת לכך היא בילצקי עצמו, שאחרי שסיים את כהונתו כמפקד המיליציה הקים מפלגה פוליטית והתמודד בבחירות לפרלמנט בקייב – אך לא הצליח לזכות ביותר מ-2% מקולות הבוחרים. "אחת הסיבות לכך היא שלאומנות רכה הפכה למיינסטרים מאז המתקפה הרוסית", אמרה אנה קולין לבדב, מאוניברסיטת פריז-נאנטר שבצרפת.
המגמה הזו, כך נראה, אכן גברה משמעותית מאז החלה הפלישה הרוסית, שהעמיקה מאוד את תחושות הטינה והשנאה כלפי הרוסים. אחד מהאוקראינים שהתגייסו לגדוד אזוב הוא אלכסיי סולימה, צעיר בן 23 שהתראיין ל"פוסט" ממתחם אימוני נשק של הגדוד בעיר לבוב. הוא סיפר כי ידע על עברה הבעייתי של היחידה הזו לפני שהתגייס אליה – אך בחר בה בכל זאת: "אלה חבר'ה שפשוט אוהבים את המדינה שלהם ואת העם האוקראיני. מעולם לא ראיתי בהם נאצים או פשיסטים, מעולם לא שמעתי אותם מדברים על הרייך השלישי".
לדברי בילצקי, לגדוד אזוב יותר מאלף לוחמים בקייב, בחרקוב ובדניפרו, והוא מפעיל גם יחידות קטנות יותר בערים ברחבי אוקראינה. אולם הכוח המרכזי שזוכה כעת לתשומת לב עולמית הוא אותה יחידה של הגדוד המתבצרת יחד עם חיילים אוקראינים אחרים במפעל המתכות הענקי "אזובסטל" במריופול, התבצרות שהעניקה למפעל את הכינוי "מצודת מריופול".
לפני ההתבצרות במתחם לוחמי גדוד אזוב לקחו חלק בקרבות הקשים ברחובות העיר עצמה, וידעו לנצל היטב את הרשתות החברתיות על מנת לקדם תעמולת-נגד לתעמולה הרוסית – בין היתר בסרטונים שצילמו עם רחפנים ובהם תועדו טנקים רוסיים מושמדים בטילים ששוגרו לעברם. במסגרת פעילותו ברשתות החברתיות, יצוין, השיב הגדוד גם לביקורת כלפיו וטען: "הרוסים הם הפשיסטים האמיתיים".
פינוי אזרחים מ"מצודת מריופול"
אולם כעת, אחרי מצור שנמשך חודשיים שלמים וכתישה בלתי פוסקת מהאוויר ומהקרקע, הצליחו כוחותיו של פוטין לכבוש את רוב חלקי מריופול, מלבד אותו מפעל ענקי ששוכן לחופי ים אזוב. פוטין אמנם הצהיר כי הורה להימנע מהסתערות על אזובסטל, אך המתבצרים האוקראינים טוענים שזו נמשכת כל העת, וכי בימים האחרונים רק גברו ההפצצות האוויריות. מריופול, נזכיר, נחשבת ליעד אסטרטגי מאוד עבור הרוסים: כיבושה יסייע לפוטין ליצור רצף טריטוריאלי מחצי האי קרים לאזורי המורדים בחבל דונבאס.
הכוחות האוקראינים שמתבצרים במפעל – מספרם המדויק לא ברור – מוצאים שם מחסה בבונקרים התת-קרקעיים שלו, יחד עם מאות אזרחים. הלוחמים דיווחו שבין המתבצרים מאות פצועים, שלהם הם מתקשים להעניק טיפול רפואי. בימים האחרונים פרסמו הלוחמים האוקראינים באזובסטל שורה של קריאות נואשות לעולם, וקראו לו לאפשר את חילוץ הפצועים – כשברקע גם אספקה מידלדלת של מזון, מים, תרופות וגם תחמושת.
למרות הדיווחים על המשך ההפצצות האוויריות, אמש הודיע לראשונה גדוד אזוב שכ-20 אזרחים פצועים פונו בהצלחה מאזובסטל. הבוקר פרסם משרד ההגנה הרוסי הודעה שבה נאמר כי אתמול 46 אזרחים פונו מהאזורים המיושבים באזור אזובסטל, בשתי קבוצות שונות, אך לא ברור אם מדובר באותו פינוי שאליו התכוונו הלוחמים האוקראינים. צוות של רויטרס דיווח בצהריים כי הבחין בפינוי של קבוצה נוספת של אזרחים, המונה כ-40 איש, מאזובסטל. בהמשך דווח על קבוצה נוספת של 14 איש שהתפנתה מהמתחם, וכמו הקבוצה הקודמת הגיעה גם היא למרכז קליטה בכפר בשם בזימנה שבמחוז דונייצק, כ-30 ק"מ מזרחית למריופול. לפי רויטרס, המפונים עשו את הדרך לכפר ברכבים עם סמלי האו"ם, ומדובר כנראה בעדות לכך שהושג הסכם לפינוי אזרחים מאזובסטל.
באשר ללוחמים עצמם, גורלם עדיין לא ברור: בעבר הצהירו מפקדיהם כי ימשיכו להילחם עד הסוף, אך מנגד קראו לקדם אפשרות של חילוץ מהמפעל, בין היתר בעזרת מדינה שלישית. הצהרה שכזו השמיע ביום חמישי האחרון סגן מפקד גדוד אזוב, סביאטוסלב פלמר, שמתבצר גם הוא באזובסטל. בריאיון שהעניק לסוכנות הידיעות רויטרס הוא קרא לפתוח מסדרון פינוי עבור הכוח המתבצר, והדגיש כי נפילה בשבי אינה אופציה שנשקלת כלל – בשל החשש שהרוסים יהרגו אותם או ינהגו בהם באכזריות.
האפיפיור בוכה, פלוסי לזלנסקי: "אנחנו לצדך"
"זו הסיבה שהצענו כי גורם שלישי יעניק לנו בהמשך השיחות ערבויות ליציאה מאזובסטל", אמר. הוא הזכיר את טורקיה ואת ישראל כמדינות שעשויות לתת ערבויות שכאלו. אולם עד שיושג הסכם אפשרי לפינוי הלוחמים, פלמר הדגיש כי אנשיו ימשיכו להילחם. לטענתו, בין לוחמי גדוד אזוב שמתבצרים במפעל – את מספרם הוא סירב לחשוף – נכללים גם יהודים, רוסים ובולגרים. "כל עוד אנחנו פה ושומרים על ההגנה, העיר לא שלהם", אמר.
למצבם הקשה של המתבצרים במריופול התייחס בצהריים האפיפיור פרנסיסקוס, שקרא לפתוח עבורם מסדרון הומניטרי וגינה את המתקפות הרוסיות על העיר – שבהן טוענים האוקראינים כי נהרגו יותר מ-20,000 אזרחים. לדברי האפיפיור, מריופול "הופצצה והושמדה בברבריות". בשבועות האחרונים כבר גינה האפיפיור בחריפות את רוסיה בשל הפלישה שלה לאוקראינה, והיום הוא תיאר זאת כ"תוקפנות מחרידה נגד האנושות" – כזו שלדבריו גורמת לו "לסבול ולבכות".
שעות לפני נאומו של האפיפיור, ובאות תמיכה נוסף של המערב לאוקראינה, הגיעה יו"ר בית הנבחרים האמריקני ננסי פלוסי יחד עם מחוקקים נוספים לביקור פתע בקייב – ונפגשה שם עם הנשיא וולודימיר זלנסקי. "המשלחת שלנו הגיעה לקייב כדי לשלוח מסר ברור ונחרץ לעולם כולו: אמריקה ניצבת איתן לצד אוקראינה", מסרה פלוסי, המחוקקת האמריקנית הבכירה ביותר שמבקרת עד כה באוקראינה מאז החלה המלחמה. בשבוע שעבר ביקרו בקייב מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ושר ההגנה האמריקני לויד אוסטין.
בסרטון שפרסמה לשכת זלנסקי מהמפגש עם פלוסי, זו נשמעה מגנה את מה שכינתה "הפלישה השטנית" של פוטין, ומוסיפה: "אנחנו נמצאים בקו החזית של החירות, והמאבק שלך הוא המאבק של כולם. המחויבות שלנו היא לעמוד לצדכם עד אשר המאבק יושלם". פלוסי הוסיפה כי היא מקווה שחבילת הסיוע הענקית שחשף בשבוע שעבר הנשיא ג'ו ביידן – לתמיכה צבאית וכלכלית לאוקראינה בשווי 33 מיליארד דולר – תאושר בקונגרס במהירות האפשרית.