באירופה ממשיכות להגיע אחר הצהריים (שלישי) תגובות להחלטתם של מנהיגי האיחוד האירופי להטיל חרם על 90% מהנפט הרוסי שמייבאות 27 המדינות החברות בו עד סוף השנה – בסנקציה הדרמטית והחריפה ביותר שהטילו עד כה על מוסקבה כעונש על הפלישה שלה לאוקראינה. החרם הזה הושג רק לאחר כניעה לדרישותיה של הונגריה, שתלויה עוד יותר ממדינות אחרות באירופה בנפט הרוסי, וקיבלה פטור מהחרם הזה. ראש ממשלתה ויקטור אורבן הכריז היום כי הצליח "להביס" את תוכניתה של הנציבות האירופית לאסור על ייבוא נפט לארצו, ובמקביל קנצלר אוסטריה קארל ניהאמר הודה כי החרם הזה יפגע במדינות האיחוד באופן ניכר.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• הלהט"ב שנלחמים ברוסים, עם סמל חד-קרן
• חרם אירופי על 90% מהנפט הרוסי, הונגריה קיבלה פטור
• קרבות בלב סברודונצק: "העיר נהרסה לגמרי"
• זלנסקי יצא מקייב והגיע לראשונה לחזית
אירופה, נזכיר, תלויה באופן משמעותי בתעשיית האנרגיה הרוסית, בעיקר בגז ובנפט שלה, ולאורך שלושת החודשים שחלפו מאז החלה המלחמה באוקראינה הטילה אמנם סנקציות רבות וחסרות תקדים במטרה לפגוע במה שמכנים בבריסל "מכונת המלחמה של פוטין" – אך המשיכה לרכוש בכמויות עתק גז ונפט. לפני כחודשיים ניאותו מנהיגי האיחוד לאסור ייבוא של פחם רוסי, אך השימוש בו ביבשת ממילא מצומצם למדי, ובכל חודש האירופים המשיכו להזרים מיליארדי דולרים לקופת הקרמלין: רק על הנפט הם משלמים מדי חודש 23 מיליארד דולר.
ההסכמה העקרונית שאליה הגיעו מנהיגי האיחוד בפסגה שהם עורכים כעת בבריסל, ואשר הוכרזה באישון לילה, מהווה פריצת דרך משמעותית: חבילת הסנקציות השישית, שבמסגרתה נכלל החרם על הנפט הרוסי, הוכרזה על ידי נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין כבר בתחילת החודש, אולם מאז התקשתה להשיג את הקונצנזוס הנדרש בין כל מדינות האיחוד על מנת לאשר את המהלך.
הונגריה קיבלה פטור: "פצצת אטום על הכלכלה"
מי שהובילה את ההתנגדות אליו הייתה כאמור הונגריה. לצד העובדה שראש ממשלתה אורבן הינו ידידו של פוטין והתנגד עד עתה לסנקציות החריפות על רוסיה – אף שלא הטיל עליהן וטו – הונגריה תלויה הרבה יותר מאשר חברותיה באיחוד בנפט הרוסי: בעוד האיחוד בכללותו מייבא 25% מהנפט שלו מרוסיה, הונגריה מייבאת ממנה יותר מ-60% מהנפט שלה. אורבן הכריז בימים האחרונים כי סנקציות על נפט יהיו בגדר הטלת "פצצת אטום" על כלכלת ארצו, ואיים להטיל וטו על המהלך.
במסגרת הפשרה שהושגה נכנעו למעשה מנהיגי האיחוד לדרישותיו: החרם על הנפט יוטל רק על ייבואו דרך הים, במכליות, שיטה שדרכה מגיעים לאירופה שני שלישים מהנפט הרוסי שהיא מייבאת. תחילה טענו באיחוד כי החרם על ייבוא נפט ממכליות ייכנס לתוקף באופן מיידי, אבל בצהריים מסר דובר מטעם הנציבות האירופית כי הוא ייכנס לתוקף בתהליך הדרגתי שיימשך חצי שנה עבור נפט גולמי ושמונה חודשים עבור מוצרי נפט מזוקקים.
השליש הנותר של נפט רוסי שמיובא לאירופה ימשיך להיות מוזרם דרך צינור דרוז'בה ("ידידות" ברוסית), שעובר מרוסיה דרך אוקראינה ובלארוס אל פולין, הונגריה, סלובקיה, צ'כיה וגרמניה. החרם יגדל ל-90% מכלל הנפט הרוסי עד סוף השנה, אז צפויות פולין וגרמניה להפסיק לחלוטין להשתמש בנפט שמגיע אליהן מצינור דרוז'בה. הונגריה, לצד סלובקיה וצ'כיה שהביעו אף הן הסתייגות מהסנקציה החריפה הזו, ימשיכו לקבל פטור ולייבא נפט דרך המקטע הדרומי של הצינור.
מנהיגי האיחוד הגיעו אתמול לפסגה בבריסל ללא אופטימיות רבה, ופון דר ליין הצהירה אז כי אינה צופה פריצת דרך בשיחות. אורבן מצדו פתח את הפסגה עם אמירות ביקורתיות למדי, ואמר אתמול כי הנציבות האירופית נוהגת ב"חוסר אחריות" בכך שהיא דורשת ממדינות האיחוד להציב את כלכלותיהן בסיכון. התפנית בשיחות חלה בשעת לילה מאוחרת, ולפי ראש ממשלת הולנד מארק רוטה בסביבות השעה 23:00 כבר הושגה הסכמה. היום, לאחר שהתקבלו דרישותיו, פרסם אורבן סרטון שבו הצהיר: "הצלחנו להביס את ההצעה של הנציבות לאסור שימוש בנפט רוסי בהונגריה". לדבריו, "זה היה בלתי נסבל עבורנו לתפעל את הכלכלה ההונגרית עם נפט יקר יותר. הצלחנו להימנע מכך".
הקרב הבא: הגז הרוסי
בצהריים הודיע ראש ממשלת בולגריה, קיריל פטקוב, כי ארצו קיבלה גם היא פטור מהחרם על הנפט, החרגה שלא הייתה ידועה עד עתה. בשיחה עם כתבים בבריסל אמר פטקוב כי ההחרגה של ארצו מהחרם תימשך עד סוף 2024, ולדבריו היא תאפשר לארצו להתאים את מפעלי הזיקוק שלה לעיבוד נפט שלא מגיע מרוסיה. הוא אמר שהוא "שמח" שהסנקציות החדשות יאושרו וכי "הזרם הפיננסי לרוסיה ייפסק".
ראש ממשלת אסטוניה קאיה קאלאס, שכמו שאר המדינות הבלטיות מובילה קו תקיף במיוחד נגד רוסיה, אמרה כי הפשרות שהתקבלו בשיחות בבריסל היו הכרחיות. "זו הייתה פשרה הוגנת, זה היה הדבר הכי טוב שיכולנו להשיג", אמרה קאלאס בפתח היום השני של הפסגה בבריסל. לדבריה, "הדבר החשוב ביותר הוא שהאיחוד האירופי נשאר מאוחד במטרתו. המטרה היא לעצור את רוסיה ממלחמתה התוקפנית באוקראינה".
נציבת האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין טענה היום כי בעתיד ישובו לדון מנהיגי האיחוד בפטור שניתן להזרמת נפט דרך חלקו הדרומי של צינור דרוז'בה, אך היא לא סיפקה לכך לוח זמנים כלשהו שהיה מחייב אותה. פרשנים בעולם סבורים שכעת הקרב הבא באיחוד צפוי להיות על סנקציות נגד הגז הרוסי: האיחוד האירופי מייבא כ-40% מהגז שלו מרוסיה, ותלוי בו הרבה יותר משהוא תלוי בנפט שלה, ולפיכך הסוגיה הזו צפויה להיות סבוכה הרבה יותר.
באיחוד הציגו אמנם תוכנית שמטרתה להביא ל"גמילה" משימוש בגז הרוסי, אבל מדובר בתהליך הדרגתי שיימשך שנים. אם יהיה ניסיון מצד הנציבות האירופית לקדם חרם של ממש על גז מרוסיה – חלק מהמדינות שם צפויות להתנגד לו. קנצלר אוסטריה קארל ניהאמר הבהיר היום כי סבב סנקציות עתידי לא יכלול חרם על גז רוסי, ולדבריו גם גרמניה, שתלויה מאוד בגז הזה, תתנגד לכך. "הרבה יותר קל לפצות על הנפט הרוסי. גז זה דבר הרבה יותר מסובך", אמר לכתבים בבריסל.
ניהאמר הדגיש כי גם החרם על הנפט צפוי להיות "כואב" לכלכלותיהן של המדינות החברות בו: המלחמה באוקראינה והסנקציות על רוסיה תרמו לעליית מחירי הגז והנפט בעולם, ואלו רק ממשיכים לעלות כעת. למרות זאת, ניהמאר הדגיש כי "הכאב שאנחנו חווים הוא כלום לעומת מה שהעם האוקראיני נאלץ להתמודד עמו".
מוסקבה תמצא לקוחות אחרים?
במוסקבה מיהרו לטעון היום כי יוכלו למצוא "מייבאים אחרים" לנפט הרוסי, כחלופה ללקוחות באירופה. אולם באיחוד האירופי מציינים כי הם הלקוח המשמעותי ביותר של נפט רוסי: לפי רשת CNN בתקופה שבין מאי 2021 לאפריל 2022 היו אחראיות מדינות האיחוד ל-53% מכלל ייצוא הנפט של רוסיה, בעוד לסין היא ייצאה 26% מהנפט שלה. "אנחנו הלקוח הכי חשוב של רוסיה", אמר היום שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל. "המטרה היא לגרום לכך שלרוסיה יהיו פחות משאבים פיננסיים שבאמצעותם תוכל להזין את מכונת המלחמה שלה".
למרות הניסיון הרוסי להפחית מחשיבות המכה שעשויה לספוג קופת הקרמלין, הנשיא הרוסי לשעבר דמיטרי מדבדב, שכיום משמש כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במוסקבה, טען היום שמטרת הסנקציות על תעשיית האנרגיה של ארצו היא לפגוע ברוסים פשוטי היום, בכך שהן מקשות על יכולתה של מוסקבה לממן תוכניות רווחה שונות. "הם שונאים את כולנו! הבסיס של ההחלטות הללו הוא שנאה לרוסיה, לרוסים ולכל תושבי המדינה", כתב מדבדב בהודעה שפרסם ברשתות החברתיות.
בקרמלין מאותתים בשבועות האחרונים כי לא יהססו להשתמש בתלות האירופית בתעשיית האנרגיה הרוסית כנשק: פוטין כבר סתם את ברז הגז לפולין, לבולגריה ולפינלנד, והבוקר עשה זאת גם להולנד. הסיבה הרשמית שרוסיה נתנה למהלך היא סירובן של אותן מדינות לשלם על הגז ברובל ולא בדולר, דרישה שכעת מציבה מוסקבה על מנת לחזק את המטבע שלה.
קייב: "לא מסופקים גם מקצב הזרמת הנשק מהמערב"
באוקראינה הגיבו היום לחרם על הנפט הרוסי באכזבה מסוימת. החלטת מנהיגי האיחוד להטיל את החרם החלקי הגיעה אחרי שאמש נאם בפניהם הנשיא וולודימיר זלנסקי ונזף בהם על העיכוב במהלך, והוא טרם פרסם ברכה להחלטתם. במקום זאת, גורם בכיר בלשכתו אמר כי מדובר במהלך לא מספק, שמגיע באיחור רב. "אם אתם שואלים אותי, הייתי אומר שזה יותר מדי איטי, יותר מדי מאוחר, ובהחלט לא מספק", אמר איהור ז'ובקה, סגן ראש הסגל של זלנסקי.
ז'ובקה הוסיף כי אוקראינה אינה מרוצה גם מהקצב שבו היא מקבלת נשק מתקדם מהמערב – ימים אחדים אחרי שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן הצהיר כי וושינגטון לא תשלח לקייב מערכות לשיגור רקטות ארוכי טווח שיוכלו להגיע לשטחי רוסיה, בצל איומים שנשמעו בנושא מצד מוסקבה. "אנחנו בהחלט לא מסופקים", אמר ז'ובקה, "אם היינו מסופקים, היינו מתחילים לשחרר מיידית את מריופול ולהבריח את הכוחות הרוסיים מדונבאס".
בדונבאס, חבל הארץ במזרח אוקראינה שבו ממקדים כעת הרוסים את מאמציהם במטרה להרחיב את אזורי השליטה של המורדים הפרו-רוסים, המשיכו להגיע היום חדשות מאכזבות מבחינת האוקראינים: הרשויות במחוז לוהנסק, אחד משני המחוזות המרכיבים את דונבאס, אמרו הבוקר כי הרוסים כבשו כבר לפחות חצי מהעיר האסטרטגית סבורודנצק, שבה מתחוללים כעת קרבות עזים ברחובות, שהביאו בה כבר להרס עצום וככל הנראה מביאים גם לאובדן כבד בנפש. אם העיר תיכבש, העיר הסמוכה ליסיצ'סנק תישאר היישוב המשמעותי האחרון בשליטת האוקראינים במחוז לוהנסק, אם כי הם ממשיכים לשלוט בשטחים אחרים בדונבאס, במחוז דונייצק, המחוז השני שממנו מורכב החבל.
מוסקבה טוענת, בלי הוכחה: "האוקראינים מלכדו גופות"
בדרום מחוז דונייצק שוכנת העיר מריופול, שמוקדם יותר החודש השלימו הרוסים את כיבושה המוחלט, עם כניעתם של יותר מ-2,000 לוחמים אוקראינים שהתבצרו במשך חודשים במפעל המתכות הענקי "אזובסטל". היום טען משרד ההגנה במוסקבה כי לאחר כיבוש המתחם, גילו שם הלוחמים הרוסים גופות של 152 לוחמים אוקראינים שנהרגו בקרבות.
לדברי משרד ההגנה הרוסי, שלא סיפק הוכחות לטענותיו, הגופות אוחסנו בתוך רכב מסחרי עם מערכת קירור לקויה, ומתחת לכמה מהן התגלו מוקשים. לטענת הרוסים, מטרת מלכוד הגופות הייתה לכאורה על מנת שקייב תוכל להאשים את מוסקבה בהשמדת שרידי הלוחמים. במוסקבה טענו עוד כי מתחקור הלוחמים האוקראינים שנכנעו ונמצאים כעת בשבי, מלכוד הגופות לכאורה נעשה בעקבות "הוראה ישירה מקייב". כאמור, לטענות הללו אין הוכחות.
בקייב, בינתיים, התביעה האוקראינית ממשיכה לפעול למיצוי הדין עם חיילים רוסים שנשבו ואשר מואשמים על ידה בביצוע פשעי מלחמה. היום גזר בית משפט בבירה האוקראינית 11.5 שנות מאסר על שני חיילים רוסים שהודו כי ביצעו ירי ארטילרי לעבר אזורים מאוכלסים במחוז חרקוב, ביומה הראשון של המלחמה. מוקדם יותר החודש נשלח למאסר עולם חייל רוסי בן 21 שהודה כי ירה למוות ברוכב אופניים לא-חמוש.
התובעת הראשית של אוקראינה, אירינה ונדיקטובה, אמרה אחר הצהריים כי אנשיה זיהו עד עתה יותר מ-600 חשודים רוסים בפשעי מלחמה, ולדבריה התביעה התחילה כבר בהליכים משפטיים נגד 80 מאותם חשודים, שרבים מהם ככל הנראה לא נמצאים בידי האוקראינים. היא ציינה כי בין החשודים בפשעי מלחמה נמנים "קציני צבא בכירים, פוליטיקאים וסוכני פרופגנדה של רוסיה".