לקראת הדיון החסוי שיקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו היום (שלישי) בנושא צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגדו ונגד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, שבו יוחלט אם לערער עליהם, מסביר עו"ד ניק קאופמן על משמעות הערעור, האפשרויות שעומדות בפני ישראל, האו"ם, התובע הכללי קארים חאן - וההשפעות האמריקניות.
2 צפייה בגלריה
"הסנקציות שעלול ממשל טראמפ להטיל על גורמים בבית הדין לא ישפיעו על ההליך המשפטי"
(צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw/File Photo, חיים גולדברג פלאש90)
תגובת נתניהו על צווי המעצר, בשבוע שעבר
(צילום: רועי אברהם/ לע"מ)
האם ניתן לערער על ההחלטה של בית הדין הפלילי הבינלאומי להוציא צווי מעצר?
"ככלל, בקשות התובע לצווי מעצר אינן נחשפות להגנה לפני הסגרת חשוד, וכאשר הן נמסרות לאחר ההסגרה בפועל, חלקים נרחבים של תוכנן מושחרים", הסביר עו"ד קאופמן. "מסיבות אלה, אין זה מפתיע שעד היום, מעולם לא בוטל צו מעצר שהוצא על-ידי בית הדין עקב בקשת סנגור - בטרם הסגרת חשוד".
האם ניתן לערער על דחיית הבקשות שממשלת ישראל הגישה לבית הדין?
עו"ד קאופמן ציין כי "במהלך מפתיע, במיוחד בהתחשב בסירובה של ממשלת ישראל להכיר בבית הדין עד כה, הגיש סגן היועץ המשפטי לממשלה שתי בקשות שתקפו את ההליך השיפוטי". לדבריו, "בבקשות נטען כי בית הדין אינו מוסמך לשפוט ישראלים לאור הסכמי אוסלו, והתבקש בית הדין לאפשר למדינת ישראל לחקור את הפשעים המיוחסים לאנשיה.
"הטענה הראשונה נדחתה על הסף כבלתי בשלה, והטענה השנייה נדחתה בשל האיחור הרב בהגשתה", אמר. "גם אם ניתן היה להשיג על החלטות נוספות אלו, הליכי הערעור לא היה משהים את תוקפם של צווי המעצר או ביצועם".
איזו השפעה תהיה לסנקציות של משרד האוצר האמריקני על ההליך המשפטי?
"הסנקציות שעלול הממשל החדש להטיל על גורמים בבית הדין לא ישפיעו כהוא זה על ההליך המשפטי", הבהיר עו"ד קאופמן. "שופטי בית הדין היו מודעים לאיומים של אנשי הקונגרס האמריקני ומקורבי הנשיא הנבחר, ובכל זאת - החליטו להוציא את צווי המעצר. האיום של הסנאטור לינדזי גרהאם 'לרסק את הכלכלה' של כל מדינה שתעז לבצע את צווי המעצר, על אף הדרמטיות, לא ימנע ממדינות רבות החברות בבית הדין, וממנהיגיהן, להימנע ממגע עם ראש ממשלת ישראל".
ומה לגבי האו"ם?
עו"ד קאופמן הסביר כי "לאו"ם יש הסכם שיתוף פעולה עם בית הדין שמחייב אותו, באופן עקרוני, להימנע מכל פעולה שעלולה לשבש את העבודה השיפוטית". הוא ציין: "מתוקף התחייבות זו, קיימת מדיניות של הימנעות ממגעים לא חיוניים עם מבוקשי בית הדין - מדיניות שבשנים האחרונות כובדה באופן ספורדי".
מהן האפשרויות האחרות העומדות בפני ממשלת ישראל?
"אם ממשלת ישראל תבקש זאת, יגיש הממשל האמריקני החדש, ללא היסוס, הצעת החלטה במועצת הביטחון של האו״ם שמטרתה השעייתן של כל התביעות של בית הדין בחקירה הפלסטינית", אמר עו"ד קאופמן. הצעה כזו, ציין, "בהתאם לסעיף 16 של אמנת רומא, תוגש לשם קידום השלום האזורי ותצטרך לעבור ללא הטלת וטו של אחת מחמש החברות הקבועות במועצה.
"עמדתה הצפויה של רוסיה ביחס להצעה כזו לא ברורה, אך היא תהיה תלויה, ללא ספק, בנכונותו של נשיא ארצות הברית הנכנס להחזיר טובה, אם יבקש הנשיא ולדימיר פוטין להשעות את ההאשמות על חטיפת ילדים שהופנו כלפיו, גם, על-ידי קארים חאן", הוסיף. "סביר להניח שסין תפעל בהתאם לעמדת רוסיה, בעוד שצרפת ובריטניה יתנו את תמיכתן להצעה זו רק בתנאי שתובטח הפסקת אש מלאה בעזה".
2 צפייה בגלריה
"השימוש לרעה שעשה חאן ב'פאנל המומחים' ראוי לביקורת, ובהמשך עשוי לבסס טענות לא מעטות"
(צילום: בית הדין הפלילי הבינלאומי)
באיזו מידה השתמש התובע, קארים חאן, בבקשתו לצווי מעצר כדי להסיט את תשומת הלב מהאשמות על הטרדה מינית שהופנו כלפיו?
"למרות שמדובר בתאוריית קונספירציה עסיסית למדי", אמר עו"ד קאופמן, "אין זה סביר שקארים חאן הזדרז להגיש את הבקשה לצווי מעצר כדי להסתיר שערורייה אישית". לדבריו, "טמונה בהכנת בקשה שכזו עבודה של עשרות עורכי דין וחוקרים, וההמלצה העקרונית לבקש צווי מעצר הייתה מתקבלת בקרב העוסקים בדבר עוד לפני שהבקשה הייתה מגיעה לשולחנו של התובע הראשי לאישור סופי".
מה עוד ניתן לומר על עבודתו של קארים חאן בהקשר הישראלי?
עו"ד קאופמן הוסיף כי "השימוש לרעה שעשה חאן במה שכינה 'פאנל המומחים' ראוי לביקורת ובהמשך עשוי לבסס טענות לא מעטות". הוא הסביר: "אותו פאנל, שנטול כל בסיס סטטוטורי ושאת חבריו בחר חאן בעצמו, בחן את הראיות לפני הגשת הבקשות ו'אישר' את עמדת התביעה.
"נמנו עם חברי פאנל זה משפטנים רבי השפעה, ובהם היועץ המשפטי למשרד החוץ הישראלי לשעבר – תיאודור מירון", הוסיף. "חברי הפאנל נחשפו, באופן תמוה, לראיות חסויות והגושפנקא שקיבל חאן ממומחים אלה נועדה, ללא שמץ של ספק, ללחוץ על השופטים ולרמוז להם מה הייתה התוצאה הרצויה".
