לא תמיד זהבה גלאון מצטטת אותך, אבל כשכן - היא מחוללת סערה. הימים ימי חוק הלאום והמחאה הדרוזית נגדו. צייצתי משהו לא חכם במיוחד והמחיר היה כבד. יו"ר מרצ לשעבר ראתה את הדברים והכניסה אותם לפתיח של מאמר שפרסמה ב"הארץ" שבו תקפה את המחנה הלאומי על שהעביר את החוק תוך פגיעה במיעוטים. המאמר היכה מעט גלים סביבי ומרוב התגובות הלא-ענייניות התעלמתי. אבל הייתה תגובה אחת שפגעה קרוב ללב, קרוב לבית. מישהו בחר להגיב לדברים שלי על מחאת הדרוזים דווקא בתמונה של הבן שלי, שפורסמה בעמוד הפייסבוק של אשתי. רתחנו והזדעזענו. איך התינוק הקטן קשור לדברים שאני כתבתי?
בניסיון לפתור את המצוקה הקשה של שיח אלים ברשת הגיש לאחרונה ח"כ מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה) הצעת חוק שנועדה לקבוע מנגנון שיאפשר לשופט להסיר פוסטים פוגעניים, בין השאר כשמדובר בהטרדה מינית, הסתה לאלימות, סכנה לביטחון המדינה או במקרים של סכנה לשלומו הנפשי של האדם.
לכאורה, הצעת חוק שקולה וראויה. מספיק להציץ בעמודי הפייסבוק של ראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ יאיר לפיד ושרת הפנים איילת שקד כדי להבין לאן השיח עלול להידרדר. רק בשביל הסיכוי של אחד למיליון שהפער בין מילים למעשים יצטמצם, מוטב לבקר את הדברים הנכתבים ברשתות. אבל הרשתות גם נתנו הרבה דברים טובים, בייחוד בתחום חופש הביטוי. קול העם נשמע היטב, גם אם לא נעים תמיד לשמוע. לא רק שזה מחזק את הקשר בין הציבור לנבחריו, זה גם עשוי להציף בעיות מול נבחרי ציבור או ביקורת שחשוב להשמיע.
לא צריך חוק חדש כדי למגר את האלימות ברשתות, משום שכל הפתרונות נמצאים באכיפה של חוקים קיימים ביחס לחופש הביטוי. אם יש מגבלה אחת שיש להטיל על הרשתות החברתיות והגולשים היא מגבלת גיל
ח"כ יצחק הלוי הסביר שמטרת החוק נועדה להבהיר ש"לא כל אחד יכול לכתוב כל דבר על המקלדת". המחשבה שחבר מפלגה שעל פי הסקרים מגרדת את אחוז החסימה מלמטה, מנסה להעמיד שופט שיבחן כל הזמן את גבולות חופש הביטוי צורמת במיוחד. אין דבר פחות דמוקרטי מכך. מי אמר שסעיף הפגיעה הנפשית, למשל, לא ינוצל על ידי השופט לתגמל את אלו שהוא סבור שתומכים בחיזוק הרשות השופטת?
במקביל, חברת "מטא", כפי שנקראת כיום פייסבוק, יצאה בקמפיין "תחשבו טוב", לשינוי השיח ברשתות. למבצע גויסו בכירי הפוליטיקאים, הידוענים ואושיות הרשת. אבל מדובר בקמפיין ציני. הרי פייסבוק עצמה, כך יודע כל מי שקרא את תחקיר "הוול סטריט ג'ורנל" או כל מי שעיניו בראשו, נהנית בעצמה מהשיח הבריוני ברשת. מה מלכתחילה מפריע לאלגוריתם של "מטא" לנטר בעצמו את התוכן? התשובה היא שהחברה ניזונה משפך הביבים של השיח הציבורי. לתת לה לפעול בסוגיה זה לתת לחתול לשמור על השמנת.
עקיבא לםדניס ויסלפולא צריך חוק חדש כדי למגר את האלימות ברשתות, משום שכל הפתרונות נמצאים באכיפה של חוקים קיימים ביחס לחופש הביטוי: חוקי איסור לשון הרע, איסורי הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור, המרדה, ואפילו העלבת עובד ציבור.
אם יש מגבלה אחת שיש להטיל על הרשתות החברתיות והגולשים היא מגבלת גיל. כפי שהשימוש באלכוהול, סיגריות ופורנוגרפיה אסורים מתחת לגיל 18, כך צריך להיות גם כאן. זה לא ימנע את אכזריותם של ילדים ונערים, אבל זה יחזיר את התופעות הכואבות שם לממדים נסבלים. הכלל של ח"כ יצחק לוי לא צריך להיות ש"לא כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה", אלא שמי שהגיע לגיל המתאים יהיה רשאי לכתוב, וגם יישא באחריות לכך ובתוצאות.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
