יותר מעשרת אלפים איש השתתפו הערב (שני) בטקס יום הזיכרון המשותף הישראלי-פלסטיני בפארק הירקון בתל אביב. במהלך הטקס הוקרן בטקס קטע שהקליט הכותב והיוצר יהונתן גפן, שהלך לעולמו בשבוע שעבר, שבועיים טרם מותו. מחוץ לטקס התאספו מפגינים, אנשי ימין. המוחים אוחזים בדגלי ישראל וקוראים "שמאלנים בוגדים", "כהנא חי" ו"עם ישראל חי".
בטקס נאמו נציגי משפחות שכולות, ביניהם ענת מרנין ששכלה את שני אחיה. עאדל אבו בודוויה שאחיו הצעיר נהרג, יוסרא מחפוז שבנה נהרג, ויובל ספיר ששכל את אחותו. ספיר אמר: ״אני ישראלי, אני מדען, אני אבא, אני אח שכול. בחרתי בחיים. בחרתי לנסות לנתק את שרשרת הנקמה והשנאה. אני חבר בפורום המשפחות השכולות".
יוסרא מחפוז אמרה "בימים הראשונים, אחרי שאיבדתי את בני, הרגשתי את הצורך לנקום, עד שיום אחד הגיעו אלינו אנשים מהפורום. בהתחלה דחיתי על הסף כל אפשרות לשבת פנים מול פנים עם האויב שלקח את בני, אבל לאט לאט עם הזמן התחלתי להשתתף והפכתי לפעילה בפורום, הכרתי אנשים שבמצב שלי, ישראלים ופלסטינים. את הרצון לנקמה החליף הרצון לשלום ולעתיד טוב יותר. אני פונה לאמהות שצופות בי עכשיו, השכול הוא אותו שכול, הכאב הוא אותו כואב, היום אנחנו רואים יותר מתמיד למה צריך לפעול ביחד, מי יתן וכולנו נחיה בשלום״.
בטקס נאמה גם פרופ' נטע זיו, סגנית הנשיא לשוויון ומגוון באוניברסיטת תל אביב, אמרה: "הטקס היום חשוב יותר מתמיד. רוחות רעות, קיצוניות וגזעניות, מנשבות בימים אלו ממוקדי כוח רשמיים בישראל, ומפיחי הרוחות הרעות מאיישים תפקידי מפתח בממשלה. הן מטיפות לעליונות יהודית ופועלות להעמקת הכיבוש. הן מבקשות להגדיל את השסע ולזרות שנאה בין העם הפלסטיני והישראלי".
אתמול הכריע בג"ץ בעתירה נגד שר הביטחון יואב גלנט, וקבע כי פלסטינים יוכלו להיכנס לישראל לטובת השתתפות בטקס. ההכרעה בנושא התקבלה לאחר שגלנט סירב לאשר את כניסתם של כ-150 פלסטינים מיהודה ושומרון. בנימוקיו, טען גלנט כי אין לאפשר את מעבר הפלסטינים בעקבות המציאות הביטחונית המורכבת, ובשל הסגר הכללי על יהודה ושומרון.
הבקשה לאישור כניסת הפלסטינים הועברה על ידי פורום המשפחות השכולות "למען שלום, פיוס וסובלנות", שהגיש את העתירה ועורך את הטקס יחד עם ארגון "לוחמים לשלום".
השופטים יצחק עמית, יעל וילנר ואלכס שטיין קיבלו פה אחד את העתירה נגד החלטת גלנט, והם קבעו כי יש לאפשר מתן היתרי כניסה לישראל בכפוף לבדיקה פרטנית ולהיעדר מניעה ביטחונית לכניסתו של מי מהמבקשים להיכנס.
"אכן, יש להניח כי הטקס המשותף הוא לצנינים בעיני חלק מהמשפחות השכולות וחלקים מהציבור בישראל", ציין השופט עמית. "אך אל מול הפגיעה ברגשות חלק מהציבור יש להציב את רגשות המשפחות השכולות והחלקים בציבור שמזדהים עם תכניו של הטקס המשותף ומטרותיו. אין לצד זה או אחר בציבור הישראלי מונופול על הדרך שבה משפחה שכולה רשאית לבטא את אבלה ואת כאבה ביום הזיכרון. ביום הזיכרון איש באמונתו ינהג, איש איש עם צערו, כאבו ושברו, כל אחד לפי דרכו".