כשברקע החשש שחיזבאללה ייכנס למערכה, ואחרי התרעות השווא אתמול (רביעי) על חדירת כלי טיס מלבנון - ראשי רשויות בגבול הצפון דוחקים בצה"ל לפתוח במערכה שמטרתה הכרעת ארגון הטרור.
גורמים בפיקוד הצפון מעריכים כי על אף אירועי הירי מלבנון מתחילת המלחמה ומחיר הדמים הכבד שגבו ארגוני הטרור מחיילינו - בחיזבאללה לא מעוניינים להיכנס למלחמה מול ישראל ולכן ניתן להימנע ממנה.
דווקא ראשי ערים ורשויות הם אלו שדורשים מצה"ל להפסיק במדיניות הרחקת המלחמה ולפעול להכרעה והרחקת האיום. "אנחנו עומדים מול איום קיומי על המדינה", סבור אביחי שטרן, ראש העיר קריית שמונה. "תגובה רפה כלפי האויבים שמבקשים להשמיד אותנו, מדרום ומצפון, משמעותה סוף מדינת היהודים. זו ההזדמנות להכריע, ואנחנו פה בעורף חסונים וערוכים ונותנים את הגיבוי המלא לצה"ל להתעסק בחזית הלחימה".
כמו מרבית ראשי הרשויות באצבע הגליל, בימים האחרונים הפציר שוב ושוב בתושביו ראש המועצה האזורית הגליל העליון, גיורא זלץ, להתפנות מהאזור למקומות בטוחים יותר. כ-80 אחוז מתושבי המועצה עזבו את בתיהם, והוא מצפה כי הממשלה וצה"ל ינצלו את המצב שבו ירדה הדאגה להגנת האוכלוסייה הסמוכה לגבול.
"יש לנו הזדמנות לייצר מציאות חדשה שבה כל תושבי מדינת ישראל יוכלו לחיות בביטחון ללא שום איום", אמר זלץ. "אנחנו נעשה את שלנו, אנחנו דורשים מהמדינה והצבא לעשות את שלהם". ל-ynet Live הוא אמר: "אנחנו ערוכים ומוכנים עם כיתות כוננות. בשלב הזה רובן הגדול מסיים את ההצטיידות בנשק. זה בתהליך כרגע, יחד עם זאת אם וכאשר יפרוץ אירוע - הצבא יפעל מעבר לגבול. וגם במקרה הזה, עיקר האנשים שישמרו על היישובים זה אנשי היישוב עצמו. הצבא לא מכיר טוב את היישוב, לכן חשוב מאוד שיהיה בו אנשים מצוידים".
בעוד שקיבוצי המועצות האזוריות הציעו לתושביהם אפשרויות לינה והארחה בקיבוצים מרוחקים, תושבי הערים שלומי וקריית שמונה היו צריכים למצוא לעצמם מחסה בטוח. שנים של מאבקים למען מיגון הצפון לא נשאו פרי, והתושבים מוצאים עצמם לא מוגנים. "בקריית שמונה רואים שיישובים מסביבנו מתרוקנים ושואלים מדוע אותנו לא מפנים. אנחנו מרגישים מופקרים", אמר ראש העיר שטרן. "המדינה צריכה לייצר אחידות. יש אצלי אוכלוסייה רבה לא ממוגנת, ואם המדינה לא מסוגלת לדאוג למיגון - שתוציא אותה מכאן".
ראש מועצת שלומי, גבי נעמן, אמר ל-ynet Live: "זו בדיחה אחת גדולה מה שקורה פה. יש אלף משפחות ללא מיגון, זו הפקרות עצומה ומחדל גדול" .
עשרות יישובים לאורך גבול לבנון, מהר דב ועד ראש הנקרה, נראים כמו יישובי רפאים. מעט מאוד תושבים נשארו, ואת אלה שעזבו החליפו כוחות צבא. כלי מלחמה גדולים חורצים את השבילים שלא פגשו מאז 2006 במלחמת לבנון השנייה, והכניסות ליישובים הסמוכים לגבול סגורים ומסוגרים. חברי כיתת הכוננות של היישובים שומרים בפתח ומונעים, בהנחיית צה"ל, כניסה של אזרחים שאינם תושבי המקום.
מחדר המצב שבבניין המועצה האזורית מטה אשר שבצומת רגבה, מנהל ראש המועצה משה דוידוביץ את מאמצי הפינוי. הוא טוען כי בכירי הצבא ביקשו ממנו להנחות על פינוי התושבים, אך שהם אינם מוכנים לקחת אחריות על השלכות הבקשה ולהפעיל את התוכנית הלאומית לשיכון התושבים בבתי מלון ובתי הארחה מוגנים, בשל העלות הכספית הכרוכה בכך.
ראשי המועצות האזוריות בגבול לבנון מוטרדים גם בשל המחסור הנרחב בנשקים להגנתם. "למרות הבטחות צה"ל, בגזרה אין ולו נשק ארוך אחד בכיתות הכוננות של יישובי מטה אשר והמועצות הסמוכות", התריע דוידוביץ.
ראש מועצה אזורית מבואות החרמון, בני בן מובחר, אמר ל-ynet Live: "אכן היה כאוס גדול ביישובים בנושא הנשק, במיוחד ביישובים עורפיים. ביישובי קו העימות קיבלנו מנה נוספת, ועדיין לא מספקת - אבל בהחלט כזאת שנותנת מענה לכיתות הכוננות שמאומנות ומיומנות לשעת אמת".
מרכז לוגיסטי לסיוע ללוחמים שהוקפצו לצפון
לנוכח היקף הענק של יוזמות הסיוע והתמיכה בחיילים הלוחמים, במועצה האזורית גליל העליון פתחו מרכז לוגיסטי אזורי ממוחשב, ביזמת אשכול רשויות גליל מזרחי והחברה לפיתוח הגליל.
מאות מתושבי המועצה והרשויות הסמוכות מוסרים בו ציוד ומזון לאנשי המילואים שהוקפצו בצו 8 להגנת על יישובי גבול לבנון ועבור תושבים הנזקקים לסיוע במצרכים. במרלו"ג האזורי מרכזים יוזמות פרטיות של אזרחים, שלא תמיד יש להם את היכולת להגעה לכלל הגורמים בצה"ל הנמצאים בימים אלו ביישובים בגליל ובשטחי כינוס.
במרלו"ג מבקשים מתושבי הגליל, הגולן וכלל אזרחי ישראל, להירתם למשימה ולשלוח ביגוד חם, ביגוד תחתון, מטענים ניידים לטלפונים וכדו'. את המרלו"ג מפעילים מתנדבים ובהם בני נוער, שלא התפנו מהגליל ונשארו כדי לסייע במאמצים הדאגה לרווחת הלוחמים.