ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני התייחסה אתמול (שלישי) להסכם של ממשלתה עם אלבניה, שמאפשר לה לשלוח לאלבניה מבקשי מקלט – ולטפל שם בבקשות המקלט שלהם. מלוני אמרה שמדובר ביוזמה "חדשה, אמיצה וחסרת תקדים שמשקפת בצורה מושלמת את הרוח האירופית". ההסכם מעורר עניין באיחוד האירופי, שם כבר שוקלים לאמץ את השיטה בעתיד.
ההסכם עם אלבניה, שאינה חברה באיחוד האירופי, נועד להיאבק בהגירה לאיטליה ולהרתיע מהגרים לא-חוקיים שרוצים להגיע לארץ המגף. ההסכם נחשב לשנוי במחלוקת, וארגוני זכויות אדם מטילים ספק לגבי הסיכוי שאלבניה תעניק יחס הולם למבקשי המקלט. הם טוענים שהיוזמה נועדה להגן על גבולותיה של איטליה – ולא על חיי אדם.
השבוע יצאה ספינה של הצי האיטלקי לאלבניה, כשעליה 16 מהגרים אפריקנים שחולצו לאחרונה מלב ים. המדינות שמהן הגיעו מוגדרות באיטליה כמדינות "בטוחות" – מה שמעשה מצמצם באופן דרמטי את הסיכוי שבקשת המקלט שלהן תאושר. ממשלת הימין של מלוני הדגישה שרק מהגרים שאינם חסרי ישע, וממדינות "בטוחות", יישלחו לאלבניה. במסגרת ההסכם, מדי שנה תוכל איטליה לשלוח לאלבניה עד 36,000 מהגרים - כל עוד הם מגיעים מאותן מדינות "בטיחות".
ביום חמישי ייפגשו מנהיגי מדינות האיחוד האירופי כדי לדון בנושא ההגירה ליבשת. לקראת הפסגה, במכתב למנהיגים, התייחסה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ליוזמה האיטלקית. פון דר ליין קראה למנהיגים לבדוק אפשרויות להחזרתם של מהגרים אל מחוץ לגבולות האיחוד האירופי. היא ציינה את ההסכם בין איטליה לאלבניה כמודל אפשרי.
בניגוד לגישה בשנים האחרונות הציעה פון דר ליין שמהגרים לא-חוקיים, ללא זכות חוקית להישאר באיחוד האירופי, יישלחו למדינות מחוץ לגבולות האיחוד - שאיתן האיחוד יחתום על הסכמים. היא ציינה שהמדינות של האיחוד בנושא החזרת מהגרים תיבחן, כדי לוודא שהמהגרים שמגורשים ממדינה אחת באיחוד האירופי לא יכולים לעבור למדינה אחרת וכך לחמוק מגירוש.
2 צפייה בגלריה
אחד ממתקני השהייה שהקימו האיטלקים למבקשי המקלט שיגיעו לאלבניה
(צילום: REUTERS/Florion Goga/File Photo)
הנציבות האירופית מסרה כי בפסגה שתחל מחר היא תעלה צעדים חדשים לטיפול בהגירה הבלתי חוקית לאיחוד. ברויטרס נכתב כי הנציבות תציע להחמיר את מדיניות ההגירה של האיחוד, לאור הלחץ ההולך וגובר מצד ממשלות ביבשת.
בשנת 2015, שבה הגיע משבר המהגרים ביבשת לשיא, הגיעו לגבולות האיחוד האירופי יותר ממיליון מהגרים לא חוקיים ומבקשי מקלט. אשתקד ירד מספרם לשליש מהמספר ב-2015, אך הסוגייה עדיין נותרה נושא רגיש ומשמעותי ביבשת כולה. נושא ההגירה משפיע על מערכות בחירות באירופה ותורם להתחזקות הימין הקיצוני ביבשת.
לאחרונה הודיעו כמה מדינות על הגבלות חדשות נגד מהגרים לא חוקיים ומסתננים. כדי למנוע ממהגרים לא חוקיים להסתנן אליהן החליטו גרמניה, הונגריה וסלובקיה לאסור על מעבר חופשי בגבולות שלהן ב"אזור שנגן" – שאמור לאפשר חופש תנועה בין מדינות האיחוד (המדינות רשאיות לסגור את הגבולות במקרים חריגים).
חלק מהמנהיגים ביבשת מתחו בעבר ביקורת על תוכניות לשליחת מהגרים לא חוקיים למדינה שלישית לצורך טיפול בבקשות המקלט שלהם – כמו הסכם שנחתם בעבר בין בריטניה (שכבר אינה חברה באיחוד) לרואנדה, אך בגרדיאן נכתב כי כעת יש רצון הולך וגובר באיחוד האירופי לגישה דומה.
בחודש מאי סיכמו חברות האיחוד על כללים חדשים לטיפול בבקשות המקלט, אך היישום שלהן אמור להתחיל רק באמצע 2026. במכתב למנהיגים הציעה פון דר ליין להקדים את יישום ההסכם. פון דר ליין גם הציעה לחתום על הסכמים נוספים עם המדינות שמהן מגיעים המהגרים, או שבהן הם עוברים בדרכם לגבולות האיחוד האירופי. האיחוד חתם על הסכמים כאלה עם טורקיה, תוניסיה ולוב: הממשלות של אותן מדינות מקבלות כסף מהאיחוד כדי להיאבק במסתננים ובהברחת מהגרים. נשיאת הנציבות האירופית אמרה שהאיחוד צריך לשתף פעולה גם עם מצרים, מרוקו, אלג'יריה, מאוריטניה, סנגל ומאלי.
פורסם לראשונה: 23:50, 15.10.24
