היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע לבית המשפט העליון כי הוא משתמש בסמכותו - ומצטרף להליך האזרחי בנושא פינוי משפחה ערבית בשכונת סילוואן שבמזרח ירושלים. היועמ"ש סבור כי אין לשנות את ההכרעות של בתי הדין הקודמים - שהורו לפנות את המשפחה משום שהיא מתגוררת על קרקע בבעלות חברת הבת של קק"ל - ובשל כך הוא סבור, כאמור, כי אין מניעה לבצע את ההחלטות הקודמות.
הסכסוך על הקרקע בסילוואן נמשך כבר שנים רבות: לפי הרישום, משנת 1959 ועד 1988, בעלי הנכס היה אלחאג' מוסא סמרין - שכבר הלך לעולמו. שני בניו שעוד בחיים הם אזרחים ירדנים. בשנת 1987 הכריז האפוטרופוס על הקרקע כ"נכס נפקד" ומכר אותו לרשות הפיתוח, זאת על בסיס מידע שגוי לפיה מוסא היה "נפקד". אלא, שיורשיו - כך נקבע - היו נפקדים, ולכן ההכרזה נותרה בעינה.
בשנת 1991 עברה הקרקע לחברת "הימנותא" - חברת בת של הקרן הקיימת לישראל - וזו ביקשה לסלק מהשטח את מוחאמד סמרין שהתגורר שם. "הימנותא" הפסידה, ערערה - ושוב הפסידה. אולם, בפעם השנייה שהגישה החברה את התביעה - היא ניצחה, וכעת הנושא מצוי בפתח בית המשפט העליון, בעקבות ערעור שהגישו בני משפחת סומרין נגד הפינוי.
"הימנותא" דרשה לפנות את בני המשפחה משטח לא מוסדר של 740 מ"ר, עליו נבנה מבנה בן שתי קומות, שרשום בפנקס השטרות על שם החברה. ב"הימנותא" ביקשו מהמשפחה לשלם דמי שימוש ראויים בסך "חצי מיליון שקלים", אלא שהתביעה, כאמור, נגררה לתוך כותלי בית המשפט העליון.
כעת, היועץ המשפטי לממשלה הציג את עמדתו, והסביר כי "בין הצדדים יש מחלוקת בשאלה אם רישיון שניתן ממוסא (הבעלים שמת - ג.מ) למוחמד לטובת בני משפחה אחרים - משמע שנקבע כי לא הוצגו ראיות התומכות באפשרות כי ניתן היה להעביר רישיון... היועמ"ש סבור כי לא הוצגה הצדקה לחרוג מהכרעות קודמות".
מחאה מחוץ לדיון על פינוי תושבים מסילוואן במחוזי ירושלים
(צילום: גיל יוחנן, נדב אבס)
בתנועת "שלום עכשיו", המלווה את בני המשפחה הערבית, טענו כי היועמ"ש "בוחר להתעלם מכך שלא מדובר בסכסוך נדל"ן בין שווים", והאשימו אותו כי הוא "נתפס לדקדוקים בקוצו של יוד בשאלות כאילו משפטיות, כדי לעזור למתנחלים להשתלט על עוד נכס בסילוואן. מדובר במהלך פוליטי לנשל פלסטינים".
"התשובה הארוכה והמסובכת של היועץ המשפטי לממשלה לא יכולה להסתיר את העובדות הפשוטות - אין חולק על כך שמוסא סומרין בנה את הבית בשנות החמישים, ומי שמתגוררים בבית כיום הם אחיינים שלו", אמר אביב טטרסקי מעמותת "עיר עמים". "בעצם, בני המשפחה מתגוררים בבית במשך יותר מ-70 שנה.
"מלכתחילה השימוש בחוק נכסי נפקדים במזרח ירושלים הוא פסול, אבל במקרה של משפחת סומרין המדינה מגדילה לעשות ובמקום להכיר בכך שלבני המשפחה אשר נשארו בבית יש את הזכויות עליו, היא בוחרת לטעון שהבעלים הוא דווקא מי שהיא יכולה להכריז עליו כנפקד. בניגוד ליועצים משפטיים שקדמו לו ושעצרו את השימוש הפסול בחוק נכסי נפקדים, מנדלבליט בחר להתייצב לצד ארגוני המתנחלים שלא בוחלים בגירוש אנשים מבתיהם".
