סוכנות התרבות של האו"ם, אונסק"ו, צירפה בסוף השבוע את מנהג האכילה של מרק הבורשט האוקראיני לרשימת המנהגים שנשקפת סכנה לעתידם – הכרה שנתפסת בקייב כניצחון לאומי-תרבותי על רוסיה. צירוף האכילה של תבשיל הסלק המפורסם לרשימת "המורשת התרבותית הבלתי-מוחשית" נעשה בעקבות בקשה שהגישה אוקראינה לאונסק"ו מיד לאחר הפלישה הרוסית למדינה ב-24 בפברואר.
כאשר אונסק"ו מוסיפה אתר כלשהו או מנהג מסורתי מסוים לרשימת המורשת התרבותית שלה, היא שואפת להסב בכך את תשומת הלב אליו, ולסמן שיש להשקיע מאמץ בשימורו לנוכח סכנות העלולות להעמיד בספק את המשך קיומו או את שלמותו. הוועדה שאישרה את צירוף הבורשט האוקראיני לרשימה קבעה כי המלחמה שבה פתחה רוסיה מאיימת על עצם היכולת לקיים את תרבות הבורשט באוקראינה, ולכן מצדיקה את מאמצי השימור: "בחתונות, בתחרויות אוכל או בענף התיירות – הבורשט נחשב חלק מהותי מהחברה האוקראינית, מזהותה ומהמורשת התרבותית שלה", הסבירה הוועדה.
אכילת הבורשט היא אמנם מנהג נפוץ באוקראינה, שם הוא נחשב למאכל לאומי של ממש, אבל היא נפוצה גם ברוסיה, במדינות אחרות שהיו בעבר חלק מברית המועצות ובפולין. העובדה שמדובר במאכל שאין לאוקראינים בלעדיות עליו עוררה בסוף השבוע תגובות סוערות הן מקייב והן ממוסקבה.
הממשלה האוקראינית מיהרה לשבח את ההחלטה, ומסרה כי מדובר בצעד נחוץ מאוד מההיבט התרבותי, אחרי ארבעה חודשים של הפצצות והפגזות רוסיות בלתי פוסקות. סגנית שר החוץ האוקראיני, אמינה דזפר, ציינה בטוויטר כי זו הפעם הראשונה שבה מועמדותו של מנהג כלשהו מאושרת בהליך מזורז, תוך קידומה בתור על חשבון מועמדויות של מנהגים אחרים. לדבריה הקידום הזריז נעשה "בגלל התוקפנות הצבאית נגד אוקראינה והאיום הממשי שנשקף למנהג התרבותי הזה". דזפר הצהירה: "הבורשט האוקראיני עבר דה-רוסיפיקציה!".
יבגן קלופוטנקו, שף אוקראיני מפורסם, אמר שהחלטת אונסק"ו מבטאת הכרה נרחבת יותר במורשת הגסטרונומית האוקראינית. "היו לנו מאות עמודים של הוכחות שתרבות הבישול של הבורשט מקורה באוקראינה, ורוסיה הפעילה את כל מנגנוני התעמולה שלה נגדנו", כתב בפייסבוק. שר התרבות האוקראיני, אולכסנדר טקצ'נקו, כתב בטלגרם: "הניצחון במלחמת הבורשט הוא שלנו!". לדבריו, "אוקראינה תנצח גם במלחמת הבורשט וגם במלחמה בשדה הקרב".
רוסיה תוקפת: "זו לאומנות מודרנית"
במוסקבה, כצפוי, תקפו את ההחלטה. דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זחרובה, האשימה את קייב כי היא מנסה לנכס את המרק לעם אחד ולבני לאום אחד, אף שבפועל הוא שייך לעמים רבים. "זו שנאת זרים", טענה זחרובה. בהודעה שפרסמה בהמשך בטלגרם אמרה: "כדי לתת לעולם דוגמה קולינרית ללאומנות המודרנית של קייב אזכיר עובדה אחת: החומוס והפילאף מוכרים כמאכל הלאומי של כמה מדינות".
היו גם רוסים מן השורה שלא אהבו את החלטת האו"ם. "לבורשט אין לאום!", אמרה טטיאנה, תושבת מוסקבה בת 60. "בדיוק כמו הלחם, תפוחי האדמה, הכרוב – האם הם שייכים ללאום כלשהו? איזה לאום יכול להיות להם?". אלכסיי גורבונוב, בן 49 ממוסקבה, גילה הבנה גדולה יותר להחלטה: "אין ספק שהבורשט הוא חלק מהמורשת הרוסית והאוקראינית גם יחד, אבל אני חושב שהוא בבירור סמל של אוקראינה, משהו שמתקשר לי ישירות לאוקראינה, במיוחד הבורשט עם הפמפושקה (סוג של לחמניות) ושום".
אונסק"ו עצמה הדגישה בהודעתה אתמול כי הבורשט האוקראיני הוא גרסה של מנה שזוכה לפופולריות גם במדינות אחרות, אבל ציינה: "הבורשט האוקראיני – הגרסה המקומית של הבורשט שנצרך בכמה מדינות באזור – הוא חלק אינטגרלי מהמשפחה האוקראינית ומחיי הקהילה באוקראינה".
אונסק"ו מוכרת בדרך כלל כסוכנות שמכריזה על אתרים כאתרי מורשת תרבותית, והקטגוריה של "מורשת תרבותית בלתי-מוחשית" שאותה היא מקיימת במקביל מוכרת פחות. הקטגוריה הזו נוצרה בשנת 2003, בעיקר כדי להגביר את המודעות למנהגים מסורתיים מסוימים וכך לסייע לשמרם. בין המנהגים שכבר נכללו ברשימה אפשר למנות את הכנת הקוסקוס, סיבוב הפיצה הנאפוליטנית וגם שפת שריקות טורקית שהולכת ונעלמת. אף שבדרך כלל אונסק"ו מסתפקת בצעד הסמלי של צירוף המנהג לרשימה, לעתים היא גם מספקת סיוע כלכלי או טכני למדינות המתקשות לשמר את המנהג שצורף.
בהודעה על צירוף אכילת הבורשט האוקראיני לרשימת המורשת מסרה אתמול אונסק"ו כי יש צורך דחוף להגן על המנהג, וציינה מפורשות כי צירופו לרשימה נעשה בהליך מזורז בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה ו"ההשפעה השלילית של המלחמה על המסורת הזו". לדברי אונסק"ו, "אנשים לא רק שאינם מסוגלים לבשל או לגדל ירקות מקומיים עבור הבורשט, אלא הם גם לא מסוגלים להתאסף כדי לאכול אותו יחד. עובדה זו פוגעת ברווחתן החברתית והתרבותית של קהילות".