התקרית בגבול מצרים, שבה שילמנו מחיר כבד מאוד בנפילתם של שלושה לוחמים - סמל ליה בן נון, סמ"ר אורי יצחק אילוז וסמ"ר אוהד דהן - מחייבת תחקיר נוקב מאוד של צה"ל. המחדלים באירוע הזה זועקים לשמיים ומלמדים על רמת תפקוד נמוכה של הכוחות ועל שליטה רופפת מאוד של דרגי הפיקוד. מנגד, מהרגע שהמח"ט ומפקד האוגדה דווחו על אירוע החדירה, הם חתרו למגע לחיסול המחבל.
נקדים ונאמר: הטיעון כי מדובר בגבול של 230 ק"מ, ולכן רמת הדריכות נמוכה, אינו מחזיק מים כלל וכלל. בציר הזה ישנן הברחות לילה-לילה, מרדפים חמים הכוללים ירי מול מבריחי סמים ואמצעי לחימה. המתח המבצעי שם גבוה יותר מבגזרות אחרות כמו עזה ולבנון - גזרות נפיצות יותר אמנם, אבל מתרחשים בהן מעט אירועי חדירה.
באופן קבוע נמצאים שם גדודי קרקל וברדלס, יחד עם טנקים מהפלוגות המעורבות, שאמורים לספק את המענה המבצעי מול האתגרים בגבול של שלום שבו יש שיתוף פעולה עם המצרים מהצד השני. אבל אתמול, מערך ההגנה הישראלי קרס. פשוט כך. וזה לא אמור לקרות. זהו אירוע שצריך להזכיר לצמרת צה"ל, וכמובן לשר הביטחון יואב גלנט ולראש הממשלה בנימין נתניהו, שמרבים לדבר על תקיפה באיראן, לבדוק לפני כן מה קורה עם כשירות צבא היבשה.
תרגיל המלחמה הגדול "אגרוף המחץ" שייכנס היום לשבוע השני והאחרון בוחן בעיקר את תפקוד חיל האוויר, המודיעין והים, ופחות את היבשה. הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי השקיע המון בעולמות האש המדויקת של חיל האוויר והמודיעין, ולרמטכ"ל המכהן הרצי הלוי יש עבודה משלימה - לסגור את הפער של הזרוע החלשה, זרוע היבשה, ולתעדף אותה בהתאם בתקציב לאמצעים ולאימונים.
מתחקיר האירוע, ב-02:30 בלילה בוצע סיכול הברחה מוצלח של סמים. לפני כן נפרסו כוחות, חלקם בצמדים באוהל מאולתר כבר בשעה 21:00 בערב, כהיערכות מקדימה. לפי צה"ל, נוהל הצמדים מקובל בגלל פערי כח אדם. המחבל לא נכנס דרך פרצה בגדר וגם לא טיפס עליה, אלא נכנס דרך מעבר חירום שנועד למעבר של כוחות לצד המצרי של הגבול במקרה הצורך.
אתמול בסביבות השעה 04:15 לפנות בוקר היה הקשר האחרון עם שני הלוחמים שהיו בעמדה, וכעבור חמש שעות, סביב השעה 09:00 בבוקר, מצאה אותם מפקדת המחלקה ירויים למוות. הם לא הספיקו להגיב למחבל, והוא פצע אותם. רחפן זיהה את המחבל, כשהוא קילומטר וחצי בעומק שטח ישראל - וכך החלו ההיתקלות וחילופי האש מולו. וכאן, מלבד הכשלים בסיכול החדירה, הייתה התנהלות מבצעית לא טובה.
לצה"ל הייתה עליונות משמעותית בכוח, באמצעי תצפית באור יום ובכוחות סיוע, ולכן זו היתקלות שהיה צריך לנהל לאט ובזהירות, ולסיים אותה בחיסול המחבל ללא נפגעים לכוחותינו. המחבל היחיד, שאותו ניתן היה לחסל מהאוויר, הצליח להרוג לוחם שלישי ולפצוע לוחם נוסף בשתי היתקלויות שונות. גם את זה צריך לחקור.
ממידע שהגיע ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" עולה כי את המרדף ניהלו בשלב הזה מפקד האוגדה תא"ל איציק כהן, ומפקד החטיבה המרחבית אל"ם עידו סעד. המחבל התרחק כמעט שני ק"מ מהגבול, לכיוון בה"ד 1, אזור שאליו הגיעו מפקדים רבים. תא"ל כהן הקפיץ סיוע של חיל האוויר, אבל מתברר שלמסוקי הקרב לקח זמן להגיע, והוא החליט להתקדם ולסגור מעגל על המחבל בלעדיהם. בינתיים, בזמן הזה, המחבל הצליח להרוג את סמ"ר אוהד דהן. לבסוף, המח"ט הסתער עם כמה קצינים ולוחמים מגדוד ברדלס, עד שהמחבל חוסל.
דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי אמר הבוקר כי מערך מסוקי הקרב היה עדיין מקורקע - אך הוחרג בעקבות הפיגוע. ביום רביעי האחרון הודיע דובר צה"ל על קרקוע המערך בעקבות ממצא טכני חריג שנמצא במהלך בדיקת אחזקה שגרתית למסוק אפאצ'י מדגם "שרף". אז דווח גם כי התגלתה בעיה בלהב של המדחף באחד המסוקים במהלך בדיקה שגרתית - וכי הוחלט על קרקוע מלא של המסוקים, גם לפעילות מבצעית ולכוננות.
בצה"ל בודקים מדוע החדירה לא זוהתה על ידי האיסוף, למה לא נעשתה בדיקת קשר כל שעה מול הלוחמים, האם חיל האויר יכול וצריך היה להגיע לפני כן והאם החלטת מפקד האוגדה להסתער לפני הגעת הסיוע האווירי, כדי למנוע פגיעה באזרחים, הייתה נכונה, או שצריך היה להמתין ולבודד את המחבל עד ההגעה של מסוקי הקרב. זהו אירוע דגל שמחייב הפקת לקחים בכלל הצבא, כבר עכשיו - לפני שיהיה מאוחר. אלה תוצאות רעות מאוד שאסור לקבל.
מדובר בחדירת גבול שנייה שמתגלה באיחור בשלושת החודשים האחרונים. הראשונה הייתה בחודש מרץ, כשמחבל חדר מלבנון, הגיע לצומת מגידו - מרחק של כ-70 ק"מ אל תוך עומק ישראל - והפעיל מטען. המחבל כמעט ברח בחזרה ללבנון, אך חוסל בסופו של דבר על ידי כוחות הביטחון ליד הגבול. גם אז מדובר היה בכישלון - רק שהפעם לא היה מדובר בכוח רדואן המיומן של חיזבאללה, אלא בשוטר מצרי אחד עם קלצ'ניקוב שהביך את צה"ל כולו, על כלל היכולות המתקדמות שלו.