1 צפייה בגלריה
דוד בן גוריון ומנחם בגין
דוד בן גוריון ומנחם בגין
דוד בן גוריון ומנחם בגין
(צילום: שאול גולן)
המשבר הגדול שאנו חווים סביב המהפכה המשפטית מאגד שברים היסטוריים מורכבים: בית"רים מול אנשי "העבודה" (אלטלנה כסמל); מזרחים מול אשכנזים (המעברות כסמל); מסורתיים, דתיים וחרדים מול חילונים; שמרנים מול ליברלים; פריפריה (מזרחית ברובה) מול המרכז; עניים (מזרחים בעיקר) מול מבוססים; מתנחלים שואפי סיפוח מול מתונים שואפי הסדר.
לכל מרכיב במשבר יש הסבר, שלא בהכרח יקל על תחושות הצד הפגוע: האלטלנה הגיעה אחרי שצה"ל הוקם ומנחם בגין חתם על הסכמה לפירוק האצ"ל, אך דרש להעביר נשק מהספינה לארגון בירושלים. את אלה שסבורים שהדבר לא הצדיק את הפגזת הספינה, או את ה"סזון", זה לא יסיט מעמדתם הכעוסה והנוטרת.
במעברות היו גם אשכנזים (אם כי בשיעור נמוך והם יצאו מהן מהר יותר); עולים מאירופה נשלחו גם הם לפריפריה, וגרעינרים מתנועות העבודה אכלסו קיבוצים בפריפריה לאורך הגבולות. העובדות לא ימחקו את תחושת העלבון של אלה שלהרגשתם נשלחו לשם תוך אפלייתם.
הממסד בארץ היה חילוני שכן בראש ההתיישבות הציונית, שעל בסיסה קמה המדינה, עמדו מנהיגים שהתנערו מהדת, והדתיים והחרדים היו מיעוט. ההסבר לא יקטין את הניכור שחשו מזרחים מסורתיים ואשכנזים דתיים וחרדים שעלו "לארץ הקודש" - ומצאו כאן מדינה חילונית.
מזרחים רבי ממון והשפעה יש היום למכביר: אנשי עסקים ורואי חשבון, קבלנים ועורכי דין, ראשי ערים, רמטכ"לים, שרים וחברי כנסת – אך הדבר לא מבטל רטרואקטיבית את תחושת האפליה שחשו הם והוריהם.
ליחידות העילית בצה"ל התנדבו בהמוניהם צעירים מקיבוצים ומושבים שהתקבלו לפי כישוריהם, וליחידות הסייבר דרושה השכלה במתמטיקה ובמחשבים שזמינה יותר במרכז. ההסבר לא ימנע את תחושתם של מזרחים ותושבי פריפריה, שלפיה נמנעה מהם הזדמנות שווה.
אלה שקופחו, וכעת הקימו קואליציית "ימין-חרדים על מלא", אסרו מלחמה על ערכי החילוניות, הדמוקרטיה, הליברליזם – והעניקו לגיטימציה לנקמה ולשנאה. השדים יצאו מהבקבוק והם פה בכדי להישאר. תחושות הקיפוח לא יחלפו בדורנו, והאחיזה בערכים תורניים ושמרניים לא תיעלם. אך מול הקואליציה קמו והתייצבו "החלו"צים" - חילונים, ליברלים וציונים – בלא כוונה לוותר.
השבר עמוק והחקיקה המתוכננת תדרדר אותנו לתהום: עליונות הממשלה על מערכת המשפט ושליטה שלה בשומרי הסף ובתקשורת, פירושן דיקטטורה ומפולת כלכלית ודיפלומטית. פטור לחרדים מגיוס פירושו פירוק צה"ל ממעמדו כצבא העם, עזיבת טובי אנשיו ופגיעה בגיוס. הגדלת תקציבים לחרדים עלולה לעורר מרי מסים. התקדמות לסיפוח תהפוך אותנו למדינה דו-לאומית או למדינת אפרטהייד מנודה. ומעל לכל מרחפת הסכנה המיידית: איראן, חיזבאללה, חמאס והתקוממות פלסטינית – שבתנאים אלה לא נוכל להן.
עצירת המפולת מחייבת את כולם. על המנהיגים - בנימין נתניהו שהחקיקה משרתת אותו, ומנהיגי המרכז שהחרימו אותו – לדחוף לפשרה בחקיקה ולשקול שיתוף פעולה רחב יותר. מאז הבחירות קראתי, גם כאן, לשילוב המרכז בממשלה במקום הקיצונים.
על גורמים מתונים בליכוד (לפחות הח"כים ה"מורדים") לסכל הצעות חוק של החרדים, החרד"לים, והפונדמנטליסטים שבקרבם, שישוו למדינה אופי דיקטטורי, דתי ושמרני. על מנהיגי המרכז לספק לנתניהו רשת ביטחון למקרה שהקיצונים יפרשו בשל כך מממשלתו.
ד"ר מישקה בן-דודד"ר מישקה בן-דוד
על החרדים לבלום את המרוץ להטבות ולחקיקה דתית, תוך הבנה שהציבור החילוני נוצל מעבר לנסבל ולמוסרי; ושככל שאלה יימשכו, לכשתקום ממשלה אחרת, הגלגל יתהפך: יחויב גיוס לכל, יימנעו תקציבים ממוסדותיהם, יקוצצו קצבאות הילדים ותופרד הדת מהמדינה. זו חקיקה הכרחית לשמירת צביוננו החלו"צי. ממנהיגי המחאה מצופה שיגבירו את הלהבות אם החקיקה הדורסנית תימשך – אך יתמכו במגעים לפשרה.
מעוצמה יהודית ומהציונות הדתית אין לי ציפיות. הגזענים והמשיחיים אינם "אחים" אלא יריבים. אך על נתניהו, שצירפם לממשלתו, ומנהיגי המרכז, שהחרם שלהם דחק אותו לכך, להסיר יחדיו צרה זו.
  • ד"ר מישקה בן-דוד הוא סופר. לשעבר בכיר מוסד ומנהל התיכון למדעים ולאומנויות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il