נשיא אוניברסיטת בן גוריון מספר על התא האיסלאמיסטי
(צילום: דוברות עיריית ב"ש)
שלושה סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע הקימו תא איסלאמיסטי ששימש כמשמרת צניעות כלפי סטודנטיות בדואיות. כך סיפר בצהריים (שבת) נשיא אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ, שאמר כי הנושא "טופל" בעקבות תלונת הסטודנטיות.
באירוע שבתרבות בבאר שבע סיפר חיימוביץ כי באוניברסיטה נחרדו לגלות את פעילות התא שאיים על הסטודנטיות והסטודנטים הבדואים. "הם שלחו את התמונות בחזרה לחמולות אם הסטודנטיות לא היו מספיק צנועות", סיפר נשיא האוניברסיטה. "הן התלוננו, למרות שזה מצב מורכב ביותר מבחינה חברתית כי הן לא יכולות להתלונן בפומבי".
חיימוביץ סירב להשיב אם הסטודנטים שהקימו את התא עוד לומדים באוניברסיטה, אך אמר שהעניין טופל בצורה יוצאת דופן. "מצאנו דרכים לטפל בזה", אמר. "איימנו עליהם והם נבהלו. לא הגשנו תלונה, כי הנפגעות צריכות להגיש", ציין נשיא האוניברסיטה אך הודה שהוא לא יודע אם אכן הוגשה תלונה.
הנשיא אמר כי אין בכוונתו לענות האם הסטודנטים שאיימו על הסטודנטיות עדיין לומדים: "יש דברים שאנחנו סוגרים בתוך הבית. אבל אני יכול להגיד שההתנהגות כבר לא קיימת ואני מאוד גאה בזה".
"כשאנחנו מגלים דבר כזה, אנחנו מנצחים כי אנחנו משנים את המציאות של אותם סטודנטיות וסטודנטים. יש גורמים שלא רוצים שיהיה שינוי, בדיוק כמו בחברה החרדית שיש בה תנועה חזקה שמתנגדת שנשים ילמדו באוניברסיטאות, אפילו אם זו מכללה חרדית. למה מגלים את זה יותר? כי יותר ויותר אברכים וחרדיות יוצאות ללמוד".
חיימוביץ התייחס גם למתיחות השוררת בנגב מאז הפיגוע בבאר שבע, ואמר: "הייתי בסיור בחורה כדי לראות את בית הספר הבדואי הראשון במדעים. למחרת היה הפיגוע. יום אחרי זה היה טקס זיכרון באוניברסיטה שאורגן על ידי סטודנטים יהודים וערבים יחד. אני לא אומר שהכל מושלם, יש מתח. אבל זה המתח של החברה שלנו".
הנשיא ציין כי הסטודנטים באים להתרחק מבית ההורים ולבנות קהילה משל עצמם. "זה מראה שאנחנו משנים את המחוג, ובכל פעם שמשנים את המחוג יש אנשים שמתנגדים", הסביר. אם היינו משאירים את הבדואיות בבית, כשהן לא מקבלות חינוך ומטפלות בגברים שלהם, אנחנו משנים עולמות כאן וזה מאיים על הגורמים הכי אפלים ושחורים. זה אותו דבר אצל החרדים".
לפני חצי שנה פורסם ב-ynet על התופעה שהטילה אימים על צעירות בדואיות שצולמו בחשאי בדרכן ללימודים, בקניונים וברחוב, והסרטונים פורסמו ברשת החברתית טיקטוק. כמה מהצעירות דיווחו על כך למשטרה ולמועצות המקומיות, וחלק מהסרטונים הוסרו.
ר', בת 21 מרהט, שהפכה לקורבן לצלם אלמוני בזמן שעמדה וחיכתה לאוטובוס. "עמדתי ודיברתי עם חברות ושמתי לב שמישהו מצלם אותי", היא שחזרה. "למחרת, כשהתעוררתי בבוקר, ראיתי הרבה הודעות. כתבו לי 'ראית את עצמך בטיקטוק?"'.
בסרטון נראית ר' משוחחת עם שתי חברות, כשמאחורי התחנה ניתן לראות בטשטוש שני גברים, ומי שהעלה אותו הוסיף את הכיתוב: "מה קורה עם הבחורים מאחור, בחיי שזה לא יפה". לכאורה מדובר בסרטון תמים, אבל עבור צעירה בדואית מדובר בביקורת על התנהגותה. הביקורת הפומבית הזאת עלולה לפגוע בה ובמשפחתה, שכן "חוסר צניעות" או התנהגות שלא מתיישבת עם הנורמה השבטית הגברית יכולה להוביל לסנקציות נגד האישה ואפילו לפגיעה פיזית.
"נכנסתי לשוק", המשיכה וסיפרה ר'. "התפלאתי מה זה הדבר הזה. היו שם מילים לא יפות. אישית, לא הייתה לי בעיה, וגם ההורים שלי אמרו לי שאני בסדר, אני ילדה טובה ואין מה לדאוג. הם תומכים בי. אבל לא כולם כאלה. יש בנות שהפסיקו את הלימודים בגלל זה. ההורים לא הבינו מה קרה והאשימו את הבת. כאב לי על על הבנות האלה, הן אפילו לא ידעו מה קרה".
ר' החליטה להגיש תלונה במשטרה על הפגיעה הקשה שחוותה - אבל לטענתה, המשטרה כלל לא מתעניינת במה שנעשה לה. "אמרתי להם הכול", סיפרה. "הם אמרו שהם בודקים עם טיקטוק - אבל ראיתי שהם לא מתעניינים ולא עושים כלום. הם לא בדקו אפילו מי העלה את הסרטון הזה. אולי בחברה היהודית זה לא בעייתי, אבל אצלנו זה כן - וכל יום יש חשבון חדש בטקטוק שמפרסם תמונות של בנות".
