(צילום: אבי חי )
דרישת הערבות מפליטי המלחמה האוקראינים שאינם זכאי חוק השבות הובילה שלשום (ראשון) לסערה בישיבת הממשלה, שבשיאה הותקפה שרת הפנים איילת שקד, בדרישה שתורה על ביטול ההחלטה לפיה יידרשו הפליטים להפקיד כספים שלא בהכרח יוכלו, או להיעזר בבני משפחה מקומיים או קרובים, שנאלצים להתמודד עם דרישות לחתימות מצד הבנק ועם תנאים נוספים.
את הערבות נדרשים קרובי הפליטים להפקיד בעמדה הקטנה של רשות האוכלוסין וההגירה שבקומה השנייה בנתב"ג. העבודה שם היא איטית, בלשון המעטה. לעיתים נוסף דלפק שני שעוסק באיסוף הכספים ובשחרור הפליטים שמוחזקים בנתב"ג. שלשום אמרה שרת הפנים שקד שתגבש מדיניות מאוזנת לכניסת האוקראינים שנמלטו מהמלחמה, אבל לפי שעה, בהיעדר אחת כזו, מתקבצים בעמדת רשות האוכלוסין בכל שעות היממה עשרות בני אדם שמספרים על הקשיים באיסוף סכומי הכסף, שלעיתים עולים על 10,000 שקל – בעקבות "רמת סיכון" שהפליט ישתקע במדינה ולא יעזוב אותה כעבור שלושה חודשים.
אירה שויחטמן מחולון הגיעה אתמול בצהריים לדלפק עם אחותה אולגה גורדוקל כדי להכניס את אחייניתה שנמלטה מאוקראינה, ונהגה לבקר בארץ מדי שנה בחופשת הקיץ. "לא גייסנו כסף כי לא ידענו שצריכים", היא אמרה. "זה מייאש, כי האחיינית יכולה הייתה להישאר בפולין או בגרמניה בלי התשלום הזה. זה יהיה אסון אם לא יקבלו אותה. שייתנו לחתום על ערבות בלי כסף".
7 צפייה בגלריה
אירה שויחטמן ואולגה גורדוקל. "לא ייאמן שנאבד מישהו בגלל 10,000 שקל"
(צילום: רועי רובינשטיין)
אחיינה של שויחטמן ובנה של גורדוקל, דוד, נהרג בפעילות מבצעית ברמאללה ב-2001, שש שנים לאחר עליית המשפחה לישראל. "אם הבן של אחותי היה רואה את זה, הוא היה אומר שהוא סתם נפל עבור המדינה", אמרה שויחטמן. "הם לא נותנים לה להיכנס אחרי שלושה ימים שהיא בדרכים. הם אמרו לנו שהיא לא יכולה להיות תיירת. היא לא רוצה להיות פליטה באירופה, אלא להיות פה, אצלנו, לכמה חודשים. אני לא מאמינה ששוב נאבד מישהו מהמשפחה בגלל עשרת אלפים שקל".
אליהו פז מראש העין, שהזמין את ידידתו האוקראינית לישראל, כעס על המצב וטען שכך לא מתנהגים לפליטים שעברו דרך קשה. "בפולין הם מקבלים סים קארד ופלאפונים ופה את זה. אין לנו שום עניין שהיא תשתקע בארץ ומשרד הפנים מעכב אותה שלוש שעות. זו אישה שנסעה ברכבות בעמידה ארבעה ימים וזה מה שעושים לה?", הוא תהה. "למה כל העולם כן עוזר ורק בישראל לא נותנים להיכנס? אני כבר שילמתי מראש אז למה לא נותנים לה לעבור? היא סחוטה וגמורה בלי מקלחת ובלי מיטה והיא צריכה לעבור את הגיהינום הזה? אנחנו היהודים, היינו במצבים לא טובים וצריכים לתת סיוע במלחמה ורצח עם כפי שקורה שם", הוא קבע.
אוקון קונסטנטין, שמטפל בכניסתה של אחותה של אשתו, סיפר שהתקשר למשרד הפנים, שם הורו לעשות דבר אחד – ועם הגעתו לעמדה התבקש לעשות דבר אחר. "יכלו לאפשר לשלם ערבויות בכרטיסי אשראי בטלפון ולמנוע את ההגעה לכאן, או לאפשר לשלם בכל סניף משרד הפנים ברחבי הארץ. יש פה אנשים מעפולה. אפשר לסדר את זה בצורה אנושית יותר", הוא אמר.
אלכסנדר חמצוב, שהגיע לסייע לחברתו להיכנס לארץ, זעם על חוסר כוח האדם בעמדה. "למה יש כאן בן אדם אחד בעמדה שמטפל בכולם?", הוא שאל. "כל העולם מדבר על פליטים. למה מקצים לזה כאן רק אדם אחד?".
לובה ג'ייקובסון, ילידת קייב שמתגוררת כיום בהרצליה, הגיעה כדי לשחרר חברת ילדות שהייתה בדרכה לישראל. "זה אבסורד ביחס למה שקורה באירופה, שם מקבלים אותם בזרועות פתוחות עם כסף ומעמד של פליט. משכנים אותם במלונות. פה בישראל מקשים. אני מבינה שאנחנו מדינה קטנה, אבל אסור לנו לשכוח שגם לנו עשו את זה מתישהו, וזו שאלה מוסרית. החברה שלי עזבה בית ואמא שידעה שלא תוכל לשרוד את המסע הזה ועכשיו זו קבלת הפנים שלה?", היא תהתה.
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "מדיניות רשות האוכלוסין וההגירה מפורסמת זה כשבוע, הן באתר רשות האוכלוסין וההגירה והן באמצעות הרשתות החברתיות וכלי התקשורת המגוונים, באופן יומיומי. המדיניות מופיעה בשפה העברית ובשפה האוקראינית. בנוסף, פורסמה רשימת שאלות ותשובות בכל נושא הפקדת הערבויות, אשר תלויה גם בעמדת רשות האוכלוסין בנתב"ג וגם בלשכות מינהל האוכלוסין ברחבי הארץ.
"משכך, אדם המגיע להפקיד ערבות בעמדה בנתב"ג יודע בהכרח את המדיניות המפורסמת המתייחסת להפקדת ערבויות. בעמדה מוצבים מדי יום מספר עובדי הרשות, המעניקים שירות לכלל הפונים. מדיניות הרשות מתייחסת למציאות המתרחשת בישראל ובה רבים ששהו בעבר בישראל באופן בלתי חוקי מנצלים את המצב ומנסים לחזור ולהשתקע בארץ. אי לכך, נקבעה מדיניות הפקדת ערבות במקרים המצריכים הפקדת ערבות. יובהר כי כל הנוסעים המגיעים לישראל אינם מגיעים מאזורי מלחמות אלא ממדינות בטוחות כמו פולין, רומניה, מולדובה ועוד".
פורסם לראשונה: 23:47, 07.03.22
