ראש המל"ל לשעבר, האלוף במיל' גיורא איילנד, הוא בין ארבעת מחברי הפשרה החדשה, שאותה מגדיר שר המשפטים יריב לוין כ"פריצת דרך". אין הדבר מפתיע, שכן לפי איילנד, "ההבדל בין היוזמה הזו להרבה אחרות - שפה לא אנחנו יזמנו - נענינו לפנייה של מובילי הרפורמה, לוין ושמחה רוטמן".
איילנד היה בין 12 ראשי המל"ל לשעבר שחתמו על מכתב ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה בחודש שעבר ובו נטען כי "עוצמת העימות החברתי מסכנת את החוסן הלאומי", הבוקר (רביעי), בריאיון ל-ynet radio הוא מסביר למה היה שותף לתהליך ניסוח הצעת הפשרה: "הצענו משהו שלפי דעתנו יכול להיות טוב מספיק, או הרע במיעוטו. אנחנו אמורים להיפגש עם רוטמן ולוין בימים הקרובים, נקבעה פגישה". הוא סבור כי ההצעה הנוכחית היא "משהו שהם יוכלו לקבל".
עם זאת, ציין האלוף במיל' איילנד, שחיבר את ההצעה יחד עם שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, הפרופ' יובל אלבשן ואחד מחלוצי ההייטק גיורא ירון, אם יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן וכן השר לוין לא יקבלו את העבודה שהם עצמם ביקשו "כפי שהיא", אז הוא יחזור למחות נגד המהפכה המשפטית.
"אם הם ינסו להתחיל להיכנס לכל מיני מניפולציות, אז לא רק שאתנתק מהם, אגיד שאני חוזר ומצטרף למחאה, שזה הרבה יותר נוח לי מצפונית", אמר בריאיון. איילנד ציין כי הוא מזהה הבנה אצל רוטמן ולוין: "אני מעריך שאולי לראשונה, וזו הצלחה של המאבק נגד הרפורמה, הם מבינים שאין להם ברירה, אלא לעשות ויתורים כאלה ואחרים ובפוליטיקה כמו בפוליטיקה השאלה היא לא רק איזה וויתורים אני עושה, אלא למי אני עושה את הויתורים. ופרופ' פרידמן הוא דמות משפטית עם תפיסה קצת דומה לשלהם, אז הם הולכים לקראתו".
בניגוד לאיילנד, הפרופ' אלבשן טוען כי רוטמן לא יזם את ההצעה. בפוסט בפייסבוק הוא כתב הבוקר כי "הלוואי שזה היה נכון". לדבריו, "גיורא ירון עמל קשות כדי להביא אותו לפגוש אותנו, כמו שפעלנו כדי להביא גורמים פוליטיים וציבוריים אחרים לשמוע ולהשמיע במסגרת בחינת המתווה".
הצעת הפשרה של הארבעה כוללת פסקת התגברות ברוב של 65 חברי כנסת, ולא 61 כפי שמציעים מובילי המהפכה כיום. היא גם מכנסת בתוכה שינויים בוועדה לבחירת שופטים, אולם לא כאלה שמקנים רוב אוטומטי לקואליציה, ובאחת החלופות אף תיקו בוועדה שכוללת 12 חברים (4 מהקואליציה, 4 מהאופוזיציה ו-4 שופטים), אולם באשר לבחירת שופטי עליון לארבעת נציגי השופטים לא תהיה זכות הצבעה. לנשיא/ת העליון תעמוד זכות וטו פעמיים בקדנציה - פעם אחת למינוי שופט עליון מטעם הקואליציה, ופעם נוספת למועמד האופוזיציה.
(צילום: חגי דקל)
2 צפייה בגלריה
מה תחשוב חיות על המתווה, ומה יגידו באופוזיציה? נשיאת העליון ויאיר לפיד
(צילום: אוהד צויגנברג, שלו שלום)
בנוסף קובעת ההצעה החדשה כי תפקיד היועץ המשפטי לא יהפוך למשרת אמון, אך עמדת הייעוץ אינה תחייב את הממשלה. בנוסף, בנוגע לייעוץ המשפטי, הצעה אליה עשויה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה להתנגד, השינויים שכלולים בהצעה יאפשרו לממשלה לקבל ייצוג פרטי אם בייעוץ המשפטי יסרבו לייצג את עמדת הממשלה כפי שהיא.
בינתיים, במחאת ההייטק מתנערים מהיזם גיורא ירון שנמנה בין מחברי ההצעה שלוין כינה "פריצת דרך". בכירה באחת משתי מחאות ההייטק אמרה בתגובה לפניית ynet כי "הוא איש טוב, אבל ממש לא במחאת ההייטק". היא טענה כי ירון אינו בתעשייה "כבר 30 שנה", ולכן לא יכול לייצגה. ממטה מאבק ההייטק (מנכ"לים) נמסר כי "לא היינו שותפים לגיבוש המתווה האחרון, גם אם פורסם אחרת. ההייטק הישראלי ממשיך את המאבק בכל הכוח. מאמינים ששינויים חוקתיים עמוקים צריכים להתקבל תוך דיון שקוף ומעורבות של גורמי המקצוע הרלוונטיים ולא בזמן דהירה לחקיקת בזק".
גם מחאת עובדי ההייטק התנערו מההצעה וכינו אותה "הספין התורן". "לא לקחנו חלק במגעים הללו, ואין לנו קשר לאנשים שהוזכרו, למרות זכויותיהם הרבות. בכל מקרה, אם מישהו לא הבין, מתווה הדיקטטורה של רוטמן לא מקובל עלינו, ואנו חוזרים על עמדתנו כי לא תהיה הידברות, עד עצירת החקיקה".
(צילום: חגי דקל)
גם מארגני "יום ההתנגדות לדיקטטורה, שייערך מחר, הוציאו הודעה חריפה נגד הפשרה החדשה, והבהירו כי אינם מקבלים אותה. "ההצעה של פרידמן (הפרופ' דניאל פרידמן) היא דיקטטורה בתחפושת דמוקרטיה שנתפרה על ידי יריב לוין. תעצרו את החקיקה לזמן בלתי מוגבל ושבו לדבר על חיזוק הדמוקרטיה וחוקה לישראל".
ב"מאבק הגלימות" של משרדי עורכי הדין מהמובילים בארץ התייחסו בביטול להצעה של הארבעה: "בימים האחרונים מופצים מדי ערב פתרונות פלא למיתון ההפיכה המשטרית המובלת על ידי שר המשפטים ויו"ר ועדת החוקה. על אף שעל פי הפרסומים השונים יש בחלק מן ההצעות מיתון של ההפיכה המשטרית, לא זו הדרך לנסות ולפתור את המשבר העצום אליו גררו מחוללי ניסיון ההפיכה את החברה הישראלית. אין ללכת שבי אחר פתרונות קסם. הדרך היחידה לצאת מן הכאוס הותוותה זה מכבר על נשיא המדינה".
"עצירת כל הליכי החקיקה לאלתר ורק לאחר מכן כינוס של צוותי הידברות מהקואליציה והאופיזיציה יחד עם מומחים למשפט חוקתי, בבית הנשיא, לשם הכנת מארג חוקי יסוד שיהוו בסיס לחוקה עתידית וכן לשם הסדרת היחסים בין הרשויות. המלצות אלה תפורסמנה ברבים לעיון וידיעת הציבור. אין לתת יד לרפורמות במערכת המשפט המתבצעות במחשכים ובהליך חפוז. בחלוף 75 שנה מקום המדינה אנו זכאים לחוקה המבוססת על עקרונות מגילת העצמאות".
